וכמובן מאמץ והשתדלות

אתמול קראתי בספר "בגן האמונה", והיה שם רעיון מדהים לדעתי.

רציתי לשתף מישהו.. אז הנה. וזה בטח יכול לעזור לך, גם אם לא למקרה הספציפי הזה.

"לא ליפול לעצבות מהכישלון.

גם כאשר האדם סובל עקב טעויות, כשלונות, וכיוצא בזה דברים התלויים לכאורה בבחירה שלו, צריך הוא לדעת שאמנם לפני שהוא טעה, הייתה לו בחירה לא לטעות; אבל עכשיו, אחרי שכבר טעה, צריך הוא להאמין - שיש לבורא מסר בשבילו! ולכן אין לו לרדוף את עצמו, וליפול להאשמות עצמיות ולחלישות הדעת.

ההסבר לכך הוא פשוט: בוודאי אדם המאמין יודע, שכאשר הוא הצליח בבחירתו, זה רק מפני שמשמים עזרו לו - בזה כל אדם מאמין חייב להודות, ולא, זה מראה שיש לו גאווה - שאומר 'אני הצלחתי'. לכן כולם אומרים תמיד 'בסיעתא דישמיא', 'בעזרת ה'', וכו'..

ואם כן, חייב אדם המאמין להודות, שגם אם הוא טעה בבחירתו, גם זה אך ורק מפני שמשמים לא עזרו לו, ועליו לקבל את הכשלונות שלו באמונה ובאהבה, וללמוד מהם.

נמצא שאם האדם לא מקבל את כשלונותיו באמונה, שגם הם מאת ה' זה מתוך גאווה. ומאחר שאת הכישלון הוא תולה בעצמו, ברור שגם את ההצלחות שלו הוא תולה בזכות עצמו.

(...) כי המבחן האמיתי לאמונה הוא דווקא כאשר האדם נכשל, שאז הוא צריך להודות, שגם בכישלון יש מסר מהבורא.

לכן אין לו ליפול לעצבות, ולא לרדוף את עצמו, אלא להודות על האמת שחטא, להתוודות ולעשות תשובה, ולהתחיל מחדש מנק' מוצא זו לבחור נכון. (...)

הכלל היוצא מפרק זה הוא, שבכל צער או בחיסרון שיש לאדם בלא יוצא מן הכלל, צריך הוא להאמין - ככה ה' רוצה!!"

מה שהוא בעצם רוצה להגיד כאן, זה שכשנכשלים ונופלים, כמובן שצריך לחפש סיבות לתקן את הטעות להבא, אבל לא ליפול לעצבות ולהאשים רק את עצמך בכשלון.

צריך להאמין שהכל מאיתו ייתברך ושזה מה שהכי טוב בשבילנו עכשיו, וזה מה שה' רוצה.

ברגע שאנחנו תולים את הכישלון כולו בעצמנו, אנחנו במובן מסויים נופלים באמונה.

אנחנו לא מספיק מאמינים שהכל מכוון.

שכמו שההצלחה היא מהקב"ה, ככה גם הכישלון!!

המון הצלחה!!

ויש לי שיר ממש יפה (סיכוי גדול שאתה מכיר..):

שיר מדהיייים. מומלץ!!

תאמין בעצמך.

ותזכור - גם אם נופלים - "שבע ייפול צדיק וקם".

הצדיק האמיתי הוא זה שקם ממליון טעויות. לא רק זה שנולד מלאך.

אלה שעובדים על עצמם, ולא נופלים לייאוש מהכישלון!

חטאתי בסוף. כעסתי דווקא לא כל כך, וגם לא התפרקתי. אבל הזמן עבר ואני עוד פה.

[חצי נס כבר קרה.]

כ"ה שלא כעסת..!

למעלה ולא ליפול מחדש

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....