צריך להגדיר את הבעיה המדוייקת בשואה.
השואה לא הייתה מלחמה ברשעים ח"ו,היא אפילו לא עוול מוסרי הקשור לאי מדתיות של תגובה לנוכח מציאות או מעשים שמאפיינים את אותה הקבוצה,זו שואה.מדובר ברצח של עם שלם על לא עוול בכפו,משום ששנאו את מהותו.
היהודים לא עשו דבר לגרמנים ולעמי אירופה וההפך הוא הנכון למי שמכיר את ההיסטוריה.
גם אם קבוצה מסויימת הייתה מטרידה או מציקה לעם או קבוצה אחרת,הפעולה צריכה להיות מדיתית,ודבר זה נמדד באופן פרטי לגבי כל מציאות ומציאות.כאמור לא רק שהעם היהודי לא עשה דבר לגרמנים ולעמי אירופה (ההפך הוא הנכון) הרי שהם בחרו לרצוח את כל כולו בלי להשאיר שריד,מעשה של שחת מוסרי שאין כמוהו.
העמלקים היו עם רשע שהיו מתעללים בחפים מפשע ודרכי הפעולה שלהם תמיד הייתה פגיעה בחלשים וחסרי אונים.
ההוראה להשמיד עם זה התקבלה מריבונו של עולם,שלו האמת והצדק ואין בלתו.כך שקודם כל מבחינה רעיונית בסיסית,יש להבין שזהו הצדק והמוסר,כי ריבונו של עולם ציווה זו.אף מבלי להבין את משמעות הדברים.
אם רוצים להבין מעט את משמעות הדברים צריך להסתכל על מעשיו וחטאיו הנוראיים של העם הזה.במקרה הזה הצדק והמידתיות הייתה להכחיד עם זה שכמדומני לא הפסיק להתעלל בעולם,במי שרק ידיו יכלו להגיע אליו.
לצורך העניין,וכדי שנוכל לחוש זאת.תארי לעצמך את הסיטואציה הבאה.הצליחו לרכז את כל בכירי הנאצים,ששיתפו פעולה מתוך מודעות מלאה והסכמה מלאה להשמדת העם היהודי.
האם ניתן להעלות בדעתנו שאפשר שלא להשמיד את כולם ? ,האם המוסר לא מחייב כריתת אנשים אלו מהעולם ?
העמלקים והנאצים התנהגו בשחת שאין כמותו,והעונש שלהם נקבע לפי מעשיהם ובחירתם,זו לא פגיעה לא מידתית,וזו בטח שלא שחיטת חפים מפשע.