מה אתם אומרים??אחת ללא שם
יש לי טוניקה אדומה חדשה.[תודה על כל התתחדשי..]
עכשיו,היא די בוהקת וכשהלכתי לבית כנסת
חצי מהחברות שלי הסתכלו עלי כאילו אני משוגעת.

אז מה אתם אומרים,עד כמה צריך להתחשב בדעות של
החברות או הציבור או לוידעת מה.?


נ-ב-כמה חברות ניסו לרמוז לי שזה לא כ''כ צנוע
אבל אני חושבת שהיא צנועה וגם אבא שלי.
בכל מקרה עכשיו אני די מתפדאחת ללכת איתה.
נננווו תגיבו!!!!!!אחת ללא שם
בעיקרון כתוב בגמראהרועה
לא ללכת עם אדום אבל אני חושב שזה כבר לא תקף. אם השמלה מושכת תשומת לב מיותרת לענ"ד היא לא צנועה גם אם היא ארוכה.
יאללה שהם יקפצו...~H.L~
ואת לא צריכה לחשוב מה אנשים אחרים יחשבו עלייך הכי חשוב זה עם את אוהבת את זה ... ומרגישה עם זה בנוח....
פשוט תתעלמי ותגידי להם באסה , אבל אני חושבת שזה יפה.. עם יש לכם בעיה אז אתם לא חייבות להסתכל ... והכי חשוב אל תחשבי מה אנשים אחרים יגידו פשוט את צריכה להאמין בדרך שלך וזה בכל תחום בחיים ...
עפ"י ההלכה אסור ללבוש אדום.פגזניקית גאה!
והרועה- למה אתה חושב שזה לא תקף? זה תקף וחצי.
אסור. נקודה.
כי היום זה לא שכולם הולכים עם אפור ואתה תהיה בולט,הרועה
זה כמו שיש בגמרא איסור על נעליים בצבע מסוים כי גויים הולכים ככה והיום זה לא תקף.
ושוב זה מה שאני חושב, פסקי הלכה תבקשי מרב.
אם את אוהבת את זה תשימי עליהם פס.#גליה#
וירקרא שמו בישראל: "לחץ חברתי"...מה זה משנה...
מי שרק חושב מה האחרים יאמרו זה לחץ חברתי...
תלבשי מה שבא לך ומה שאת מרגישה איתו נח...
לדעתי-תפוזה 1
בס"ד

כל עוד שזה לא נוגד את ההלכה וזה צנוע, אז באמת אל תתיחסי.. הסביבה לא צריכה לקבוע מה תלבשי. רק את.
באיזשהו שלב הם יתרגלו..
אבל אם זה באמת לא צנוע מבחינת ההלכה-זה משו אחר..
כמה שזה לחץ חברתי -אח..
אבל אל תשכחו - לחץ חברתי משפיע!!
אי אפשר להתעלם מזה... -
כאילו להגיד "אל תתיחסי אליהם" וכדו'...
כי , ברגע שהיא לא שמה פס , ואחרים מסתכלים על זה כמכוער -
אז היא עצמה תרגיש לא טוב!!
האדם מושפע מהסביבה! על זה אין חולק...
אז....נכון , יש גבול שאותו לא עוברים בעינין ההשפעה של החברה...
אבל ת'כלס , דברו גלוי - הייתם הולכים עם משו שכולם חושבים שהוא מכוער?
לא הייתם מרגישים בעסה ולא כיף?

אז יופי - היא הגדירה את השאלה הכי טוב - "עד כמה" - זאת אומרת -
ברור שצריך להתיחס לדעות של אחרים גם כלפי , אבל עד איזה גבול....
אז נראה לי שהיא כן צריכה איפשהו להתיחס...

ועכשיו ל "אחת ללא שם" -
אני אישית חושב ש....
אם הבגד צנוע - וזה אומר גם לאחרים...
כי , אל תשכחי שגם אחרים רואים אותו , ואם הם אומרים לך שזה מושך...
אז זה מושך בצורה לא טובה , אף על פי שאת חושבת שלא...
אם הוא צנוע - אז -
אם את מרגישה איתו בסדר - זאת אומרת שאת הולכת בחוץ ולא מתפדחת...
סבבה....תרגישי חופשי...
אם את לא מרגישה איתו נוח , אז למה לך לסבול איתו?!?

