שווה לך בתור חברה לשוחח איתה על זה כדי להבין-

עד כמה ההתנהגות שלו חמורה..

עד כמה היא שמחה, אם בכלל..

ויפה שעהאחת קודם!

מתוך השיח תנסי לגלות מה עומק העניין-

אם זה חששות טבעיים,

אם יש צורך לערב איש מקצוע, 

אם צריך לכוון אותה לעשות את המעשה הכואב והקשה של ביטול אירוסין, בשביל לגרום לה להיות שמחה כל חייה!

לאור המסר המעומעם במכתב.
שלא ידוע מה המצב, והוא יכול להיות כל דבר העולה על רוחנו הקוראים...

אבל!
מצד שני אנחנו לא אמורים לנחש וע"פ זה ליעץ.
או לנסות לחפור בקשר... (גם כחברה לא הייתי עושה זאת) או להתעלם כאילו לא היה אות אזהרה ואז להצטער על כך.

צריך לעשות משהו!

אם אני הייתי במקומך הייתי נותנת לכותבת מספר של רב שתתקשר ותשתף אותו ותברר את החששות שלה.
ואני מאמינה בו שהוא ידע ליעץ לה את הנכון.
גם עפ"י שאלות שהוא ישאל אותה.

אם את רוצה מוזמנת לפנות אלי באישי לקבל פרטים.
בכל אופן, לא לשבת בידיים ריקות!
 

מיידית עם אדם מנוסה וחכם.

אין מה לפחד מהתייעצות כזאת.

אולי שתנסה להתקשר לרב אליקים לבנון?

אולי לרב שמחה כהן (מח"ס הבית היהודי)?

או ליועץ/ת אחר/ת מנוסה?

אפשר אפילו לדבר אנונימי מהטלפון.

גם להיפגש אפשר אנונימי.

זה לא יכול להזיק.

אדרבה - אין שמחה כהתרת הספקות.

לא מנסיון- אלא מכל מי שמתחתן בערך אומר את זה- לא לצפות שהוא/ היא ישתנו..

אני מרגישה ממה שהיא כתבה, שהיא לא שלמה עם הסיפור, ושיש לה הרבה ספקות...

מהר להתייעץ ולהחליט.

בשורות טובות בעה"ית..

גם בעייני חשוב שתתייעץ, הרב לבנון זו אחלה אפשרות. (יש לי פלא' שלו אם צריך..)

יכול להיות שזה חששות טבעיים שהדמיון פיתח, אך ייתכן גם שיש כאן בעיה עמוקה יותר. וזו הנקודה שהרב יעזור לה לברר.

בהצלחה!

בחיי- האירוסין, אחרי הלידה של בני הבכור או של בתי שאחריו. בעלי מותק אבל תקופת האירוסין מאופיינת בספקות,בהכרה יותר טובה של בן הזוג (כבר פחות הצגות) והמון ארגונים ומחלוקות. ב"ה שיש חתונה בסוף.

תודה שהעלת את זה.

שאנשים ידעו שלא תמיד הכל ורוד וזה טבעי שיש ספקות וחששות, וזה לא תמיד אומר להיפרד, אז בואו נהיה מציאותיים ונצא מהסרטים הרומנטיים שיש לנו בראש, הלוואי שלכולם יהיו אירוסים נעימים ונישואים מאושרים, אבל יש לדעת שיש אתגרים ומורכבות, ולא להיבהל מזה אלא אם כן זה מלחיץ ומפחיד להתתן ככה, ותמיד תמיד חשוב לדבר עם אנשים, להתייעץ, לא לשמור הכל בפנים.

בס"ד

זה נכון שאנשים בוגרים לא חושבים שכל העולם ורוד, ועם זאת, הם לא תמיד יודעים מהו החלק הלא ורוד.

אני מאמינה שאף אחד לא בא להגיד שלא שווה להתארס (כי זה בעצם לא יותר טוב מאשר להיות רווק, כי כל החיים שחורים וגם זה).

אלא מה? - שתקופת האירוסין היא תקופה מאתגרת (לרוב, למיטב ידיעתי) ולכן כדאי להכין את עצמך מראש לזה שייתכן שיהיו קשיים ובע"ה אפשר לעבור אותם וכמובן - להרגיש בחבר'ה. 

את לא עוף מוזר שפתאום כשאת כביכול אמורה להיות הכי מאושרת ביקום כי מצאת את הנסיך על הסוס הלבן את פורצת בבכי, ובכלל לא בטוחה שבאמת את עושה את הדבר הנכון. זה קורה, זה טבעי וזה עובר. ב"ה. את שפויה. ומזל טוב.

