אהבת ישראל זה יפה ונכון.

א-ב-ל.

יש כאלה שלא צריך לאהוב.

יש מעט מאוד כאלה,אבל יש כאלה.

את מי?

הרב קוק כותב שאת מי שפועל בכוונה נגד עמ"י לא צריך לאהוב.

הרב אבינר הביא בתור דוגמא את ואנונו שמסר סודות מדינה לחיזבאללה.

אבל,גם שמאלנים,רובם מתכוונים לטובת עמ"י. לכן צריך לאהוב אותם מצד זה שיש להם נשמה קדושה,ולשנוא את המעשים שלהם.

מאמר הדור של הרב מפרט על זה באריכות.

שמעתי פה ושם אמירות כאלה, אבל לא הייתי בטוחה שהן לא מומצאות.

אם זה הרב אבינר, אני יכולה לישון בשקט

טוב, זה קצת קשה. כי זה מסובך לפעמים לעשות את ההפרדה הזאת.

כי נגיד ומוקיעים את המעשים.

זה נורא קשה לא לשנוא את הבנאדם עצמו כשבתכל'ס הוא שונא אותי. שמדבר עליי ועל אנשים כמוני בצורה מגעילה.

פתאום עלה לי משהו תוך כדי כתיבה -

אולי כדי לפתור את זה אני אנסה פשוט להסתכל עליהם בצורה מרחמת?

זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע, אבל כשנכנסים לזה אולי זה עובד.

יש למישהו עוד רעיונות?

אף שבבחירה הם עושים מעשים לא טובים וזה כאלה שאוהבים את עמ"י גם אם בפועל עושים דברים מזיקים (תינוקות שנשבו וכו' אני מניחה). לעומת זאת מי ששונא את עמ"י- הוא כבר יצא מכלל ישראל ומותר לשנוא אותו.

אותם אנשים שמנית(לפחות חלקם)- אני לא בטוחה אם מותר לשנוא אותם אף על פי שצריך כמובן להתנגד את מעשיהם.

רק לאורו. אני משתדלת כשאני לומדת דברים לחשוב עליהם וזה באמת משהו שהרב קוק אמר שמאוד אהבתי. אני גם אוהבת לקרוא דברים של הרב סולוביצ'יק, לדוג'. כך שלא הייתי מגדירה את זה כקוקניקית. אבל כן אין ספק שהרב קוק הוא דמות תורנית ענקית שיש הרבה מה ללמוד מכתביו. (ושוב גם מרבנים אחרים אני גם חושבת שאם תשאלי פה כמה שמכירים אותי הם יכולים להעיד שאינני קוקניקית..).

בכל מקרה אני חושבת שזה פחות מומלץ להגדיר בתוויות- זה הרב שלי ורק אותו אני לומדת (או לא להגיד ורק אותו אני לומדת אבל בסופו של יום כן לקבל רק את דבריו בתור בלתי מעורערים- כלומר כסוף פסוק לכל סוגיה שעולה, נניח לפחות לקכל סוגיה מחשבתית ולא הלכתית שאז זה קצת שונה..). כי כך אתה מפספס קשת דעות מאוד רחבה והרבה דברים שאתה יכול ללמוד. (זו גם הסיבה שאני אוהבת את הלימוד הנושאי במחשבת ישראל אף על פי שיש בו מגרעת שלא לומדים ספר כמו שצריך אלא רק חלקים).

סורי על ההקפצה שזה ישן פשוט רציתי להגיב על זה ולא יצא לי קודם..

ולכן גם אמרתי חלקם..

"המשמעות האמיתית של אהבת-ישראל היא - לאהוב יהודי כפי שהוא, על מעלותיו ומגרעותיו. לאהבו כי הוא יהודי, אח. לאהבו למרות שאולי (נדמה לנו ש)זה לא קל כל כך, ולמרות שיהודי זה אף מפריע לנו במידה מסויימת. זו אהבת-ישראל! אהבת-ישראל אמיתי, בלתי תלויה בדבר, היא כיום צו-השעה. בהתלכדות ובהתאחדות תשרה עלינו ברכת הבורא".

את יכולה להיכנס לאתר ולקרוא את המאמר המלא:

http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=992&CategoryID=536

בהצלחה!

אני צריכה עדיין לאהוב אותו?!

זה נראה לי בנאדם מזעזע. סליחה על הביטוי.

הוא אוהב את אויביו ושונא את עמו

או במילים אחרות-

עם כאלה אחים מי צריך אויבים..?!

למען עמ"י הם חושבים שהם גם עושים!!!

תמיד תעריכו אנשים שהולכים עם האמת שלהם עד הסוף ותורמים לכלל לפי דעתם(אני לא מדברת על אנשים שעושים את זה רק בשביל עצמם)

יהודי באשר הוא צריך לאהוב

הוא חלק מעמ"י

בכל יהודי יש מעט טוב

יש ניצוץ ונשמה אלוקית

ואותם צריך לאהוב

ובקשר למעשים,

אם הם רחוקים מדרך תו"מ

לא צריך לאהוב אותם

אפילו כדאי לסלוד מהם ולשנוא אותם

אלו מעשים לא טובים!

לפעמים המעשים הרעים כ"כ דומיננטים עד שאין כמעט אפשרות לאהוב את היהודי כל עוד לא יחזור בתשובה

אך מתי שיחזור, יתקבל באהבה, בחום ובחיבוק

לבנתיים, עד שאינו חוזר, אינו מקורב

(במידה ועושה מעשים מסויימים שפוגעים באחדותו של עמ"י, תורתו וכו')

השנאה או הפגיעה ממישהו היא לא תמיד תוצאה של קרבה.

אם תחליף "סיני אנרכיסט" ל"מוסלמי אנרכיסט" או ל"סיני המסית

נגד ישראל בעולם" התגובה לא בטוח תהיה אדישות מוחלטת.

נטורי קרתא(האלה שנפגשו עם אחמדיניג'ד)

?

לשנוא??

יש הגדה של נלחם נגד עם ישראל, ומי שמשתתף עם אחמדינגד בוודעות נלחם נגד עם ישראל.

(לא הכללתי! רק מי שנפגש איתו באמת)

הם פועלים נגד עמ"י. במכוון.

זה לא כמו הנטורי קרטא הרגילים.

לא מחזיק בגישתם, אבל לא צריך להפיל עליהם האשמות לא נכונות.

שאסור להתחתן איתם והם לא מצטרפים למניין וכו'.

אני חושב שנגזר מכאן גם היחס אליהם.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות