לק"י

שני דברים:

1. כדאי בסוף הפגישה לסכם מתי מדברים, ולא לבנות על זה שהוא יתקשר למחרת.

2. לעניות דעתי, זה קצת פזיז מידי לחתוך כ"כ מהר.

הייתי מנסה עוד דייט לבדוק אם זאת התנהגות שחוזרת על עצמה.

על 2. יכול להיות שזה נכון.. אבל בכ"מ כרגע לא יודעת מה לעשות..

תודה בכ"מ על התגובה..

אני מבינה שהבחור כן היה מעוניין להמשיך. זה פשוט לא לגמרי ברור מהסיפור (מהתיאור של השיחה שלכם כשהגיעה לבסוף..)

את כתבת שהוא "אחד הבחורים המתאימים לי שהכרתי". זה נשמע לי ממש לא דבר של מה-בכך.

אמנם, ההתנהגות שלו לא בסדר. אבל אולי כן היה כדאי, בהתחשב בזה שהפגישה היתה מוצלחת וכן נראה שיש התאמה, והוא מעוניין להמשיך.. לתת לזה עוד צ'אנס ולהסביר לו הסבר היטב שזה פוגע בך לחכות לטלפון ממנו כמה ימים (בעצמך\דרך השדכן). אולי זה חוסר מודעות. אם אח"כ זה חוזר על עצמו - אז אכן יש כאן בעיה ברגישות לזולת.

(לגבי תוכן ההודעה מהשדכן - לא לעניין בכלל לדעתי.)

מהפגישה היה נראה שסבבה לו... אבל אני לא יודעת..

יש מצב שנדבר עם השדכן.. אם הבחור מאוד רוצה יש מצב שאענה את דעתי.

להגיד שאמנם זו היתה התנהגות פוגעת, אבל שאת מבינה שייתכן שזה מגיע מחוסר מודעות. לשאול אם בלי קשר לכל הסיפור הבחור היה מעוניין להמשיך, ואם כן, להבהיר את הנקודה הזו להבא. (כמו שכתבתי בהודעה הראשונה.)

ברור שחוסר ההתחשבות שלו גרם לקשר להסתיים.

לדעתי את יכולה להיות שלמה עם עצמך.

שהקשר הזה הופסק בתחילתו.

יכול להיות שהוא באמת לא שם לב ונסחף, לא ראה את ההודעות. לפי מה שאמרת נראה שיש כאן סיכוי רציני לבנות קשר טוב ביחד, אז אולי תנסי שוב? דברי עם השדכן שישדך שוב, תשבו ותדברו על מה שהיה- אולי אפילו שיחה כזו תפתח יותר את הלב והיא עצמה תאפשר פתיחות והבנה גדולים יותר בקשר..

שלא תביני לא נכון- לא מזלזלת לשניה ברגשות שלך. רק ש- זו היתה פגישה ראשונה, אולי הבחור לא קלט מספיק כמה חשוב לך לדבר לפחות יום אחרי.. הרבה סיבות יכולות להיות.

לענד"י- תנסי שוב. וה' הטוב יעזרכם.

שבוע טוב.

הוא התכוון לחתוך בלי קשר, או שלמעשה את חתכת?

את צודקת שהוא היה לא בסדר. צריך להתקשר ביום שאחרי, וק"ו כאשר מקבלים מסרון מפורש מהמדוייטת...

אי אפשר לומר שזה לא אומר כלום עליו, אבל זה באמת שלב מוקדם לחתוך על דברים כאלה. הייתי נותן קצת זמן, תוך שימת לב לרגישות שלו באופן כללי.

לדעתי היה כדאי לך לבדוק עוד, אבל זה שנפגעת וכתוצאה חתכת זה לגיטימי. בסופו של דבר, הוא האשם בסיפור הזה. אני לא מזדהה עם גלגול האחריות עלייך, כפי שעשה השדכן. מהבחינה הזאת, לדעתי, את יכולה להרגיש בסדר.

וזה גם אחד הדברים שקשים לי.. זו האמת.

