דקה של עבריתNamy

אני רואה מספר טעויות לשוניות שחוזרות על עצמן פה בפורום, לכן החלטתי לכתוב כמה הערות שצריך לדעת:

1) אומרים אתכם (ולא אותכם).

2) (לא חובה, אך כדאי להקפיד על זה כי כך צריך לכתוב במאמרים) כשמדברים על מספר מאחת עד עשר יש לכתוב את שם המספר, לדוגמה: שלושה ימים (ולא 3 ימים).

3) אין לכתוב מילית שיעבוד לאחר מילת שאלה. לדוגמה, במקום להגיד: "מתי ש", "איפה ש", "מה ש". צריך להגיד: "כש / כאשר", "במקום ש", "הדבר ש" (יש עוד אפשרויות אך נראה לי שכבר גזלתי לכם יתר מדקה).

אם זה עוזר, אשמח לפרסם עוד הערות  / הבהרות וכ' מדי פעם פה בפורום.

שכוייח!יהודיה גאה!!

כל הכבוד!

להרחבות:לך דומיה תהילה

http://www.inn.co.il/Forum/lmf_Profile.aspx/72646

 

אני רק אציין שאין טעם להעיר למי שכותב ככה מבחירה. רובנו

מודעים לשימוש הראוי בכללי העברית, אבל מטעמי נוחות חורגים

מעט מהמסגרת.

איזו פרסומתכתר הרימון

(קיבלתי קישור. אי אפשר שלא להגיב...)

עברית קשה שפה --בן-גרא

חבל שלא מדברים עברית צחה -- ובכוונה תחילה?!?!

למה לרצוח את העברית שמתקוממת לאחר אלפיים שנות ?

 

יהודי דבר עברית בארץ הקדש!

עוד משהו מחרפןצבי-ליזציה
גוף ראשון עתיד - אגיד, אעשה, אבנה, אחפור וכו׳ ולא כמו גוף שלישי עתיד - יגיד, יעשה, יבנה, יחפור.
זה לא כזה מסובך, למה לא לדבר נורמלי?
דווקא בזה אני משתפרת לאחרונה סתם אחת
אני רק שואל,בחורצ'יק

האם צריך לומר "אני אלך" או "אלך" סתם..?

אין הבדל בין השנייםNamy

ההבדל היחיד הוא דקדוקי.

כאשר אתה אומר "אני אלך", אני- נושא, אלך -נשוא.

וכשאתה אומר "אלך", אלך = נושא +נשוא.

בעיקרון בעברית ה"אלך" כולל את האני.כתר הרימון

להוסיף "אני" זו השפעת שפות זרות.

אלך ואסביר -בן-גרא

יש מעט הבדל --  לא משמעותי 

יש פעמים שמתחילים משפט -- או שיחה -- ונשמע טוב יותר לציין "אני"

 

לדוגמא, אם מנסים להסביר מה יעשה == "אלך לביה"ס ואח"כ (אלך) לשוק"   זה נכון ולפי הדקדוק!  אבל, לדעתי, נשמע טוב יותר "אני אלך לביה"ס ואח"כ (אלך)  לשוק"    ה"אלך" בסוגריים לא חובה...

אפשר לעיין גם פה-משה ר-

השיעורים של ד"ר תול http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t383749#4615937

שכוייח!!! אקח את זה לצומת ליבי..ישראליתת
אם כבר אנחנו ברגע של עבריתמתואמתאחרונה

אומרים "תשומת לבי"...

חחחחח תגידי באמת מישהו מדבר ככה במציאות?פטרוזילה=)

האמת- לא!

תכלס לומדים את זה רק לבגרות ואז מחפפים...

אני מדבר ככה במציאות ואני לא היחיד.לך דומיה תהילה

לומדים לבגרות ומחפפים? אולי את.

תהני.

אושר, אתה מפחיד...סתם אחת
אתה מדבר גם ב'נושא' 'נשוא' ו'פסוקית משלימת פועל'?!טובי =][=

חח.

סתם.

 

אני משתדלת לדבר נכון. אבל לפעמים זה מסובך..

 

ומני, תודה לך על השיעור הקצר. עזרת לי מאוד..

