וכמו שצור אמר אחרי שכותבים לעבור להפוך מהאיד לסופר טהור כמה שאפשר אז בבקשה-
חצי שקל
"אם תצליח לראות את החצי שמש שמתחת למים
אתן לך את המטבע"
הוא אמר והקפיץ את חצי השקל הקלילות, תופס אותה ביד השנייה,
ומקפיץ חזרה, "כמו החצי שמש, השקל, העיגול שנוצר במעבר המטבע מיד ליד"
בעצמו יצר את חצי, השלם.
החוף היה ריק, כנראה דיבר לעצמו, לא הגיוני שידבר לקבוצת
השחפים שעמדה על ידו, למרות שכמה מהם הקשיבו בכובד ראש,
אם כי נטשוהו באמצע ופרצו בתעופה נמוכה על המים, אל האופק.
כנראה דיבר אל עצמו, כי אחרי כמה הקפצות נוספות ומבט שקט אחד שנתן לאחור
הוא זרק את חולצתו על החוף ובאיטיות של מחשבה הניח עליה את המטבע.
כמו ילד בתחילת קיץ פרץ בדהרה אל הים והשמש, אל האופק.
שהיה לפחות בעיניו רעוע כמו יציבות החול עליו עמד קודם.
"מצחיק, החול שבורח בלי מצמוץ בין הצבעות היה יציב לעומת הים שהקיף אותו,
בו החל לחתור במרץ, באשליה של מיומנות. מידי פעם כשהיה מכניס את ראשו למים
ופוקח עיניים בוחנות היה תוהה אם חצי השמש שקיווה למצוא נמסה, נמהלת
וצובעת בגוונים חמים את הים.
ילד עם דלי וכף שהגיע לחוף, אסף אליו את החולצה ושמר בה צדפים יפים שמצא,
חצי שקל שנפל על ידו נשאר על החול, אולי אם מישהו ירים אותו ויסתכל שוב על החול
יוכל לראות וגם זה לא בטוח, עיגול שלם חותם בעדינות על חוף שיזהיב לקראת שקיעה.
