בשבת פו"פ הייתי מספר פעמים. זה המוני מדי ועמוס מדי ואז מקסימום יוצאים אם מספרי טלפון בודדים ועוברים למצב של "דייטים" המוכר והטוב.
אני מאמין שסדנאות יכולות להיות שינוי מרענן.
סדנאות "גשמיות" לגמרי כמו בישול, תפירה, יצירה, שיפוץ, נגרות, חוגים, טיולים, השקעות נדל"ן, פעילות התנדבותית-חברתית ועוד.
זה לא מפדח כמו לבוא לשבת פו"פ ולהצהיר "אני בעייתי/ת" כמו שיש אנשים שמרגישים.
תמיד אפשר לחשוב שהאדם בא למטרה של הסדנה וההכרות היא רק "אם יצא".
מה גם שהרבה יותר קל ליצור קשר ושיחה שאינה ישר הצהרת כוונות של "יאללה מתחתנים?" אלא פשוט שיחה של שני אנשים.
מטבע הדברים יש גם מכנה משותף ראשוני שזה ההתעניינות ההדדית באותו תחום.
גם אפשר להכיר צדדים נוספים באדם מתוך רוגע בלי הלחץ הזה של "אני בוחן את השני" ו"אני נבחן על ידי השני".
וגם אפשר להכיר כמה אנשים בו זמנית בלי להקדיש או לשעבד את הזמן לאדם אחד כשעדיין לא בטוחים שזה זה. הרי החיים שלנו היום נעים סביב זה: תבדוק, תסתכל, תכיר את הסובבים אותך, ורק אז תבחר עם מי להמשיך. ככה זה בסופר, ככה זה בראיונות עבודה, ככה זה עמוק בתת מודע בתרבות שלנו - יש המון מבחר, תבחר. אבל מה שחשוב זה שברגע שנעשתה ההחלטה, תהיה מחויב ותפסיק להסתכל לצדדים. פה צריך קצת יותר להתאמץ ממה שהורגלנו 
אז מי בעד? מי נגד? למי יש רעיונות לשיפור?