נניח שהיו מציעים לכם בחורה, שהיא כלילת המעלות - אלא מה, שהיא גרושה.
מבירור שערכתם גיליתם שזה לא שהיא אשמה במשהו, פשוט בעלה היה עם אופי מאד קשה, והם לא הסתדרו. היא נסתה לתת לזה צ'אנס, הלכו לכל מיני יועצי זוגיות - ובסוף החליטו להיפרד.
הייתם הולכים על זה?
אשמח לתגובתכם.
וכבר הציעו לי אחת כזאת (לא קיבלתי ממנה תשובה חזרה).
בעיקר מהסיבות שכתב "אדם נוף ומורשתו". כשאתה בודק הצעה כזו, אתה צריך בעל כורחך לשבת על כסא השופט, ולפסוק מי הוא הבעייתי, וזו יומרה מאוד גדולה. אני יוצא, כמובן, משתי הנחות מוצא:
א. לפחות לאחד מבני הזוג יש אופי בעייתי, משום שלולא היה כך קשה להאמין שהם היו עושים צעד כלכך דרמטי של גירושין.
ב. אני לא רוצה ליפול על הבעייתי.
כשהייתי רווק יצא לי להכיר באתר היכרויות לדתיים בחורה גרושה, שטענה כי היא סימנה באתר שהיא רווקה כדי שהרווקים לא ינפו אותה אוטומטית. כבר בשיחת הטלפון הראשונה היא התוודתה בפניי שהיא גרושה, וממש התאמצה לשכנע אותי לצאת איתה למרות זאת. היא טענה, ממש כמעט בבכי, שלא היתה לה ברירה והיא היתה חייבת לסמן שהיא רווקה כדי שרווקים לא יסננו אותה אוטומטית... אני חייב להודות שממש כאב לי עליה, אבל נישואין זה לא גמ"ח. הקשבתי להסברים הארוכים שלה שהיא בסדר גמור וכו', וסירבתי בנימוס ובכאב לב. שמרתי את המספר שלה עוד איזה זמן אחר-כך, למקרה שאתחרט, כי באמת כאב לי הסיפור שלה, אבל לא התחרטתי. השכל הטיל וטו.
אם מדובר במקרה שאני מכיר אישית, כמו משפחה, חברים, מכרים מהעבודה וכו', לא הייתי דוחה הצעה כזו על הסף.
פועל יוצא מכל זה, כמובן, שאם הייתי גרוש (חלילה) הייתי מקבל הצעות של גרושות, ולא הייתי מצפה שרווקה תסכים לצאת איתי (למרות שאני יודע שזה לא מחזה נדיר במחננו). כמובן, שזה שאדם גרוש לא אומר שאסור לו לבדוק טוב-טוב מה היה הרקע לגירושין של המשודכת, אבל אז פשוט אין ברירה.
האם לצורך העניין יש הבדל בין גרושה ללא ילדים וגרושה + ?
ורק לתשומת לבכם (וכמדומני שכתבתי זאת בעבר)- לפעמים גירושין מצמיחים את האדם למודעות ורגישות גבוהה הרבה יותר, כך שיכול להיות שלא רק שזה לא חסרון אלא אף יתרון... (וסליחה אם זה נשמע כהתנשאות, אך כך אני רואה את עצמי 
)
איזה טוב ה'!!!!לולי הייתי כהן הייתי הולך על זה.
אין ספק שזה מורכב אבל כל מערכת זוגית יש בה מורכבות מסוג אחר וביחד אפשר להתגבר על הכל.
כמובן שכאשר לגרוש/ה יש כבר ילדים זה מוסיף עוד כמה פרמטרים למשוואה שצריך לבדוק. יש בזה יתרונות וחסרונות.
כמו שכתבו לפניי מי שחווה מערכת זוגית בהחלט נמצא במקום אחר לגמריי ממי שלא חווה מערכת שכזו אבל אני לא רואה בזה משהו שלילי אלא פרמטר נוסף שצריך לקחת בחשבון על ייתרונותיו וחסרונותיו.
וחיהלב - שווה לך לבדוק את האופציה של אלמנים. זה די מתאים להגדרות שכתבת
רק אמרתי שיש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהאפשרויות.
אני שולח לך פירוט באישי
אחי גרוש, והמשפחה שלה הפיצה לו שם מאד רע, כאילו הוא הקשה והיא המסכנה וכו'...
יועצי הנישואים והפסיכולגים שהם הלכו אליהם יכולים כולם להעיד שהמצב הפוך, בגירשין ישנם שני אשמים, אבל היא בחורה מאד מורכבת עם הרבה בעיות. בנוסף - אם ההורים שלה לא היו כל כך מתערבים המצב היה שונה.
בקיצור - לברר טוב ולא להסתמך על הפצת שם רע, מניסיון כאוב - נורא קל להפיץ שם רע על בן אדם, במיוחד אם האבא של הבחורה הוא רב ש"מחובר לקליקה".
אם זו היתה סתם שדכנית, אני מניח שלא הייתי נכנס 'להרפתקה' הזאת. אבל כיוון שמדובר באחותי, שרוצה את הכי טוב בשבילי - אז הלכתי על זה. בקיצר, היא באמת בחורה טובה, אך לא הסגנון שאני מחפש. ואני ממש רוצה לשדך אותה למישהו. דא עקא, שכל החברים שלי נשואים או כהנים או לא מוכנים... אם יש כאן מישהו שרוצה פרטים, אשמח לתת לו באישי.
ברכה והצלחה!
יש "אחראים" וכולנו אחראים לכל מה שקורה איתנו ועם הסובבים איתנו. כזו היא דינמיקה בין אנשים. אתה עושה א' השני מגיב ב' והשלישי ג' ואתה ד'. לו כל אחד היה מגיב אחרת - הרצף היה נשבר והתוצאה שונה.
לא חושב שזה נכון לחפש "אשמים" אלא להבין איך כל אחד בהתנהגות שלו אחראי לתוצאה. חלק מהדברים קל יותר לשנות, למשל להיות מודעים להתנהגות לא מודעת, וחלק קשה יותר לשנות כי זה הרגל של הרבה שנים.
כשלא חושבים על אדם בתור "אשם" אלא בתור בעל הרגלים מסוימים שגורמים לו לבחור בחירות מסוימות, מבינים גם במה קל יהיה לו יותר להשתנות ובמה לא.
למשל, אני אוהב סדר וארגון, וכשיש בלאגן שמביא לאיבוד שליטה (חשבונות לא משולמים, אוכל מתקלקל, אין בבית דברים שצריך, מינוס כרוני בבנק, וכו') קשה לי להתמודד עם זה. זה לא עושה אותי "בעייתי" או "אשם", זה כן גורם לי לחפש מישהי שהדברים האלו חשובים לה כמוני, כדי שלא נריב כל היום על הדברים הקטנים האלו אלא נהיה צוות ביחד שמתמקד בדברים שחשובים באמת. יחד עם זאת ברור לי שעודף הקפדה על זה זה גם לא טוב, ופה יכול מאוד להיות שאני צריך להתאמץ וכנראה שגם אצליח.
אז למסקנה - אין "אשמים". יש הרגלים, אמונות וערכים.
אבל כמובן כדאי לברר האם היא באמת "כלילת המעלות"..
הרבה שמועות רצות במהלך הגירושין, לכאן או לכאן
ושווה לברר.
[ובכלל לא התייחסתי למציאות מורכבת הרבה יותר- כאשר ישנם ילדים]
קודם כל אני רוצה לציין שאני התחתנתי בגיל 43 כרווק עם אלמנה שהיו לה כבר 6 ילדים ואחרי 5 שנים יש לנו עוד בת משותפת.
הבת הגדולה היום בת 21.
נכון שזה לא תמיד קל עם הילדים אבל בסך הכל די מסתדרים ביחד.
מהשאלה עולה שהבחורה התחתנה עם בן זוג שלא היה ראוי לה ולכן התגרשה.
מעבר לזה היא כלילת מעלות כמו שנכתב ולכן די ברור שהגרושין לא באשמתה.
זוג מושלם אין אפילו בגרביים ולכן לא צריך לחפש את בן/בת הזוג המושלמים.
אם היה בן אדם מושלם לא היה צורך בנישואים.
נישואים נועדו כדי שכל אחד מהצדדים יתקן באמצעות בן/בת זוגו את הנדרש ולכן אדם שלא נישא לא שלם עד לחתונתו.
אני יודע שמה שאמרתי נדוש וקשה לראות את זה אבל אני יכול לספר על אנשים שהתחתנו עם בן הזוג ה"מושלם" והכל היה ציפורים מצייצות פרחים ושושנים עד המריבה הראשונה וחלק מהזוגות האלה לא החזיקו מעמד.
בתור התחלה אם תבוא הגישה של מה אני יכול לתת כדי להצליח בנישואים ולא בשאלה מה היא יכולה לתת יהיה לך הרבה יותר טוב.
לכן בסופו של דבר אני ממליץ לך על זה ואני מברך אותכם שתהיה לכם זוגיות טובה ושתזכו להקים בית נאמן ותרוו רוב נחת מהילדים שיהיו לכם לאורך ימים ושנים.
