ולי תחשבו לעבור למקום מבודד יותר...זה ממש מכעיס!

רב הילדים מעל גיל 3 לא ישנים צהריים,אז ברור שהם בגינהה שלהם.למה לקנות בית אם גינה אם אי-אפשר להיות בה...אבל בלילה אחרי 11 את צודקת.לפי דעתי מי שרוצה לליששון הוא יישן.אני גרה בבבנייןן יש ושומעים הכל -כל מה שקורה אצל שכנים--אין מה לעשות

גם הילדים שלי נמצאים בחוץ בצהרים ועושים רעש,

ב"ה רעש של ילדים זה דבר חיובי ומשמח,

וגם אני שומעת ומשמיעה לשכני,

אני רק תוהה מדוע אנשים לא מנסים להתחשב גם בסובבים אותם - 

זה לא רק עניין הרעש, אלא בכלל התחשבות

יש לי שכנה שבאה להודיע לי לפני שהם עושים "על האש" כדי שאוריד כביסה - אם יש.

מה רע בזה? סתם התחשבות נחמדה ונעימה.

לא כל כך מסכימה ש"אין מה לעשות". לא מסכימה שבגלל הצפיפות לא צריך להתחשב אחד בשני

ושכל אחד יכול לעשות מה שבא לו.

לא מבינה למה אחרי לידה אני צריכה לשמוע כל הצהרים וכל הזמן כדורסל בתוך החלון שלי.

זו היתה כל השאלה.

לא כתבת באילו שעות בדיוק הם מפריעים, ואני גם לא יודע להגיד האם בין14-16 זה סביר.

אבל מה לעשות שיש משפחות שהם יותר תוססות ומרעישות, ויש יותר שקטות

ואם הם מהסוג התוסס, אז מה שאת קוראת לו התחשבות, הם קוראים בית כלא, וזה בכלל לא שייך מבחינתם.

לכן אולי תכתבי באלו שעות מדובר, ומה בדיוק את מצפה, וינסו לכתוב לך האם הדרישות שלך מקובלות

בדיוק מה שכתבתי - 

בצהרים, בסביבות 14:00-16:00 (וזה לא שישנים אצלי, אבל אלו שעות של מנוחה אחרי הגן/ביה"ס ולפני שאר הצהרים)

ובשבתות בשעות הצהרים. (כל אחד נח בזמן אחר. אני לא מתכוונת להתווכח על הדקה. אבל בגדול - שעות צהרים.....)

זה לא שאנחנו גרים בבתים קטנים ויש רק את החצר כמפלט.

לכולם יש 2 קומות, יש עוד חצר שלא גובלת עם בתים - משפחה שממש תוססת ולא מצליחה להתעסק בתוך הבית, יכולה למצוא פתרונות. 

אפילו להיות בחצר ופשוט לא לצרוח. זה מסובך?

 ובכלל, התשובות שניתנות פה, כאילו יש ילדים שאי אפשר לשלוט עליהם או לשים להם גבולות - לא יודעת, קשה לי עם זה.

אם מדובר ברעש רגיל ונורמטיבי שילדים עושים אז....

כל הבאסה, אין כ"כ מה לעשות.

אני גרה בשכונה צפופה מאד עם המון ילדים, ב"ה.

גם פה ממש רועש בשעות צהרים ואחה"צ.

זה ילדים וזה טבעם, הם עושים רעש.

סה"כ אם מדובר כמו אצלינו בשכונה צפופה עם הרבה ילדים בשביל רעש חזק לא צריך שהילדים יהיו צעקנים במיוחד.

עשרות ילדים בין בתים צפופים שמתנהגים בצורה רגילה ונורמטיבית עושים המון רעש, אין מה לעשות...

בקשר לשעות, לבקש שקט אחרי 10 בלילה נראה לי ממש הגיוני.

אבל.. בין 14:00 ל- 16:00 אלו שעות שאפילו הסבתות שלי עבדו בהם (שניהם היו צריכות להיות היום הרבה מעל 80).

דווקא אלו השעות שהילדים חוזרים מביה"ס (זה דבר שעושה המון רעש- מנסיון).

בשעון חורף אלו שעות האור.

בהרבה בתים הנשים לא נמצאות בשעה כזו בבית וחלק מהילדים כן עם בייביסיטר/ אחות גדולה / סבאסבתא הגיוני שיהיה כזה רעש.

סליחה, אבל אני באמת לא מבינה את ההבדל בין 14:00-16:00 לבין 16:00-18:00.

כמה אנשים ישנים היום בשעות האלה (ואם אי פעם זה בכלל קרה בישראל...)????

אמא שלי הייתה מורה והרבה פעמים היתה בשעות האלו בבית כשהיא נרדמה בהם זה היה במקרים ששום רעש לא היה מפריעה לה....

חוץ מזה, שכל תינוק יש לו את שעות השינה שלו. הבו שלי ישן מ-10:00 עד 11:00 בבוקר בגיל 9 ח' בערך, אז מה, בגלל זה לכל השכונה היה אסור לשחק בחוץ כי הבן שלי ישן???.

כמובן שאני מדברת על רעש רגיל והגיוני של עשרות ילדים בין כמה בנינים צפופים.

זה מה זה מעצבן שמפריעים לך לנוח!!!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....