לענ"ד כשאתה מכין את עצמך לאתגר ויודע פחות או יותר מה צפוי לך - קל לך בהרבה להתמודד איתו.

אגב, באותה מידה בה את מצפה מאנשים בוגרים לא לחשוב שהכל ורוד, ניתן לצפות מאנשים בוגרים לא לקחת כל תקופה שמספרים עליה שהיא מאתגרת כ"אסון". 

ו by the way - הכותרת שלך לא מכלילה מעט?..

לילה טוב ובהצלחה בכל!

**תגובה ל"אהבה אחישנה" אם לא שירשרתי נכון...

אם זה לא נכון- סליחה.

אם כן- יש מצב שאת יודעת שזה לא טוב, אבל קשה לך להיפרד..? את אומרת בעצמך "נכון זה ברורררר שהיא חייבת לסגור את הקשר הזה?"

ומחפשת כאן חיזוק לדעתך. כנראה את צודקת! תעשי מה שנראה לך באמת אפילו אם זה לא קל עכשיו..

כשזה בעיה בהתנהגות ובמידות- קשה מאד לשנות.

יעוץ זוגי או לבד בשבילה.

בכל מקרה- דורש התיחסות ודורש בדיקה לעומק (שזה מה שא"א לעשות פה..)

כדאי לשתף מישהו

רב או דמות שאין לה אינטרס אישי כל שהוא (מבחינת קירבה)..

כן. יש כאלה שיכולים עכשיו לקפוץ עלי. אבל אני אומר לך דבר אחד-

אתם עכשיו זה מפריע לך-- אין סיכוי שיהיה לך יותר טוב אחר כך.

מכיוון שבדרך כלל אדם מנסה להיות חביב יותר לפני החתונה. ואחרי החתונה מתגלים אצלו כל מיני צדדים שלא הכרת. 

אם מפריע לך ואת לא מרגישה שהוא באמת רוצה לעשות שינוי-- לא רק' במילים אומללות, או אז- אחרי הטיפול ואם תראי שינוי אמיתי בשטח- אז תחליטי אם את רוצה לחיות ככה להמשך חייך- או לא. 

האם כדאי לי להאמין שהמצב ישתנה?

לא! ואם להאמין- אז שתראי את התוצאות רק לפני החתונה, אלא אם כן אינך חוששת לשאת בעתיד תווית של אישה גרושה...

אל תעשי טעות גורלית כל כך!!!

אויש, את מזכירה לי אותי לפני יותר מעשור... אני כבר אכלתי אותה.

אם תרצי- תפני באישי.

שה' יתן לך כוח ויאיר את עינייך!

מה שכתבתי קודם- בדיוק על זה- וראיתי שגם את כתבת בדברייך שהשינוי היה לפני החתונה.

ציטוט מדברייך: 

"בטוחה שיש גם סיפורים על זוגות שהיו להם ספקות באירוסין והם עשו עבודה יחד ובסוף התחתנו באושר."

אבל במצב העכשווי- התשובה היא לא! מוחלט.

בס"ד

באמת תלוי מה המקרה,

אבל כמו שנשמע זה שזה לא שהיא גילתה בן אדם, אלא היא גילתה חוסר בן אדם

משהו מפריע לה, ואם היא לא שלימה עם עצמה עדיף לבטל.

אצלי היה משהו דומה... הייתי עמוק בקשר רגשי עם הארוס, אבל לא הפסקתי לבכות, הוא התייחס אלי זוועה (מזל שזה היה לפני החתונה אבל יש כאלה שלא מראים ממש את הפנים האמיתיות לפני אלא רק סימנים, ואם היא מרגישה משהו כדאי לבדוק יותר לעומק...)

בכל אופן היה לי נס, ה' עזר לי וגם בזכות ההורים היקרים שלי-ביטלתי.

ב"ה אני עכשיו נשואה באושר, האירוסין השניים היו פשוט חוויה מהנה...(נכון זה לא תמיד ככה, כי יש הרבה לחץ אבל כנראה הקב"ה פיצה אותי אחרי מה שעברתי.)

ונכון שמגלים דברים אחרי החתונה... מגלים שכל בן אדם יש לו חסרונות אבל היתרונות עולות על החסרונות ומבחינתי בעלי מושלם! (כן, גם עם החסרונות שלו שלפעמים יכולות לשגע אותי, ובטח הוא חושב עלי אותו דבר...)

וכמובן שעובדים הרבה אחרי החתונה, לא להתעצבן, לדבר לדבר ולדבר על הכל, גם על מה שמפריע לי, כי בכל זאת אנחנו שונים-הוא בן אני בת...

בקיצור, לדעתי, כמה שזה נשמע בנאלי... מידות זה הדבר הכי הכי הכי חשוב בעולם!!!

