אני יודעת שזה נראה חפירות ארכיאולוגיות, אבל אני חושבת שחלק מהפתרון יכול להיות פה ושזה דברים חשובים.
מקווה שלא השקעתי סתם זמן. המון הצלחה!
ואני חושבת שזה גם יכול לעזור לעוד אנשים פה. (ותכל'ס? עצם הכתיבה הזו עוזרת גם לי..
)
מקווה שיביא תועלת.
קחי כמה דקות רגועות ותקראי..
קראתי את הכל בתשומת לב, ואני חייבת לציין שממש ריגשת אותי.
דבר ראשון - טפשי?! מוגזם??! ממש לא. נשמע אמיתי וכנה לגמרי.
דבר שני - שתדעי לך שאני מאוד מעריכה את הצורה שבה את תופסת ת'צמך, מעמידה את עצמך מול המראה וכנה עם עצמך במי את, מה את ומה את רוצה הלאה.
מודעות עצמית נדירה. באמת, מכל הלב. להיות כ"כ מודע למה שעובר עליך זה ייתרון (גם אם את לא באמת כזו כמו שתיארת, וזו רק תחושה, עדיין אסור להתעלם ממנה. לכל תחושה יש מניע וסיבה ואסור להדחיק).
את נשמעת לי בנאדם מאוד בוגר ומודע לעצמו. (גם לפי מה שדיברתי איתך ולפי ההודעות האחרות שלך..)
אני חושבת שזו בעייה נפוצה. הדבר הזה תופס כמעט כל בנאדם בשלב כלשהו בחייו, לפחות פעם אחת, ולרוב אינספור פעמים.
לדעתי הבעייה נובעת מעצם היותו של העולם עולם של תכלית. עולם של מטרה.
זה עולם שבנוי על טוב ורע. אמת ושקר. משמעות וריקנות.
הקב"ה ברא את העולם כמקום שבו צריך לעבוד, להתאמץ, להתקדם, להשתפר. יש לעולם שאיפה מסויימת.
אני חושבת שהמצב שאת מתארת הוא מצב שבו בנאדם יושב עם עצמו וחושב מה איתו.
ו-וואלה? הוא פתאום תופס לעצמו ת'ראש ואומר - מה אני עושה כאן בכלל?! למה אני כאן? מה החיים שלי שווים, מה אני עושה בהם?
בירור עצמי. בירורים שאדם מברר לעצמו במשך כל חייו. לברר מי אתה ומה אתה זה דבר חיובי מאוד. רק ככה אפשר להתקדם. אדם צריך להכיר את עצמו.
עד כמה שזה קלישאה לומר ש"בכל בנאדם יש תכונות טובות" - כן. זה נכון. *באמת* בכל בנאדם יש טוב (ואני בטוחה ב-100% שאת לא צריכה אותי בשביל לדעת את זה על עצמך).
אדם נברא בצלם. יש לו חלק מהקב"ה! ממש ככה! יש לך תפקיד פה. ואת צריכה לברר מהו.
מהי הדרך לבירור?
מהסיבה הפשוטה שאני (וכולנו..) בשלבי בירור, גם אני לא סגורה על עצמי בהמון תחומים. לכן גם אני מבררת, ואני לא יכולה לתת לך תשובה חד משמעית. אבל אני יכולה לנסות לעזור לך לפי מה שאני חושבת ולפי מה ששמעתי ולמדתי מכל מיני אנשים.
בירור הוא דבר בריא וחשוב. מי שלא נמצא בבירורים עם עצמו (בצורה כזו או אחרת.. ובכל שלב בחיים) הוא מפספס פה משהו.
אם העולם היה מוחלט, לא היה לעולם מטרה. לא היה סיבה לעולם להתקיים. כי אם הכל ברור, ואין תהיות, ואין בלבול בין טוב לרע, ואין משהו שמושך למטה למה שמישהו ייבחר ברע?! אני לא מכירה בנאדם אחד שייבחר ברע כשיש לו אפשרות לטוב בלי להתאמץ.
העולם לא ורוד מהסיבה שהוא ממש לא מוחלט.