מעבר לשאלה "אשם" או לא -
עצם הנישואין עם מישהי שהיתה כבר נשואה, עבור מישהו שעוד לא התחתן,
זה אישי. תלוי בתחושתו.
מי שלא מפריע לו, לא מפריע לו.
מי שמפריע לו באופן ברור, דומני שלא כדאי שינסה "לשכנע" את עצמו.
זה יכול להיות עוול לשניהם.
תחושה לגיטימית של רצון לבנות עם מישהי שלא היתה עדיין בקשר נישואין עם מישהו אחר.
אם כי - כנ"ל - לא הכרחי.
לא!!!!
הם לא יגידו את זה חד משמעית, או שיגידו שכן אבל במציאות לא יסכימו.
אין מה להתכחש שנותנים לגרושות הרגשה שהן סוג ז' בגלל שהיו נשואות כבר.
ואעפ"כ לא ראוי להשתמש בביטויים חריפים כאלו ולהתיימר לענות בשם מישהו שלא אומר אותם בפירוש, בטח שלא על במה זו.
אתה יודע שרוב הידידים הטובים מאוד שלי לא רצו לקדם את הקשר (אם וכשזה עלה) בגלל ותסלח לי על הביטוי "שאני לא הראשונה שלהם"?
ואת זה שמעתי מידידים שלי, ועוד הרבה הצעות נפסלו בגלל שאני גרושה.
מי שקשה לו לשמוע את האמת שיאטום את האוזניים.
כשהיית רווקה לא הרתיע אותך לצאת עם גרוש?
שלא תצא עם מישהי שחזרה בתשובה..
אומר שזה לא לגיטימי להרגיש כך?!
באופן רגיל, חתונה זה אכן "בלעדי". לא מישהו מתוך"סידרה".
אין מקום "להזדעזע" מזה שמישהו אומר שהוא רוצה מישהי שלא היה לה קשר קודם. לבנות הכל מחדש.
ולכך כיוון את ציפיותיו. זה מראה גם על צדדים טובים. לאו-דווקא שלילה.
[וגם הביטוי "ידידים טובים מאד שלי" מאשה, צורם..]
אז אם מישהי רוצה להינשא אחרי שהתגרשה, זה עדיין לא אומר שהיא "סוג.." כמו שכתבה פה מישהי. יתכן שהיא בסדר גמור. מדובר לגבי עם מי מישהו רוצה להתחתן. נישואין.
אז יכולה לחפש מישהו שזה לא מפריע לו - או לחפש מישהו מרקע דומה.
הרי יש להניח שאשה שחושבת (בצדק) שעצם העובדה שהתגרשה לא הופכת את אישיותה לפחות-טובה, חושבת כך גם על איש שהתגרש. אז אין לה בעיה, כמובן, להתחתן עם מישהו שהתגרש. לצערנו - זה לא כ"כ נדיר היום, כך שיש "מבחר" גם מבין אלו, בנוסף על רווקים שזה לא מפריע להם (שזה כנראה אכן פחות במספר).
אז לא התכוונתי להגיד שזה לא לגיטימי להרגיש ככה, אלא שזה כבר עניין אחר, בעיני לפחות,
שפוסל גם את אופציית החוזרים / חוזרות בתשובה.
פותח השירשור לא שאל, "האם לא תסכימו להיפגש עם גרושה מהחשש שמא היא בעייתית, אחרת למה התגרשה (ולא מכל סיבה אחרת)".
אם כבר להיפך, פותח השירשור דווקא כתב ש"מבירור שערכתם גיליתם שזה לא שהיא אשמה במשהו..."
זה עניין אחר, כי לאדם גרוש יש עוד כמה משקולות על עצמו במסע שעבר מלבד זה שהיה עם גרושתו, רגשיים בעיקר.. גם אם הוא לא אשם בגירושים.
תחשוש\לא תחשוש מלצאת עם גרושה... אז כל סיבה שמישהו מביא, לענ"ד קשורה לשירשור ואינה "עניין אחר"
יש חופש ביטוי ולכל אחד מותר להגיד מה שהוא רוצה.
לי אישית קשה מאוד עם הטיעון הזה, לא שאני לא מבין אותו אלא שהוא קשה לי.
ואני אישית לא מכניס אותו למשבצת הגרושה כי בעייני, ושוב - בעייני,
יש מדדים יותר חשובים לבדוק אצל האדם. כל אדם.
מצטער, הנושא קרוב לליבי.
כלפיו שאט נפש... אבל לטעון שהוא לא קשור לשירשור זה לא מדויק לדעתי, וזה כל מה שרציתי לומר.
[מלבד זאת, נראה לי שהרבה מהאנשים שקשה להם עם חוסר ראשוניות, הבעיה שלהם היא לא רק עם אספקט אחד של זה, אלא בכלל עם קשר כל-כך משמעותי, גם מבחינה רגשית.]
גם בתור גרושים לגיטימי לפחד להתחתן עם גרושים.
הבעיה שלי היא ההתחסדות הזאת והמציאות לגמרי שונה!!!
לגבי זה שצורם לך המשפט שלי, מצטערת. כל אחד והדרך שלו.
כי נישואים מלאים בתוכם דברים הרבה יותר מאשר רק מגע,
ואת תוהה אם מישהו נכנס - מה לא היה שם טוב והאם ההחלטה על חתונה הייתה פזיזה.
מעדיפה מישהו שהיה מספיק בוגר להתרחק ולסיים קשר לפני...
ובעיקרון אני מסכימה איתך... אבל לפעמים חבל להפסיד דברים טובים מראש.
גם אני הייתי מעדיפה לא זה ולא זה, אבל חבל בגלל קריטריונים וציפיות להפסיד משהו שהוא ממש בשבילך חוץ מהפרט הזה.
א. גיליתי ברגע זה שאת בת.
ב. טוב לשמוע טיעון כזה, אין ספק שאני מסכים איתך.
לא מזמן קראתי כתבה בעיתון "לטיפשה" [כן, גם אני נופלת בזה לפעמים, קורה..], התחלתי לקרוא משעמום ושעשוע ואז גיליתי מה דברים מאוד נכונים במיוחד לבנות ולבני המגזר הדתי שנמצאות לפעמים במה שנראה כמו מירוץ לחופה.
הכתבה הייתה באיך זה שדווקא כשאנחנו מאוד רוצות למצוא זוגיות ולחוצות על זה היא לא באה...
ואחד הגורמים שהוזכרו שם הוא כשלחוצים על זוגיות ויש לך קריטריונים מאוד ספציפים ומדויקים למה מתאים לך תיאורטית, ופתאום חבל לבזבז זמן על דייט שלא מתאים להגדרות, וחבל, כי בתקופה אחרת היית נותן צ'אנס, אבל עכשיו חבל לבזבז ערב אם זה לא מועמד "בטוח" לזוגיות. וכשכן נותנים הזדמנות ומחפשים בנחת זוגיות אפשר לגלות שם אדם שלא עמד בכל הקריטריונים ולעניינו גרוש/ה יכול מאוד להתאים לך.
[ואגב נכתבו שם עוד דברים נכונים...מי האמין שיש כתבות איכות שם...]
זה לא בגלל עצם הנישואים.
בד"כ אותם גברים גם לא יסכימו גם לבחורה שהייתה בקשר עם מגע פיזי...
האמת- זכותם והדבר מובן לי לחלוטין.
ואגב לפני הגירושים , תעני בכנות יצאת עם גרושים אם בכלל בלי בעיה?
אני תמיד מתלבט האם יהיה לי קל יותר לצאת עם גרושה...
בפועל - לרווקים אני לא יודע מה הייתי ממליץ,
מה שבטוח,צריך לשקול את זה בכובד ראש ולא לצאת ל'הרפתקה'..
עד היום החברים שלו לא יודעים שהייתי גרושה...
בכל מקרה המשפחה קצת נבהלה בהתחלה והיום הם מודים לה' על כל רגע!
אחי היה גרוש ונישא לרווקה וב"ה יש כבר כמה ילדים שמחים ומאושרים.
ואגב, לדעתי- גם להינשא לרווק יכול להיות בעייתי.... כי כדי לזכות לזווג הנכון ואמיתי צריך המון סייעתא דשמייא. לכן, גם כל שידוך מצריך בדיקה מעמיקה. העניין שלא תמיד נעים לחפור כי רוב האנשים הם אחלה ולא בעייתיים והחפירה מראה כאילו חוסר אימון במשדך או המשודך וגם בד"כ מפצירים לתת תשובה מהירה.
לפעמים הגירושים סתם מסיבה של אי התאמה ולא משהו כ"כ שורשי ומלחיץ. הזוג סונוור זה מזו ולהיפך וכשמגיעים לחיים מגלים אי התאמה רצינית.
אני מזכירה שהברכה היא "שתזכו לבנות בית נאמן "- כי הבניה האמיתית מתחילה אחרי הבלגן של החתונה- כשאין קולולו של חברים ואז יש עבודה אמיתית על המידות....לא סתם יש המון ספרים על שלום בית.... בהצלחה לכולם!!!!
מה רע בגרושה..? אם אינך כהן, לך על זה.. יש לה נסיון בכל התחומים, וזה רק יתרון..!
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