יש מצב שאכן אם הבחור ירצה... אני אשקול שוב..

ת'אמת אני כן רוצה אותו עדין. זה פשוט נורא פגע בי.

למקרה הספציפי:

דברים כאלה יכולים להעיד על בחור, אבל גם יכולים שלא.

א. לצאת באמצע שיעור - לא שייך לחלוטין. זו אי הבנה ראשונה, כנראה, בין שיעור שאת בו, לבין בחור שנמצא בשיעור בישיבה ולא שייך להפסיק באמצע.

ב. שבחור שוכח להתקשר מיד אחרי השיעור, יכול להעיד עליו, אבל גם יכול שלא. הוא באמת דיבר עם חברים, יתכן שעדיין אינו "חש" את הבחורה.

ג. לא התקשר ביום ו' - באמת מעורר סימן שאלה. אבל הדבר הראשון שעושים - זה לשאול למה.. אולי היתה סיבה?

ככלל, לפעמים באמת דברים כאלה מעידים על משהו - לפעמים עדיין לא. יתכן שבאמת אינו מרגיש מה זה אומר בשבילה.

לכן, לכתחילה, הדרך הנכונה לענ"ד, במקרה ששאר הנתונים נראים טובים - זה לנשום עמוק, לומר שיתכן שבכלל לא היה מודע; לשאול מה קרה, ובפגישה הבאה להסביר שבחורה זה מאד מלחיץ ואז אפשר לראות כמה האדם מפנים מה שמפריע לזולת וכמה לא. לפחות בהקשר הזה.

ולמרות זאת, אני כן חושבת שהוןא היה חייב!!! למצוא זמן עד 10 בלילה להתקשר אלי ל5 דק. ורק מתוך כך שיש בורא לעולם שמחייב לא לעשות רע לאדם יהודי.

ב. זה לא קשור לזה שהוא חש או לא... גם אם הוא לא רצה, שיגיד!!! שלא ישאיר אותי  ככה...

ג. הוא לא הבין מה אני רוצה... אני שאלתי אותו. "אז למה לא התקשרת היום?!" אז הוא ענה"היום זה עכשיו"...

כאילו, מה את רוצה?! התקשרתי היום... (ב5 בערב, שניה לפני שבת..)

אחרי שיום לפני הוא יודע שאני מחכה לשיחה!!

בין בנים לבנות.

שוב - אינני אומר שבהכרח זה לא אומר כלום.

וגם לא שכולם היו עושים כך.

אבל צריך לראות "מה בראש" של השני.

לענ"ד, סביר לגמרי שבתוך שיעור לא יפסיק (אם היה לו זמן לפני כן, יתכן. אינני יודע)

גם מה שהתקשר ביום ו ב-5, יתכן שמבחינתו נראה בסדר (אינני יודע מה עשה באותו יום).

יש כאן שוני גדול בין בנים לבנות.

אכן, כבר ראינו במציאות, שיכול להיות שדבר כזה גם מעיד על התנהלות, אבל גם יתכן שלא.

הכוונה "לא חש", איננה שהוא לא רצה להמשיך דווקא. אלא לא חש את הדחיפות מבחינת ציפיית הבחורה. זה דבר שבאופן עקרוני, כדאי להסירו, ואז לראות אם זה משנה התנהלות. לענ"ד.

אשקול שוב את הדברים כנראה...

ונראה לאן דבריןם יתפתחו..

כי זה נראה לי משהו שאמשיך לעשות אם זה היה נכון...

הסברתי לו למה נפגעתי.. בדיוק מהסיבות שאת העלית:א. תשובה. ב. שבנות אחרות לא יפגעו...

משפחתי אמרה לי שאני הפכתי למטיפת מוסר.. זה גם העליב אותי.

אם כן,לדעתי משפחתך במקרה הזה לא צודקת.

מעיד על מידות טובות מאד לדעתי,שאכפת גם ממי שיצאו איתו אחרייך.

אמרתי לו.. "אני רק מקווה שלא תעשה את זה לעוד בנות"...