זה לשון הקודש.. זה לא סתם. הרוב המוחלט של הכללים~מישי~

אל הומצא ע"י האקדמאיה. זה פשוט ניתוח של השפה בספרי הקודש. גם הפרשנים דיברו על גזרות ומשקלים גם אם לא קראו להם באותם שמות שאנו קרואים להם. לדוג' ראיתי בא"ע על הפס' בישעיהו: " כד וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק  כִּי-תַחַת יֹפִי." (פרק ג' פס' כד) שאומר על המילה כי (כי תחת יופי) שהיו כאלה שפרשו את זה מלשון כוויה וזה לא נכון כי ה-ואו שורשית כ.ו.י\ה ולכן לא יתכן שלא תופיע במילה שגזורה משורש זה (לא במילים אלו אבל זו היתה הכוונה) . (זה היה אחרי שלמדנו נלי"ה אז ממש התלהבתי).

 

בקיצור, יש סיבה להקפיד על עברית תקינה.

דווקא אני משתדל לדבר כךNamy

לפעמים זה כבר נהיה מבלבל אז אני לא ממש מקפיד.

וואלה מגניב לכם....ישי .א.

זה אומר שאתם לא משתמשים גם בסלנג? זה באמת באסה....

(סכתא שלי מדברים נכון - היא ד"ק לספרות)

לא אמרתי שאני לא משתמש בסלנג.לך דומיה תהילה

אני אפילו שואל מלעז.

אבל תחבירית אני משתדל שיהיו לי משפטים תקינים. אני לא

מקדיש לזה יותר מדי מחשבה, אני פשוט רגיל.

סלנג ==בן-גרא

SLANG   מילת לע"ז היא !

 

" עגה" בעברית..

 

ואם אתה רוצה להשתמש בעגה ערבית אז תבטא אותה נכון  -- "בעאסה"  ולא "באסה"

 

 

היהודים הפכו את ה-"ע"  ל-"אין"  ואת ה-"ח"    ל-"חטא"

 

 

"יהודי דבר עברית בארץ הקדש!"

אני מדבר ככה במציאות.הסטלן הקטן
בעיניי מי שמדבר בעברית לא תקנית זה כמו מישהו שסתם מבלבל את המוח...

שניהם טועים!
ממש ממש לא!!בל"חית

לא מסכימה!!

וכן, ב"ה אני מדברת כך וכותבת כך בלי שום קשר לבגרות

זה עניין של גישה לשפה...

עברי - דבר עברית!

וזו לא רק סיסמא!!

פה ושם קצת סלנג..סבבה!

אבל לא צריך לעוות את השפה.

 

י'משועממיםנעמי7

הפורום כאן זה לא עבודה בלשון

נכון, הפורום זה להתדיין בכבוד... וד"ל.לך דומיה תהילה
חח... בגרות בלשון, אה?!אני! =]
דווקא לא, סיימתי אותה שנה שעברהNamy

כמו שאמרתי אלו טעויות נפוצות בפורום ולכן כתבתי אותן.

תאמינו לי אתם צודקים צריך לדבר עברית תקינה כמה שזהתללה...

לפעמים חופר אבל זה נורא חשוב ,ומאני תמשיך לכתוב אני מתה לדבר תמיד עברית  תקינה............................................יום טוב חברה!!

הטעויות לפעמים בכוונה כי אין כח לכתוב נורמלי...הנסיך הקטן.
כל הכבוד!יוסלה קמצן (קדוש?)

כל אדם צריך להכיר את השפה שלו ובמיוחד אנחנו שהעברית היא שפה מהותית ולא הסכמית וכמובן לשון הקודש

יש לי קושיה-אני77

"מה שהיה, הוא שיהיה, ומה שנעשה, הוא שיעשה. ואין כל-חדש, תחת השמש" (קוהלת א', ט')

ואויי קושיה יפה מני many מתבקש\ת ליקרוא תתגובהליק המדליק123

של אני77...

מעניין אותי מאד
מחכה לתשובה!

א. בתנך יש המון פעמים שהתחביר לא נכוןענבל

בס"ד

 

ב. כמדומני שמותר לומר מה שהיה..

אסור לומר בגלל ש אבל מה ש אני חושבת שזה תקני לחלוטין.

 

צריך לבדוק את העניין.

איפה בתנ"ך יש תחביר לא נכון?אני77
לא עולה לי דוגמה כרגע...ענבל
בס"ד

רשי הרבה פעמים מפרש קשיים לשוניים...

אחפש מאוחר יותר כי אני בנסיעה.
נראה לי שאת מתכוונת יותר לצורות שונות לנתח משפטכתר הרימון

לדוגמה: "ויאמן בה' ויחשבה לו צדקה" (בראשית טו, ו)

 

שואלים - מי החשיב למי?

ומשתמשים במושגים תחביריים.

 

וכן:

"ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים" (דברים כה, יח)

 

מי לא ירא אלוקים?

יש שינוי בנושא המשפט.

 

 

אלו בעצם דוגמות לכך שלימוד תחביר ולשון תורמים ללימוד התורה.

(ויש עוד הרבה, בתחומים שונים.)

מבחינת תחביר יש פעמים רבות תחביר חסר~מישי~

ולא ממש ברור- כגון "יוסף בן שבע עשרה שנה הוהוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם", ועוד כשיהיה לי זמן וכוח אולי אתן עוד דוגמאות.

באשר לפועל- זה דבר שראיתי הרבה- כמו שכתוב למטה המילה שתיהם, הנוןסף יש פעם אחת שכתוב את המילה "אותכם"-"עד השמידו אותכם" (יהושע כג'),. עוד דוג': "למען הראותכה..הבאתה" (יחזקאל מ,ד), "כן בנות צלפחד דוברות" ועוד.. 

 

אך כמובן הרבה פעמים זה בא ללמד אותנו משהו. במיוחד משפטים חסרים ולא ברורים מבחינה תחבירית- ניתן להבין אותם בצורות שונות וזה תורם להבנה ולרבדים שונים של הבנה בתנ"ך. כמובן שניתן ללמוד מכל הנאמר לעיל את החשיבות של לימוד תחביר, פועל ודקדוק למיניהו על מנת להבין את התנ"ך. אפשר להגיד שזה אפילו הכרחי ללמוד לשון כדי להבין את התנ"ך.

 

 

מהדוגמות שהבאת...כתר הרימון

לומדים גם על העברית.

 

 

אבל זה כבר תחום מחקרי יותר.

 

לכו ללמוד את זה, זה יכול להיות מעניין

התנ"זה התחביר הנכון!!!!!זה העברית המקורית!!!!!!!!!נעמי7

כיום אולי הימצאנו  כללים אבל הם לא תמיד דומים למקור!

ממש ממש ממש לא.ענבל

בס"ד

 

אם תלמדי רש"י תראי שהרבה פעמים הוא שואל על התחביר והלשון בתנ"ך.

 

 

נכון, אבלכתר הרימון

יש פעמים דל יוצאי דופן במקרא.

 

ודורשים על זה הרבה.

לדוגמה: "...כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל" (רות ד, יא).

 

 

העברית היא מיוחדת ושונה מכל השפות:

לא לקחו כללים ובנו שפה, אלא לקחו שפה, חקרו אותה והוציאו כללים.

(עוד המדקדקים הראשונים כמו ראב"ע, רבי יהודה אבן ג'אנח...)

וזה דבר מורכב...

מה הקושיה?...כתר הרימון
נכון הרבה אומרים חמש שקל במקום חמישה שקלים?אני! =]

אז אני בשישי הלכתי לשוק עם אמא שלי ואני שומעת מישהו אומר "חמש שקל! הכל בחמש שקל!!" אז אני תיקנתי, חמישה שקלים.. הוא לא שמע אבל זה בא לי אוטומטי. ומה אמא שלי אמרה??המום שהאקדמיה לעברית (או משהו כזה) קיבלה את זה שאומרים חמש שקל כי כבר כולם אומרים ככה...נכון עצוב?

אני לא בטוחה שהאקדמיה קיבלה את זה...ענבל

בס"ד

 

צריך לבדוק את העניין.

אם כן, האקדמיה הפכה לגוף פופוליסטי ונגרר.לך דומיה תהילה

אבל לא מאמין שזה המצב.

האקדמיה----כתר הרימון

מקבלת דברים כאשר יש להם בסיס במקרא.

 

נכון, פעמים רבות יש מתנגדים.

ויש על כך לא מעט דיונים באקדמיה.

 

אני לא תמיד אוהבת את האג'נדה שלה, אבל היא לא תלושה מן המציאות כלל.

 

 

 

בכבוד,

כתר, דוברת האקדמיה

(או סתם מכירה שם כמה.)

לא התייחסתי לכללים שנקבעים ע"פ המקרא,לך דומיה תהילה

אלא לכללים שנקבעים על-סמך מה שנוח ונפוץ בדיבור היום-יומי.

נכון.כתר הרימון

אבל האקדמיה כן משנה דברים לפי הדיבור של האנשים - אם היא מוצאת לכך אסמכתא.

 

(ואני ועוד רבים מתנגדים... לכן אני לא מספרת על זה.

אז תשרדו בלי דוגמות)

יש לזה אסמכתא?לך דומיה תהילה
כלומר?כתר הרימון

או שאתה סתם נהנה ממשחק המילים

לדעתי זה ממש לא נכון.כתר הרימון
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך