איש מוזר / נעמי שמר
בדרך לכאן
פגשתי איש מאוד מוזר
שהלך כמו סהרורי,
מלמל לעצמו בשקט ואמר:
על משכבי בלילות אני שומע
קול פעמון גדול מצלצל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר
וכמו מתפלל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
והד עונה לי מן הגאיות
והזריחה בהרים היא יפה להלל
וארץ ישראל שייכת לעם ישראל
וכך בקול ענות,
וכך בקול ילל
וכך יומם וליל-
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
והיא שייכת לו –
לא כדי שיחזיק בה חיל כיבוש
או חיל מצב
היא שייכת לו כדי לבנות בה
את בית חלומותיו
וכך בהקיץ ובחלום
ומדור לדור
ומתוך הרגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
איש מוזר, אמרתי. תתבייש,
סיסמא כל כך ישנה
הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו
ובעיקר – מחוץ לאופנה
אבל האיש המוזר לא ענה לי,
הוא לא ענה...
ואז ראיתי מסביב
את עשרות ואת מאות ואת האלפים
אנשים כל כך מוזרים
אנשים כל כך יפים
וקולם במקהלה גדולה
כרעם הרחוק מתגלגל –
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
ואז – מיושנת ללא תקנה
וסנטימנטלית ללא רחם –
אמרתי –
אנשים מוזרים – לו יהי חלקי עמכם!
מצגת עם מילות השיר ותמונות ברקע:
,הודעה חשובה ,נא לקרוא