זה מבלבל לבחור בין טוב לרע, בין אמת לשקר. לפעמים הרע מפתה, לפעמים הוא מחבל תחבולות כדי לבדוק עד כמה אנחנו מסוגלים 'לעמוד' נגדו.
בשביל זה מגיעה התורה. להדריך אותנו מה לעשות עם עצמנו. מהו הטוב ומהו הרע. כדי לכוון אותנו למשימה שלנו כאן.
מבטיחה לך, שאדם שפועל ברוח התורה, ומאמין בה בכל ליבו, הוא זה שבדרך הסלולה לאושר ולמשימה שלו.
אף אחד לא מסוגל להיות מושלם. אסור ליפול לעצבות אם נכשלים! אם לא הולך, אם מדוכאים לפעמים.
זה חלק מהחיים, וצריך להבין את זה.
העולם הוא לא 'או הכל או כלום'. העולם לפעמים אפור, לא תמיד שחור לבן. לא תמיד מצליחים עד הסוף.
וזה המיוחד שבחיים. מורכבות אינסופית שאיתה צריך להתמודד.
זה נשמע נורא קשה ליישם את התורה ההלכה והאמונה, וזה עלול מאוד לייאש. אבל אסור לבוא ולהגיד - אני משתפר עכשיו בכל הדברים, ואם לא, הולך אני עוזב הכל וזורק. כי כמו שאמרתי - זה לא הכל או כלום.
צריך לעבוד לאט.
בנחישות, עקשנות והתמדה. לדעת שאתה אדם טוב! אבל כמו כל בנאדם יש לך חסרונות. ועליהם אתה צריך לעבוד. בשביל זה אתה כאן! כדי לשפר.
ריקנות נובעת מתחושה של חוסר מיצוי עצמי. וזה מגיע מחסר כזה או אחר בעולם הרוחני.
עצם ידיעת הבעייה היא יותר מחצי פתרון. כי אתה לא מתעלם. אתה ניגש לבעייה ומנסה לראות מה אפשר לעשות.
את רואה אנשים שמחפשים את עצמם ומרגישים ריקנות. מרגישים שאין תכלית בחיים.
ב"ה שיש לנו את התחושות האלה. הן נותנות הזדמנות פז לתקן. למלא את החסר.
אז.. בוא נרד לפרקטי. למה עושים.
דבר ראשון.
שמעתי היום משהו מאוד יפה.
יש לנו מצוות אהבת ה'. איך אפשר לאהוב דבר שלא מכירים?! איך אפשר לשלוט על רגש?!?
אז מה זו אהבה? כדי לאהוב מישהו צריך להכיר אותו. צריך לדעת מי הוא.
מה זה לדעת את ה'? לדעת אותו זה ללמוד תורה. התורה היא בעצם ה'. זה כל מה ההדרכות ש-ה' רוצה שנלך לפיהם.
זה ה'רצונות' של ה' מאיתנו. בלימוד תורה אתה 'לומד' את ה'.
ללמוד תורה יכול להתבטא בכמה תחומים:
עבודת מידות, הלכה, אמונה, פ"ש, חומש, נביא, גמרא (בעיקר לבנים), משנה.
יש בעולם היהודי 'סטוקים' של ספרים. כמות בלתי נגמרת. לא חסר.
אני מציעה לקחת ספר וללמוד אותו 10-15 דקות ביום. לא כדאי יותר מזה בתור התחלה. אם רציניים ומתמידים, זה משפיע. זה מקדם אותך קילומטרים קדימה.
עדיף לימוד ממוקד ואיכותי מלימוד מרוח ורדוד. עדיף להיות מרוכזים מאוד כמה דקות מאשר לשבת שעתיים ושכלום לא ייכנס.
אם תנסי לתפוס את הכל בבת אחת, כלום לא יעזור. (ד"א, זה דבר שמלמד דחיית סיפוקים. קצת איפוק וסבלנות. גם סוגשל עבודת מידות).
זה יחזק אצלך את האמונה, את הבסיס התורני שלך. את מי שאת.
גם אם את חושבת שאת מאוד מאמינה, תאמיני לי שאף פעם לא נגמר מה ללמוד ולחדש.
ואם את מרגישה שספרים מסויימים לא לרמה שלך - תעלי רמה! אין סוף ואין גבול למה שאפשר ללמוד.
אני יכולה להעיד על עצמי, שגם אני בדיוק בבירור כזה ממש בימים אלה (כמו שאמרתי - כולנו ככה).
ז"א גם אני מחפשת איך להתקדם ולהשתפר ומה ללמוד.
אני רוצה לקחת על עצמי פרוייקט לחופש - ללמוד משהו בצורה קבועה.
להעמיק את העולם הרוחני שלי. זה דבר חשוב. לבנות את האישיות. זה בדיוק הזמן!
"אם לא עכשיו - אימתי?"
גם אני מחפשת איזה ספר ללמוד, וכולם ממליצים מסילת ישרים. נשמע שזה ספר מדהים!
הוא אולי טיפה קשה, ולכן צריך להיות מרוכז. אבל אני ממש בשאיפה להתחיל בקיץ. בעז"ה!!!
ועוד משהו - אם יש מישהי איכותית שיכולה ללמוד איתך - הכי טוב.. ללמוד ביחד נותן משהו מעבר.
התקדמות רוחנית זה דבר שנותן את הסיפוק הכי גדול. אתה מרגיש איך אתה מתקדם מרגע לרגע. שאתה שווה משהו! שכל כולך מלא בעומק. שיש לך אישיות מיוחדת.. לאט לאט לדעתי ההרגשות שתיארת יעלמו.
זה ברור אבל שזה לא ייפתר בשנייה אחת. צריך לעשות את זה בשיקול דעת ובאיטיות זהירה.
זו עבודה לכל החיים..
דבר שני.
חֶברה טובה היא דבר מקדם בטירוף. אני יודעת שחברה טובה זה לא ממש בחירה, אבל אם את יודעת שיש לך חברות לא כ"כ על רמה (אלא להיפך..) תנסי כמה שפחות להיות בחברתן. כי כמו שאמרו לי פה פעם - גם אם לא תתקלקלי מהן - יהיה לך קשה להתקדם. וזה נכון. לפחות לגבי.
לא תמיד אפשר ליישם את העצה הזו, אבל אם יש אפשרות - עדיף.
אני לא יודעת עד כמה חידשתי לך כאן. יכול להיות שלא חידשתי כלום.
פרשתי את הנושא מנק' ראייה שלי עד כמה שיכולתי.
מקווה שעזרתי במשהו, וגם אם לא חידשתי כלום, לשמוע שוב דבר שאתה יודע זה תמיד עוזר. זה תמיד מקדם לאנשהו.
כמו שיש ספרים שלא מסתפקים בללמוד פעם אחת. צריך לחזור. וכל פעם לומדים משהו חדש.
וכמובן התורה - שאותה אפשר ללמוד עשרות פעמים ולא לדעת חצי. כי יש דברים שרק כשחוזרים עליהם שוב ושוב הם נכנסים.. ופתאום בכל פעם אתה מגלה דברים שלא שמת לב אליהם קודם.
זה עניין של עבודה. לא של "לדעת". צריך לעבוד על עצמך.
עבודת המידות נקראת ככה כי היא עבודה. במלוא מובן המילה. כמו שאת עובדת על פרויקט, ככה צריך להסתכל על השתפרות במידות. ממש עבודה!
להתגבר על עצמך זה הדבר הכי קשה בעולם. אבל אין סיפוק יותר גדול מזה...!!
אז.. המון המון הצלחה..
וכמובן שאת מוזמנת לאישי מתי שבא לך..
אני ממש רוצה לדבר איתך.
זה קשה להקליד את כל מה שאני חושבת על העניין, ולכן זה יצא לי מגילת אסתר, אבל ניסיתי. וסליחה על האורך.
ומקווה שזה ברור לך, אבל - כל שאלה שבעולם, וכל דבר שעולה לך לראש תמיד תמיד מוזמנת בכיף גדול!! 
מעריכה מאוד.. <:
יומקסים נשמה!!
