אין לי מושג לגבי הניתוח הספציפי הזה.

מדובר בהרדמה מלאה? זה אישפוז של יום או יותר?

אנחנו עשינו כמה ניתוחים עם הילדים בשניידר. והיה בסדר.

קיבלנו הפניה לאיכילוב. תודה!

עשינו ניתוח לבן שנה+ וגם לבת 6 שניהם היו גדולים ומבינים יחסית.

בכל אופן אם מדובר על גיל שנה-שנה וחצי אין הרבה מה להכין.

בכל זאת נראה לי שכדאי כן לדבר איתו ביום שלפני או בבוקר ולהגיד שהולכים לרופא ומה יהיה וכו' גם אם הוא לא יבין הכל עד הסוף.

להכין תעסוקה לשעות ההמתנה זה רעיון מצויין. אפשר אולי לקנות דברים בחנות של הכל בשקל.

אם זה רק אישפוז יום אז נראה לי שצריך להביא משהו לאכול לאחרי שהוא מתאושש. קרקרים או משהו כזה שלא יעשה בחילה.

וגם אוכל להורים זה רעיון לא רע.

אם זו הרדמה כללית קצרה אז לקחת בחשבון שלפעמים ההתעוררות קצת קשה.

אצלינו הוא התעורר בהרבה צרחות ולא הבין בכלל מה קורה מסביב (קצת מלחיץ שהילד צורח ומפחד מכל מי שמתקרב אליו אחיות וכד'. וגם לא ממש מבין שזה אנחנו בכלל.)

אבל הבנתי שזה קורה. אח"כ הוא קיבל חומר מרדים נוסף והתעורר בפעם השניה כבר הרבה יותר מאושש.

אם זה אישפוז יום אז ב4-5 כבר הולכים הביתה.

זה יחסית ניתוח פשוט, מתארת לעצמי שתשתחררו באותו יום.

יש בשערי צדק את פרופ' בוריס צ'רטין ראש מחלקת אורולוגיה שנחשב מומחה בניתוח אורולוגי לילדים,

יש לו הסדר עם כמה קופות חולים, אנחנו בלאומית זהב ולקחנו אותו פרטי וקבלנו החזר משמעותי.

למדנו שחשוב שהמנתח יהיה מומחה לאורולוגיה ילדים, ולא סתם אורולוגיה.

טיפים- לקנות הפתעות קטנות, או דברים לתעסוקה כדי להעביר את הזמן והמתח עד הניתוח. בשע"צ בדרך כלל מכניסים לניתוח לפי הגיל,קודם תינוקות ופעוטות שקשה להם לחכות בצום, ןאח"כ הילדים הבוגרים יותר, כך שיהיו לכם כמה שעות המתנה שצריך להעביר בטוב.

אם מאושפזים- יש בתי חולים שיש בהם משחקיות.

הרדמה כללית- לא לאכול מייד כשמתעוררים דברים כבדים/ מטוגן, יכולים להקיא מזה. לתת לו לאכול לאט לאט, בהדרגה.

לגבי הפאדיחה שהניתוח במקום צנוע- להשתדל להתייחס בטבעיות ובבריאות, לשדר לילד שהניתוח הוא דבר טוב, ואתם שמחים שהוא עושה אותו. מה שההורים משדרים, זה מה שהילד יקלוט.

עם זאת, אם הילד מבטא פחד ודאגה, חשוב להקשיב לו ולענות באופן ענייני ואמיתי.

במיוחד בנוגע לכך שנצטרך להמתין לניתוח... נשלח את הסמארטפון עם בעלי והילד!

רמת החיל אסותא ד"ר בן חיים הילד היה בן שנה הרדמה מלאה שיחרור באותו היום משחה אנטיביוטית עד למעקב הביקורת לא התלונן תיפקד יפה עוד באותו הערב שיחק רגיל

ניתוח קצרצר בהרדמה מלאה ומיד הבייתה

שמנו משחה אנטיביוטית והיתה תחושה קלה של צריבה לילד וממש נגמר הסיפור בכלום.

וגם אצלו - האחרונים בתור היו הגדולים יותר.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....