תודה!

ובעל לא מחנכים.

והכלל בשידוכים שהבחור צירך ללכת לקראת הבחורה כל זמן שהוא לא מבין את זה אז הוא ישאר תקוע

ולא הורדת אותו על שטות בכלל

זה אפילו נראה שיא המתבקש - כולל המוסר שהיה צריך לקבל.

אבל בהתחשב בהגדרה שלך שהוא אחד המתאימים שהכרת אז >אולי< זה היה קצת מהיר מידי

קחי יומיומיים להתבשל 

ואם עדיין שייך מבחינתך אז דברי עם השדכן ותראי אם שייך עדיין מצידו.

ואם לא אז תודי לה' כי הוא לא שייך לך בכלל

בחור שלא שייך לך אבל נראה מתאים -נעצר אחרי פגישה אחת ולא אחרי מערכה ארוכה וסוחטת רגשות .

למרות שזה לא ככ פשוט... כי יש לי עוד 2 הצעות בקנה... שמחכות לתשובה ממני...

ובכ"מ תודה תודה על התמיכה!!

זנה ממש ממש מרגיע...

1. לא הייתי חותכת אותו בגלל זה. 

ובאמת כך עשיתי בעבר, קרה לי סיפור דומה עם איזה בחור..

כן, הייתי מבהירה לו שנפגעתי, חיכיתי ואשמח פעם הבאה לתקשורת יותר פשוטה.

אם בהמשך מצטרפים לזה עוד נק' מחשישות של חוסר אכפתיות, "זריקה", אי יציאה מעצמו וכו' -הייתי שוקלת אם להמשיך ת'קשר.

2. מזה המשפט האטום והחסר רגישות שהשדכן כתב לך?? 

אפילו אם פעלת לא נכון,

אפילו אם החלטת לסיים מסיבה מוצדקת-

מה נסגר איתו?!?! 

גם אני הייתי נפגעת. 

אני חושבת שכדאי שתגידי משהו לשדכן הנחמד... לטובת נפשות אחרות..

שאפילו לא שמעת מה הוא היה רוצה מהקשר....

ד״א הבן אדם אפס.

אפס מי ששופט בן אדם בלי לשמוע את הצד שלו

הטעות.

להחליט מראש שמדובר על "פגיעה ביהודי".

זה מה שהיה צריך לבדוק.

יתכן שמדובר באמת באדם לא מספיק רגיש, אבל יתכן שלא.

כבר אמרתי: אולי אינו מודע לציפיה. סה"כ אחרי פגישה ראשונה.

ואחרי שלא קיבל תגובה בלילה, אולי היה עסוק מאד למחרת והתפנה אחה"צ?

אלו דברים שמבררים.

נניח, תיאורטית, שבאמת כך היה, ואז הוא היה שופט אותך, ופותח שירשור על מישהי שבלי לברר דיברה כך..

ומישהו היה אומר לו: למה שאלת אותה? אולי אצל בת זה נראה כזו פגיעה שהיא פשוט "שם" באותו רגע עם הרגש ולא יכולה לחשוב אחרת; ואז היה עונה - "זה מצדיק פגיעה ביהודי"?....

למה אני כותב? לא כי לא יתכן שזה מעיד באמת על משהו. אלא מפני שאני רואה שיש כאן כמה בנות שמשוכנעות לגמרי שאם בן לא הרגיש שזו "פגיעה נוראה", אז ברור שהוא צריך "ללמוד לו" וכו'..  ואני חושש, שבנות כאלה, אם לא תתעדכננה, הן יכולות להיתקל בדברים כאלה גם אחרי הנישואין - ואז הן תשאנה ב"אשמה" של "פרשנות" מיידית עפ"י עצמן, במקום לנסות לברר ולקרב.

אכן, בירור זה לא כבר שיש מציאות של חיים, אבל ככלל, צריך לדעת, שיש שוני בין אנשים. לכן, לענ"ד, קודם כל לברר מה "כוונת המשורר" (לא מדבר במקרים של "דברים ברורים" אלא מישהו חיובי, שיש משהו מינורי מסוג זה, חד פעמי בינתיים), אח"כ לבדוק אם זה דפוס-חוזר; אם יש יכולת להבין את תחושת הזולת ולהתחשב בה.

אם אתן מדברות בכזה זילזול בבחור זה סימן שאתן פשוט לא מבינות מה זה בנים.

גם אם הוא לא נהג כשורה (ושוב, לא שמענו אותו! זה אלף בית של תיקשורת, לשמוע את הצד השני)

הראש של בנים עובד אחרת.

זה לא מצדיק פגיעה, 

ונכון שצריך להיות רגיש.

אבל יש כל כך הרבה רגישויות שבחור צריך ללמוד שהוא מעולם לא למד לפני כן

אני אומר לכן על עצמי שלקח לי כמה שנים של נישואים עד שלמדתי מה שייך ומה לא שייך,

עד שלמדתי את כל הרגישויות,

יש כל כך הרבה דברים שבין בנים זה מקובל ולגיטימי

ובין בנות זה נחשב לפגיעה קשה.

לא סתם חז"ל אמרו שנשים עם בפני עצמן הם, וכנראה שהם התכוונו לגזע אחר מכוכב אחר...

אז לפני שאתן שופטות אותו על זה שהוא לא היה רגיש מספיק,

קחו נשימה עמוקה ושבו ללמוד את החומר שאתן מתעסקות איתו, 

כי התגובות התוקפניות כלפיו מראות שיש כרגע בורות רצינית בנושא.

אבל במקרה דנן מדובר על א'-ב' של רגישות בין אנשים (ואפילו לא עם נשים, העם המוזר הזה מהחלל החיצון)

הבחורה רמזה לו, מספר פעמים

ושאלה אותו באופן מאוד מפורש.

הוא ענה לה בצורה מאוד מאוד לא רגישה

והתנהג באופן שבו לא מתנהגים לבן אדם

(למרות שנשים הן מהחלל נראה לי שהן עדיין בגדר בן אדם...)

אי לכך ובהתאם לזאת, לדעתי היא פעלה נכון 

להיפך, היא לא חיה בסרט ש" אולי הוא ישתנה....".

ותראי שזה עצמו יכול להיות "סרט" (מה שכתבת):

מה היה, ריאלית?

הבחורה שלחה הודעה באמצע שיעור, וקיבלה תגובה מיידית.

נגמר השיעור - הבחור היה בשיחה עם חבריו, שהיו שם מן הסתם. 

היא שלחה ס.מ.ס לתזכורת, הוא חזר אליה (חזר אחרי שלושת רבעי שעה. כעת, אם ראה ופשוט חיכה - באמת לא יפה. אבל אולי כלל לא שמע את ההודעה עד אחרי השיחה עם החברים. את זה צריך לברר). היא לא ענתה, כי הרי היא "ישנה".

מכאן ואילך - לא היה כל בירור ביניהם.

נניח שביום ו' יצא מוקדם וחזר אחה"צ - איש לא יודע.

אם היתה מבררת, והיתה רואה שלמרות ששלחה הודעה בשיעור, ראה את הודעתה אחרי השיעור ולא ענה "סתם" (כלומר, לא שלא שמע, ולא שעדיין היתה לו התלבטות מה לענות לה.. שגם זה יכול לקרות) - נו, אז אולי ניתן לחשוב משהו..

אבל לא ביררה כלום. ואולי הוא בכלל לא יודע על "כלל" כזה שאמורים למחרת למסור תשובה. הרי הוא לא קורא כאן שירשורים מן הסתם..

ואולי מבחינתו הוא עדיין אינו מרגיש "מחוייב" כלפיה?.. נפגשו פעם אחת, שוקל בנחת.. אולי יש מישהו שזה בכלל ייראה לו "נידנוד" לשלוח למחרת שתי הודעות.. "מה היא לחוצה.. אני צריך לחשוב"....

אז לא שאני אומר שזה כך. אבל דעות בני אדם שונות. קל וחומר בנים ובנות. יתכן שאכן יש פה "תחושה" נכונה, אבל גם יתכן שלא.

ככלל, דברים כאלו מבררים.

שהוא התקשר ולא הבין מה הבעיה....

וחוץ מיזה, אז שיסביר את עצמו.

לפי מה שהיא כתבה לא נראה שהייתה סיבה מיוחדת לכך..

ואם אתה עושה את זה. אז אל!!!!! זה לא אנושי.

כמו שאמרו לפני, כנראה לא היה חשוב לו- או שיש עליו עומס כרגע או שיש לו בעיות רציניות בעניני רגישות לזולת.

אם יום לפני היה לו זמן לשבת איתך כמה שעות ולדבר איך זה שפתאום אין לו חמש דקות? לדעתי הוא פשוט לא מוכן לקשר (בגיל 28, גם זה יכול לקרות..) אחרת אין שום סיבה שלא יבין שהוא נכנס למערכת יחסים ר-צ-י-נ-י-ת ומ-ח-י-י-ב-ת שהוא צריך להשקיע מזמנו ונוחותו כדי לקדם אותה (שישאל רב אם מותר לו לצאת בשביל זה באמצע שיעור תורה!).

הוא גרם לך להתעצבן ולהרגיש אשמה בלי שום סיבה. את לא אמורה לשנות אותו, ויש סיבה ברורה לכל המוסכמות של הדייטים- וזה שדבר כזה פשוט לא יקרה.

השדכן פשוט לא שייך, מה העניין שלו לחזק אצלך את האשמה? את היית בסדר ומעבר. אפילו את הטפות המוסר לא היית חייבת לו. אני הייתי ממשיכה הלאה, גם אם את עדיין חושבת עליו- נראה לי שזה לא זה, לפחות נכון לעכשיו (אולי הוא ישתנה מעצמו).

אבל הסמס הזה שקיבלת מהשדכן היה מרתיח אותי.

(במיוחד אם הוא היה כותב את זה עלי)

אדם שלא יודע להתקשר למחרת, לא מוצא את הזמן לזה - פשוט לא מתאים לחתונה. חד וחלק. 

אם באמת הסיפור הוא כהווייתו כמו שסיפרת, האמת כולה אצלך. אין לך מה להתבאס. פשוט בחור עם גאווה.

בעל טוב מקבלים, ועושים אותו יותר טוב אח"כ...

הרב דן, לעיונך....

זו האמת בחור שלא מוצא את הזמן והפניות להתקשר למחרת לא מתאים כנראה לחתונה...

ואפ׳ גבר אומר את זה.

תודה צורגי

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ביום שישי השדכן כתב לי את זה

ורק ביום ראשון השדכן דיבר איתו.

השדכן כועס גם עליו לא רק עלי....

ותודה על שאלת ההבהרה החשובה!!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

קופצים לעולם הדייטים מבלי ללמוד קצת על זה..

וכמו שלפני כן לא פירשת נכון את התנהגותו - 

אני מניח שגם עכשיו לא..

הערכתי היא שלא היה ברור לו מה את רוצה.

אולי חשב שאם את תגידי שלא - תיפגעי פחות. אינני יודע - וגם את לא..

את מפרשת שעשה את הדברים "כדי לגרום לך לחתוך". אני כמעט בטוח שלא זו כוונתו. אלא היסס, האם להגיד, האם להמתין. 

הלימוד העיקרי הוא לא למהר לדון לכף חובה, ולא למהר "לדעת" מה התכוין השני, כשזה לגמרי לא ברור.

זו ענ"ד.

ואם זה כך - הוא לא צריך כל "טיפול". אולי רק השיפוט המהיר צריך התמתנות.. לא בטוח - אבל יתכן..

מה הקשר פרשנות?!?

אבל לא אמר - לפי מה שכתבת - שעשה את הדברים כדי שלא תרצי בו.

רק שלא רצה להגיד את ה"לא".

האם זה בגלל שלא רצה לפגוע או מסיבה אחרת, לא ברור.

כתבת ש"כנראה בגלל זה עשה כך", כלומר - שזה לא הוא אמר. אז מי אומר שזו פרשנות נכונה?..

הוא בכל מקרה לא היה בסדר,

לא הוא ולא השדכן!!

עשה כדי שהיא תחתוך- כן או לא- זה כבר לא כזה משנה.

וסליחה,

אבל אם הוא לא רוצה- שייקח אחריות, ויאמר שלא!!

לא שיחכה יומיים כדי שהיא תתקשר אליו שניה לפני שבת...

מי שלא יכול לומר תלא- שיתבגר קצת, ואז שיצא לדייטים..

הרי ה"נתון" היחידי שהוא עשה - היה להתקשר אליה 3/4 שעה אחרי ששלחה לו תזכורת אחרי השיעור במקום מיד.

עד לרגע זה לא ברור אם זה היה "בכוונה" או כי רק אז ראה את הודעתה.

נניח שהיו מדברים אז - יש להניח שהיה שואל לדעתה, ואם היא לא היתה אומרת שלא, אז הוא היה אומר.

כך שמאד יתכן שזו לא חוסר לקיחת אחריות, אלא מתן אפשרות לצד השני להגיד את ה"לא", מתוך מחשבה שכך יהיה יותר נוח לצד השני, מאשר שהוא דוחה אותה.

סביר ביותר - אז מניין לא לדון לכף זכות?..

והוא התקשר שניה לפני שבת...

וכשמדובר ביומיים, כשהיא שלחה לו 2 הודעות באמצע,

אז זה לא בסדר ב-כלל!!

במה עסק למחרת ולמה - אף אחד לא יודע.

ןלא נכון מה שכתבת שלא הוא התקשר למחרת. הוא התקשר, לדבריה. ושעה 5, זה לא שניה לפני שבת. שעון קיץ..

למחרת בשעה סבירה!!!!

אפשר לנסות ללמד זכות.

אבל, מנסיוני בשבוע החולף( ולאו דווקא מעניני לנ"ו)

ממש לא תמיד הכף זכות שמלמדים לתומינו נכונה.

הרבה מאוד פעמם מתברר אחרת.

ויודע מה? גם אם בדיוק היתה לו טיסה הלוך ושוב,

והוא נחת לפני שבת, ולא היה לו זמן להתקשר/לסמס מתי ידברו,

אז לפחות להתנצל על זה בטלפון...

ישנן התנהגויות שהן פשוט לא הולמות...

שיש מישהו שלא רוצה ומתנהג בצורה שיהיה לו על מה לחתוך, או שיחתכו אותו!

כדי שתבינו מדוע הרבה תירוצים הם דחוקים מאוד בעיניי!!

אני נפגשתי עם בחור. ולמחרת הובלתי לביה״ח בכאבים עזים מאוד!! 

בבית חולים החליטו לנתח אותי ומכיוון שידעת שעד הלילה לא אוכל לדבר ובטח הבחור יתקשר וינסה להשיג אותי ולא יבין למה אני לא עונה...

ביקשתי מאחותי (כי אני לא יכולתי לעשות כלום מרוב כאבים ומטשטשים, בקושי לדבר) שבאה איתי לבית החולים שתשלח אסמס לבחור מהפלא שלי :

״ שלום, אני מצטערת אני לא ככ מרגישה טוב, לא אוכל לענות לך היום, אחזור אליך בבוקר. אל תדאג אני בסדר. דניאל״

וזה היה כמה זמן לפני שנכנסתי לניתוח בזק!!!

אז שאף אחד לא יספר לי סיפורים!!!

אם אכפת לך מרגשות של בן אדם אתה תשתדל לעשות כ ל מה שאתה יכול כדי שלא יפגע ממך...!!

הבנתם מי אני?!? ולכן גם אם הבחור זרמן כזה וכו... שיהנה לו לבד, לי הוא לא מתאים מסתבר.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"