ועוד טיפ, אם אני מרגישה שזכיתי ושאולי אני לא ראויה לבעלי והוא חושב עלי אותו דבר... (גם לפני החתונה) אז זה סימן טוב!

ב"הצלחה לכולם!!!

ובהתאם לזה לבחור את הבעל.

חתונה זה לא שירות לאומי, אנחנו לא באות לתקן ולשקם אנשים!

זה בן הזוג שלך לכל החיים, ממנו הילדים ילמדו ערכים ומידות, הוא האדם שיסייע לך בריבים עם חברות ובפטירה של אנשים קרובים חלילה,

הוא יהיה איתך בשמחות, וגם בעצב חלילה,

הוא זה שבפניו תשפכי את הלב, הוא זה שתהיי לו אם ואחות.

אם הוא לא יודע איך להתנהג, אל תנסי לשקם ולשנות אותו.

פשוט תמצאי מישהו שא ת כן אוהבת את ההתנהגות שלו.

דברים לא משתנים אחרי החתונה

ויותר קל לצאת מקשר לפני החתונה מאשר לצאת מקשר דרך הרבנות...

ואל תתרצי בשבילו!

מי שמתרצת התנהגות שלילית אצל בן זוגה, זוהי התנהגות של אישה מוכה!

לאו דווקא עם איש מקצוע- מספיק עם מישהי/ו שהיא סומכת עליו (משפחה, חברה טובה וכדו').

גם אם היא לא רוצה לשתף, עצם זה שראית/היא הראתה לך מה שכתבה לעצמה, זו זעקה לעזרה ואסור להתעלם, וגם בשבילך שלא "תאכלי את עצמך" אח"כ על זה שידעת ולא עזרת לה לצאת מזה בזמן.

באופן אישי, נכוויתי קשות מזה שלא הקשבתי לאיתותים מוקדמים שחברות שמו לב אליהם (אני הייתי עיוורת מכדי לשים לב), היום אני גרושה + 3 ילדים מקסימים, וההתמודדות לא קלה בכלל (זה אפשרי וב"ה שנותן כוחות, ואעפ"י כן עדיף להמנע מלהכנס למצבים מורכבים שכאלה מלכתחילה) ואם יש מספיק סיבות טובות לבטל אירוסין- אז כמו שכתבו לך- עדיף ממש לפני החתונה מאשר שתמצא את עצמה גרושה + ויהיה הרבה יותר קשה להתמודד גם רגשית וגם חברתית (מה יגידו של גירושין גרוע הרבה יותר ממה יגידו על ביטול אירוסין).

ומה שכתבו לגבי הנסיונות לתרץ בשבילו התנהגויות שליליות, זה באמת אחד הסימנים לאשה מוכה (ואני הייתי כזו לצערי הרב), אז ממש לא כדאי להגיע למקומות האלו.

בהצלחה רבה, ואם יש צורך אפשר לפנות אלי אפשר לנסות באישי (לא תמיד יודעת איך להשתמש...)

ולא לעשות את טעות חייה.

אם יש נורות אדומות אם מתעלמים מהן הן הופכות לרמזור אדום כשמאוחר.

עדיף להתייעץ עם אדם מקצועי ואובייקטיבי .שוה את הזמן והכסף שעלולים לשלם עליו בריבית.

מכירה היכרות אישית אחת שנפלה קשה.

בהצלחה !

העיקר באמת מי שיכול להבין מה הממשות שבחששות, מי הבחורה, ומה משמעות ההתנהגויות שעליהן היא מדברת.

יש 2 אפשרויות:

1. היא גילתה תכונות אנושיות, שבשלב מסויים כל זוג מגלה. יש את אלה שמגלים רק אחרי הנישואין

שהתכונות שהם הרי אהבו לפעמים יש להם צדדים בלתי נסבלים עבורם.

יש כאלה שמגלים את זה כבר בשלבים מוקדמים. כל זוג וזוג מתמודד עם עבודת מידות ושוני בתכונות מסויימות.

נעים מאד: נישואים.

2. היא גילתה תכונות שמצביעות על פערים גדולים מדי ובעייתיים מדי, שעלולים להפוך את חיי הנישואין לבלתי נסבלים/אפשריים.

כדי לברר איזה מהאפשרויות היא הנכונה, חובה להתייעץ עם מישהו שמבין בהנ"ל: רב חכם ומבין דבר

(הרב לבנון, הרב יהשע שפירא ועוד) או עם יועצ/ת נישואין.

ממליצה לשתף גם את הצד השני בלבטים,

ובע"ה ייפתרו הספקות ותדעו מה מהאפשרויות היא הנכונה..

בשורות טובותQ!!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?