וכבר הציעו לי אחת כזאת (לא קיבלתי ממנה תשובה חזרה).

בעיקר מהסיבות שכתב "אדם נוף ומורשתו". כשאתה בודק הצעה כזו, אתה צריך בעל כורחך לשבת על כסא השופט, ולפסוק מי הוא הבעייתי, וזו יומרה מאוד גדולה. אני יוצא, כמובן, משתי הנחות מוצא:

א. לפחות לאחד מבני הזוג יש אופי בעייתי, משום שלולא היה כך קשה להאמין שהם היו עושים צעד כלכך דרמטי של גירושין.

ב. אני לא רוצה ליפול על הבעייתי.

כשהייתי רווק יצא לי להכיר באתר היכרויות לדתיים בחורה גרושה, שטענה כי היא סימנה באתר שהיא רווקה כדי שהרווקים לא ינפו אותה אוטומטית. כבר בשיחת הטלפון הראשונה היא התוודתה בפניי שהיא גרושה, וממש התאמצה לשכנע אותי לצאת איתה למרות זאת. היא טענה, ממש כמעט בבכי, שלא היתה לה ברירה והיא היתה חייבת לסמן שהיא רווקה כדי שרווקים לא יסננו אותה אוטומטית... אני חייב להודות שממש כאב לי עליה, אבל נישואין זה לא גמ"ח. הקשבתי להסברים הארוכים שלה שהיא בסדר גמור וכו', וסירבתי בנימוס ובכאב לב. שמרתי את המספר שלה עוד איזה זמן אחר-כך, למקרה שאתחרט, כי באמת כאב לי הסיפור שלה, אבל לא התחרטתי. השכל הטיל וטו.

אם מדובר במקרה שאני מכיר אישית, כמו משפחה, חברים, מכרים מהעבודה וכו', לא הייתי דוחה הצעה כזו על הסף.

פועל יוצא מכל זה, כמובן, שאם הייתי גרוש (חלילה) הייתי מקבל הצעות של גרושות, ולא הייתי מצפה שרווקה תסכים לצאת איתי (למרות שאני יודע שזה לא מחזה נדיר במחננו). כמובן, שזה שאדם גרוש לא אומר שאסור לו לבדוק טוב-טוב מה היה הרקע לגירושין של המשודכת, אבל אז פשוט אין ברירה.

האם לצורך העניין יש הבדל בין גרושה ללא ילדים וגרושה + ?

ורק לתשומת לבכם (וכמדומני שכתבתי זאת בעבר)- לפעמים גירושין מצמיחים את האדם למודעות ורגישות גבוהה הרבה יותר, כך שיכול להיות שלא רק שזה לא חסרון אלא אף יתרון... (וסליחה אם זה נשמע כהתנשאות, אך כך אני רואה את עצמי  )

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t550065#6147963

גרושה +1

לולי הייתי כהן הייתי הולך על זה.

אין ספק שזה מורכב אבל כל מערכת זוגית יש בה מורכבות מסוג אחר וביחד אפשר להתגבר על הכל.

כמובן שכאשר לגרוש/ה יש כבר ילדים זה מוסיף עוד כמה פרמטרים למשוואה שצריך לבדוק. יש בזה יתרונות וחסרונות.

כמו שכתבו לפניי מי שחווה מערכת זוגית בהחלט נמצא במקום אחר לגמריי ממי שלא חווה מערכת שכזו אבל אני לא רואה בזה משהו שלילי אלא פרמטר נוסף שצריך לקחת בחשבון על ייתרונותיו וחסרונותיו.

וחיהלב - שווה לך לבדוק את האופציה של אלמנים. זה די מתאים להגדרות שכתבת

רק אמרתי שיש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהאפשרויות.

אני שולח לך פירוט באישי

אחי גרוש, והמשפחה שלה הפיצה לו שם מאד רע, כאילו הוא הקשה והיא המסכנה וכו'...

יועצי הנישואים והפסיכולגים שהם הלכו אליהם יכולים כולם להעיד שהמצב הפוך, בגירשין ישנם שני אשמים, אבל היא בחורה מאד מורכבת עם הרבה בעיות. בנוסף - אם ההורים שלה לא היו כל כך מתערבים המצב היה שונה.

בקיצור - לברר טוב ולא להסתמך על הפצת שם רע, מניסיון כאוב - נורא קל להפיץ שם רע על בן אדם, במיוחד אם האבא של הבחורה הוא רב ש"מחובר לקליקה".

אם זו היתה סתם שדכנית, אני מניח שלא הייתי נכנס 'להרפתקה' הזאת. אבל כיוון שמדובר באחותי, שרוצה את הכי טוב בשבילי - אז הלכתי על זה. בקיצר, היא באמת בחורה טובה, אך לא הסגנון שאני מחפש. ואני ממש רוצה לשדך אותה למישהו. דא עקא, שכל החברים שלי נשואים או כהנים או לא מוכנים... אם יש כאן מישהו שרוצה פרטים, אשמח לתת לו באישי.

ברכה והצלחה! 

יש "אחראים" וכולנו אחראים לכל מה שקורה איתנו ועם הסובבים איתנו. כזו היא דינמיקה בין אנשים. אתה עושה א' השני מגיב ב' והשלישי ג' ואתה ד'. לו כל אחד היה מגיב אחרת - הרצף היה נשבר והתוצאה שונה.

לא חושב שזה נכון לחפש "אשמים" אלא להבין איך כל אחד בהתנהגות שלו אחראי לתוצאה. חלק מהדברים קל יותר לשנות, למשל להיות מודעים להתנהגות לא מודעת, וחלק קשה יותר לשנות כי זה הרגל של הרבה שנים.

כשלא חושבים על אדם בתור "אשם" אלא בתור בעל הרגלים מסוימים שגורמים לו לבחור בחירות מסוימות, מבינים גם במה קל יהיה לו יותר להשתנות ובמה לא.

למשל, אני אוהב סדר וארגון, וכשיש בלאגן שמביא לאיבוד שליטה (חשבונות לא משולמים, אוכל מתקלקל, אין בבית דברים שצריך, מינוס כרוני בבנק, וכו') קשה לי להתמודד עם זה. זה לא עושה אותי "בעייתי" או "אשם", זה כן גורם לי לחפש מישהי שהדברים האלו חשובים לה כמוני, כדי שלא נריב כל היום על הדברים הקטנים האלו אלא נהיה צוות ביחד שמתמקד בדברים שחשובים באמת. יחד עם זאת ברור לי שעודף הקפדה על זה זה גם לא טוב, ופה יכול מאוד להיות שאני צריך להתאמץ וכנראה שגם אצליח. 

אז למסקנה - אין "אשמים". יש הרגלים, אמונות וערכים.

אבל כמובן כדאי לברר האם היא באמת "כלילת המעלות"..

הרבה שמועות רצות במהלך הגירושין, לכאן או לכאן

ושווה לברר.

[ובכלל לא התייחסתי למציאות מורכבת הרבה יותר- כאשר ישנם ילדים]

קודם כל אני רוצה לציין שאני התחתנתי בגיל 43 כרווק עם אלמנה שהיו לה כבר 6 ילדים ואחרי 5 שנים יש לנו עוד בת משותפת.

הבת הגדולה היום בת 21.

נכון שזה לא תמיד קל עם הילדים אבל בסך הכל די מסתדרים ביחד.

מהשאלה עולה שהבחורה התחתנה עם בן זוג שלא היה ראוי לה ולכן התגרשה.

מעבר לזה היא כלילת מעלות כמו שנכתב ולכן די ברור שהגרושין לא באשמתה.

זוג מושלם אין אפילו בגרביים ולכן לא צריך לחפש את בן/בת הזוג המושלמים.

אם היה בן אדם מושלם לא היה צורך בנישואים.

נישואים נועדו כדי שכל אחד מהצדדים יתקן באמצעות בן/בת זוגו את הנדרש ולכן אדם שלא נישא לא שלם עד לחתונתו.

אני יודע שמה שאמרתי נדוש וקשה לראות את זה אבל אני יכול לספר על אנשים שהתחתנו עם בן הזוג ה"מושלם" והכל היה ציפורים מצייצות פרחים ושושנים עד המריבה הראשונה וחלק מהזוגות האלה לא החזיקו מעמד.

בתור התחלה אם תבוא הגישה של מה אני יכול לתת כדי להצליח בנישואים ולא בשאלה מה היא יכולה לתת יהיה לך הרבה יותר טוב.

לכן בסופו של דבר אני ממליץ לך על זה ואני מברך אותכם שתהיה לכם זוגיות טובה ושתזכו להקים בית נאמן ותרוו רוב נחת מהילדים שיהיו לכם לאורך ימים ושנים.

מעבר לשאלה "אשם" או לא - 

עצם הנישואין עם מישהי שהיתה כבר נשואה, עבור מישהו שעוד לא התחתן,

זה אישי. תלוי בתחושתו.

מי שלא מפריע לו, לא מפריע לו.

מי שמפריע לו באופן ברור, דומני שלא כדאי שינסה "לשכנע" את עצמו.

זה יכול להיות עוול לשניהם.

תחושה לגיטימית של רצון לבנות עם מישהי שלא היתה עדיין בקשר נישואין עם מישהו אחר.

אם כי - כנ"ל - לא הכרחי.

לא!!!!

הם לא יגידו את זה חד משמעית, או שיגידו שכן אבל במציאות לא יסכימו.

אין מה להתכחש שנותנים לגרושות הרגשה שהן סוג ז' בגלל שהיו נשואות כבר.

ואעפ"כ לא ראוי להשתמש בביטויים חריפים כאלו ולהתיימר לענות בשם מישהו שלא אומר אותם בפירוש, בטח שלא על במה זו.

אתה יודע שרוב הידידים הטובים מאוד שלי לא רצו לקדם את הקשר (אם וכשזה עלה) בגלל ותסלח לי על הביטוי "שאני לא הראשונה שלהם"?

ואת זה שמעתי מידידים שלי, ועוד הרבה הצעות נפסלו בגלל שאני גרושה.

מי שקשה לו לשמוע את האמת שיאטום את האוזניים.

כשהיית רווקה לא הרתיע אותך לצאת עם גרוש?

שלא תצא עם מישהי שחזרה בתשובה..

אומר שזה לא לגיטימי להרגיש כך?!

באופן רגיל, חתונה זה אכן "בלעדי". לא מישהו מתוך"סידרה".

אין מקום "להזדעזע" מזה שמישהו אומר שהוא רוצה מישהי שלא היה לה קשר קודם. לבנות הכל מחדש.

ולכך כיוון את ציפיותיו. זה מראה גם על צדדים טובים. לאו-דווקא שלילה.

[וגם הביטוי "ידידים טובים מאד שלי" מאשה, צורם..]

אז אם מישהי רוצה להינשא אחרי שהתגרשה, זה עדיין לא אומר שהיא "סוג.." כמו שכתבה פה מישהי. יתכן שהיא בסדר גמור. מדובר לגבי עם מי מישהו רוצה להתחתן. נישואין.

אז יכולה לחפש מישהו שזה לא מפריע לו - או לחפש מישהו מרקע דומה.

הרי יש להניח שאשה שחושבת (בצדק) שעצם העובדה שהתגרשה לא הופכת את אישיותה לפחות-טובה, חושבת כך גם על איש שהתגרש. אז אין לה בעיה, כמובן, להתחתן עם מישהו שהתגרש. לצערנו - זה לא כ"כ נדיר היום, כך שיש "מבחר" גם מבין אלו, בנוסף על רווקים שזה לא מפריע להם (שזה כנראה אכן פחות במספר).

אז לא התכוונתי להגיד שזה לא לגיטימי להרגיש ככה, אלא שזה כבר עניין אחר, בעיני לפחות,

שפוסל גם את אופציית החוזרים / חוזרות בתשובה.

פותח השירשור לא שאל, "האם לא תסכימו להיפגש עם גרושה מהחשש שמא היא בעייתית, אחרת למה התגרשה (ולא מכל סיבה אחרת)".

אם כבר להיפך, פותח השירשור דווקא כתב ש"מבירור שערכתם גיליתם שזה לא שהיא אשמה במשהו..."

זה עניין אחר, כי לאדם גרוש יש עוד כמה משקולות על עצמו במסע שעבר מלבד זה שהיה עם גרושתו, רגשיים בעיקר.. גם אם הוא לא אשם בגירושים.

תחשוש\לא תחשוש מלצאת עם גרושה... אז כל סיבה שמישהו מביא, לענ"ד קשורה לשירשור ואינה "עניין אחר"

יש חופש ביטוי ולכל אחד מותר להגיד מה שהוא רוצה.

לי אישית קשה מאוד עם הטיעון הזה, לא שאני לא מבין אותו אלא שהוא קשה לי.

ואני אישית לא מכניס אותו למשבצת הגרושה כי בעייני, ושוב - בעייני,

יש מדדים יותר חשובים לבדוק אצל האדם. כל אדם.

מצטער, הנושא קרוב לליבי.

כלפיו שאט נפש... אבל לטעון שהוא לא קשור לשירשור זה לא מדויק לדעתי, וזה כל מה שרציתי לומר.

[מלבד זאת, נראה לי שהרבה מהאנשים שקשה להם עם חוסר ראשוניות, הבעיה שלהם היא לא רק עם אספקט אחד של זה, אלא בכלל עם קשר כל-כך משמעותי, גם מבחינה רגשית.]

גם בתור גרושים לגיטימי לפחד להתחתן עם גרושים.

הבעיה שלי היא ההתחסדות הזאת והמציאות לגמרי שונה!!!

לגבי זה שצורם לך המשפט שלי, מצטערת. כל אחד והדרך שלו.

כי נישואים מלאים בתוכם דברים הרבה יותר מאשר רק מגע,

ואת תוהה אם מישהו נכנס - מה לא היה שם טוב והאם ההחלטה על חתונה הייתה פזיזה.

מעדיפה מישהו שהיה מספיק בוגר להתרחק ולסיים קשר לפני...

ובעיקרון אני מסכימה איתך... אבל לפעמים חבל להפסיד דברים טובים מראש.

גם אני הייתי מעדיפה לא זה ולא זה, אבל חבל בגלל קריטריונים וציפיות להפסיד משהו שהוא ממש בשבילך חוץ מהפרט הזה.

א. גיליתי ברגע זה שאת בת.

ב. טוב לשמוע טיעון כזה, אין ספק שאני מסכים איתך.

לא מזמן קראתי כתבה בעיתון "לטיפשה" [כן, גם אני נופלת בזה לפעמים, קורה..], התחלתי לקרוא משעמום ושעשוע ואז גיליתי מה דברים מאוד  נכונים במיוחד לבנות ולבני המגזר הדתי שנמצאות לפעמים במה שנראה כמו מירוץ לחופה.

הכתבה הייתה באיך זה שדווקא כשאנחנו מאוד רוצות למצוא זוגיות ולחוצות על זה היא לא באה...

ואחד הגורמים שהוזכרו שם הוא כשלחוצים על זוגיות ויש לך קריטריונים מאוד ספציפים ומדויקים למה מתאים לך תיאורטית, ופתאום חבל לבזבז זמן על דייט שלא מתאים להגדרות, וחבל, כי בתקופה אחרת היית נותן צ'אנס, אבל עכשיו חבל לבזבז ערב אם זה לא מועמד "בטוח" לזוגיות. וכשכן נותנים הזדמנות ומחפשים בנחת זוגיות אפשר לגלות שם אדם שלא עמד בכל הקריטריונים ולעניינו גרוש/ה יכול מאוד להתאים לך.

[ואגב נכתבו שם עוד דברים נכונים...מי האמין שיש כתבות איכות שם...]

זה לא בגלל עצם הנישואים.

בד"כ אותם גברים גם לא יסכימו גם לבחורה שהייתה בקשר עם מגע פיזי...

האמת- זכותם והדבר מובן לי לחלוטין.

ואגב לפני הגירושים , תעני בכנות יצאת עם גרושים אם בכלל בלי בעיה?

אני תמיד מתלבט האם יהיה לי קל יותר לצאת עם גרושה...

בפועל - לרווקים אני לא יודע מה הייתי ממליץ, 

מה שבטוח,צריך לשקול את זה בכובד ראש ולא לצאת ל'הרפתקה'..

עד היום החברים שלו לא יודעים שהייתי גרושה...

בכל מקרה המשפחה קצת נבהלה בהתחלה והיום הם מודים לה' על כל רגע!

אחי היה גרוש ונישא לרווקה וב"ה יש כבר כמה ילדים  שמחים ומאושרים.

ואגב, לדעתי- גם להינשא לרווק יכול להיות בעייתי.... כי כדי לזכות לזווג הנכון ואמיתי צריך המון סייעתא דשמייא. לכן, גם כל שידוך מצריך בדיקה מעמיקה. העניין שלא תמיד נעים לחפור כי רוב האנשים הם אחלה ולא בעייתיים והחפירה מראה כאילו חוסר אימון במשדך או המשודך וגם בד"כ מפצירים לתת תשובה מהירה.

לפעמים הגירושים סתם מסיבה של אי התאמה ולא משהו כ"כ שורשי ומלחיץ. הזוג סונוור זה מזו ולהיפך וכשמגיעים לחיים מגלים אי התאמה רצינית.

אני מזכירה שהברכה היא "שתזכו לבנות בית נאמן "- כי הבניה האמיתית מתחילה אחרי הבלגן של החתונה- כשאין  קולולו של חברים ואז יש עבודה אמיתית על המידות....לא סתם יש המון ספרים על שלום בית.... בהצלחה לכולם!!!!

מה רע בגרושה..? אם אינך כהן, לך על זה.. יש לה נסיון בכל התחומים,  וזה רק יתרון..!

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…