רציתי אותם בחיים,
רציתי שהעולם יהיה טוב.
שלא נאבד כל יום אחים,
כל פיגוע עוד מישהו קרוב.
נחשון וקסמן, צחי ששון,
אחד ועוד אחד, אסון ועוד אסון.
אולי הפעם מישהו טוב יבשר?
אבל לא, גם אלדד רגב ואודי גולדווסר.
הפיגוע בבית הספר במעלות,
שם נהרגו התלמידים כקורבנות עולות.
הירי במרכז הרב-שמונה קדושים עלו בסערה,
חמשת בני משפחת פוגל-הרצח הנורא,
ילדה בת 12 נהפכת לאימא מסתם נערה.
חבל קטיף, עצמונה ומורג,
גם שם הרבה יותר מאחד נהרג.
מהגוש זוועות- האנשים מגורשים,
זקנים וילדים, גברים ונשים.
ידענו שערבים חסרי לב,
אבל שאחים יגרשו אחים-
זה כבר יותר מדי כואב.
אביתר בורובסקי, האברך מיצהר,
דקירה ועוד דקירה, המחבל לא עצר.
חמישה יתומים ואלמנה מול הבשורה עומדים חסרי אונים,
איך קורה דבר כזה לא מבינים.
אבל עם ישראל בגאון עומדים,
לא ניתן לערבים מה שהם חומדים!!
'למראה הזוועות לא ינצח הפחד,
בטוב וברע כולנו ביחד'
^^^