ועוד משו קטן [אם את לא מרגישה איתו בטוב] , שימי לב פעמיים אם להתיחס
לדבריהם של האחרים או לא -
זאת אומרת - אולי תנסי לשנות את כיוון החשיבה שלך על הבגד , ועל זה
שאחרים לא אוהבים אותו - וכך תרגישי בו נוח...

תתחדשי!
בהצלחה!
בתור בן, אני חושב שזה כן בולט מדי420mal
וזה לא השתנה עם השנים.
ואם מדברים לפי ההלכה- לא ידוע לי על מי שמתיר בפירוש...
נכון...~תמר~
גם לי ידוע שאסור. וזה באמת לא קשור לזמן שעבר. הצבע לא השתנה עם השנים כמה שידוע לי...
אני אישית לא הולכת עם אדום.
את רוצה להגיד שאת לא לובשת אדום???גב''שניקית גאה
אני -אח..
בן חח לא נורא...

ו...דעתי לגבי אדום?
אם זה לא צנוע - לא ללבוש.
צנוע וכיף למי שלבוש את זה עם זה - סבבה.


כן, אני בכלל לא לובשת אדום.פלספנית
כנ"ל.פעימהאחרונה
בס"ד

תכל'ס- באמת שזה לא אחד הדברים הקשים.
נכנסים לחנות, רואים אדום- אפילו לא מסתכלים.
כי אסור.

לגבי מה שאמרת-
גם, הלכתי פעם עם איזה בגד, צנוע. לכל הדעות. לא אדום וכד'..
אבל מישהי[חברה שלי] שאני מאוד מעריכה אמרה לי שזה 'זועק'- אז לא, אני לא אלך עם זה. כן- זה קשה אבל שורדים
הכל למענו^ יתברך..
שאלה קשהשרלולה
לע"ד את יכולה ללכת איתה
ועם הזמן החברות יתרגלו וגם היא תתלכלך, תדהה
אם לא תלכי איתה עכשיו היא תישאר בוהקת וזה לא יעזור...
תודה על כל התגובות אבל-אחת ללא שם
לא שאלתי ספציפית במיוחד על זה.
זה היה רק דוגמא.
בד''כ אני לא שמה על אף אחד והולכת עם מה שבא לי אבל
חשבתי שאולי בגלל שמסתכלים עלי ככה
זה הופך את זה כבר ללא צנוע.
בכל זאת היה מעניין לשמוע את התגובת..
אני ממש לא מסכימה עם הדעה של לשים פס על כולם.דינה ברזילי
זה לא נכון. את צריכה לא לבלוט בחברה שבא את נמצאת.
שימו לב מה רוב הפעמים התשובה של הרבנים לגבי עגיל שני באוזן, צבע בשיער וכו'.
התשובה היא: "תלוי איך זה מתקבל בחברהשבא את נמצאת".
אני למשל, לפחות לא בשנים הקרובות בעז"ה, לא מתכוונת לעשות עגיל שני, כי בחברה שבא אני נמצאת זה ממש לא נראה בעין יפה, למרות שלדעתי עגין קטנטן מנצנץ מאוד יפה! אב- אני לא אשים פס כי זה לא צנוע בעיני החברה שבא אני חיה!

אם החברה שבה את נמצאת, אדום מתקבל כבולט, זועק ולא צנוע, אין עניין שתלכי בדווקא כי *בעינייך* זה יפה.
לא. זה לא יפה כי זה לא צנוע, וכן בגללש לא רואים אותך בעין יפה וזה מושך תעין. אם בחברה שלך כולם היו הולכים בצבעים זועקים כגון אדום, אז לא היתה בעיה, כי אז זה לא היה נחשב לא צנוע.
אבל, כמה חבל, לא רואים את זה בעין יפה, ולכן תתגברי ולא תלכי עם הטוניקה, או שכמו שהציעו מעלי, תשרי אותה במים עד שהצבע הזועק ידהה, ואז תנסי שנית ותבדקי מה התגובות...
גוד לאק!

מקווה שהובנתי =)
שטויות...כבסי אותה פעם אחת וזה יעבור...מתוקה שכזאת
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך