בס"ד

תגדירי מכורים..

כשיש זמן פנוי אז בחלקו נמצאים פה..

יש אנשים אחרים שבזמנם הפנוי ילכו לישון..

כל אחד והתחביבים שלו.

ולא, אני לא אתחתן עם מישהו שמעוניין שאשתנה..

מתחתנים עם מישהו שמקבל אותי כמו שאני.

ברור שעובדים ומשתנים אבל מלכתחילה לא מתחתנים וסומכים על זה שבן\בת הזוג ישתנו...

אז לא הבנתי את השאלה.

רק את יודעת למה באמת את מתכוונת...

אדם שמתמכר ובמיוחד למחשב, לא יכול לצאת מזה כזה בקלות. אז אולי אתם חושבים שזה בסדר ואף אחד לא יגיד לנו מה לעשות עם הזמן הפנוי שלנו וכו', אבל השאלה שעלתה פה מעוררת אותנו לחשוב: כשנתחתן הזמן כבר לא יהיה בידיים שלנו. לאישה נשואה יש כל הזמן מה לעשות. אם זה באפייה, בישול, נקיון הבית, לשמח את ילדיה וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה עליכם.. לבעל נשוי יש לפרנס את המשפחה, לדאוג לבריאות, לשמחה, לאהבה, לאהבת תורה וכו'.

כשאדם מכור למחשב הוא לא יכול לעשות שום דבר ברצינות! תמיד הוא יגיד, וואי, אולי משהו מחכה לי בפייסבוק, בפורום, במייל.. או אולי בא לי עכשיו לראות סרט, לשחק, ואתם יודעים, זה לא נגמר!! ותמיד כמובן יש תירוצים למה אפשר עכשיו ללכת למחשב ולא לעשות את ערימת הדברים שיש לו לעשות..

עכשיו תחשבו על ההורים שלכם, אם אמא לא הייתה פנויה בשבילכם אלא כל הזמן הייתה במחשב, איזה בני אדם הייתם נהיים??

בס"ד

וחוץ מזה שבעניין הזה אני מאמינה שככל שמתבגרים יש סיכוי שהרמה יורדת.

אצלי היא ירדה..

וזה גם תלוי בסדר עדיפויות.

כשאתחתן אני יודעת שאהיה פה הרבה פחות ושהבית יהיה בעדיפות עליונה.

מה תעשי עם בעלך חוץ מזמן הארוחות, השיחות?

זה מה שימלא את ה"חלל" בו היה הפורום.

רוב החבר'ה פה לא עונים להגדרה "מכורים". זה

דבר יותר עמוק. תחומי עניין משתנים, אות

בכל אופן, את ה"גמילה" הרבה יותר עדיף לבסס

על הבנת הבעייתיות שבישיבה מול המחשב מאשר

על מה אשתי/ בעלי/ ההורים שלה/ הילדים שלי

יחשבו.

בגדול - הכל היה ידוע מראש. אני מכור, הייתי מכור, אשאר מכור.

אני מכור יותר שנים מאשר חלק מכם נמצאים על פני האדמה (בסביבות ה-17 שנים), ומתכנת עוד איזה 16. מי שבחרה להתחתן איתי ידעה את העובדה הזו וקיבלה אותה כחלק מהעניין.

יש לזה כמה משמעויות. זה אומר למשל שמיקמנו את המחשב בסלון כדי שאני לא אבלע באיזה חדר,  ולפעמים כשצריכים אותי אני נעלם לסמארטפון.

מושלם? לא

אבל זה מה שיש.

אל תחשבי שאנשים משתנים אחרי החתונה ואל תבני על זה. אנשים משתנים - לרעה.

אני קוראת את התגובה שלך ולא מבינה איך אדם מגיע ליאוש כזה. האם אבדה היכולת לשנות, להשתנות? למה אדם מחליט שהוא מכור וגם יישאר מכור?? האם אתה לא רוצה שתהיה לך משפחה משמעותית, עם הובלה ביד רמה של האבא? אתה רוצה שכשילדיך יגדלו הם יגידו: כן, יש לי אבא מכור למחשב שלא יכול להיות רגע איתנו בלי להסתכל במחשב?!

ילד צריך לגדול בהרגשה שיש לו אבא להישען עליו ולדעת שאין שום דבר החשוב לאביו יותר ממנו. רק ככה יגדלו אנשים גדולים באמת שיוכלו להנהיג את עם ישראל ביד רמה, בביטחון ובאהבה. כי ילד שקיבל את הדברים הבסיסיים האלו עוד מינקות, הם יישארו בליבו כל חייו, והוא יוכל בעתיד להעביר אותם אף הלאה, לבניו, לצאציו ולעמ"י כולו..

שכשהוא באמת רוצה וצריך הוא יודע לתת תשומת לב לדברים אחרים. וגם שלבן שלו הוא מעניק הרבה מאוד תשומת לב ב"ה.

בס"ד

זה אדם עם קצת יותר ניסיון וקצת הרבה יותר גדול.

תסמכי עליו שהוא יודע מה הוא עושה...

ותאמיני לי שלבן שלו לא תחסר תשומת לב.

אולי אני אנסה להשתנות....אין לי מושג מה יהיה בעוד כמה שנים...

אני מקווה שמי שיתחתן איתי לא יקבל אותי כמו שאני אלא יצפה ממני להתקדם ולהיות טובה יותר.. אחרת אם הוא מקבל אותי כמו שאני- אז: א. זה אומר עליו כל מיני דברים..
ב. אני אתעצל להתקדם\אחשוב שהמצב בסדר כשהוא לא.

אני ב"ה לא כל כך מכורה...

בס"ד

ברור שלא מצפים שתעמדי במקום אבל גם לא מתחתנים ואומרים "טוב את הדבר הזה אני לא אוהב אבל היא בטח תשתנה בזה אחרי החתונה"

זה לא הולך ככה וזה מתכון לגירושין.

פשוט יש את הקטע שאומרים שאני רוצה שבעלי יאהב אותי כמו שאני. אז כן ברור שבעלי בעז"ה יאהב אותי למרות חסרונותי אחרת בעייתי להתחתן, אבל יש בעיה בקטע שרוצים שיאהבו אותי (וכאן זה האמת לא קשור דווקא לחתונה אלא למה שאנשים חושבים שזה אהבה\חברות) כמו שאני ולא יצפו ממנו להשתנות. זה בא הרבה פעמים כמעין תירוץ למה שאני- לכך שקשה לי להשתנות- אז אתם צריכים לקבל אותי כמו שאני ואם אתם באמת אוהבים אותי תקבלו אותי כמו שאני (ושוב זה בקשר לבאופן כללי אהבה, בפרט גם לאהבה של בעל ואישה). כך שבעצם אני חושבת כמוך, אני רק לא אוהבת את המשפט הזה שהיא אמרה.

נתי כבר, אז למה א"א למחוק??...

ברור...

אבל ערכתי...

אם זה עקרוני את יכולה לפנות אלינו
הוא פשוט לערוך את ההודעה בסגנון "מנהלים למחוק"...

בהתחלה הכחשתי, 

אבל בטיולים של כמה ימים פשוט היה לי שקה בלעדי הערוץ...

עכשו אני חייב להכינס בגלל הניהול מעבר להתמכרות (התחייבות שאתה נהנה ממנה בסה"כ)

אבל מקווה להפסיק עם זה בזמן הקרובב בלי קשר לחתונה.....

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות