התורה היא  ב ד י ו ק  מה שמתאים לאדם, הקב"ה ברא את האדם ונתן לנו- בניו את התורה

אך ורק כדי שיהיה לנו טוב וכדי שהעולם יהיה יותר טוב.

לכן כשאתה עבד למה שהכי טוב לך אתה בעצם לא עבד, אתה עושה בדיוק את מה שהכי טוב בשבילך,

שיעבוד זו מילה עם קונוטציה שלילית, אבל כשאדם עבד של ד' אז הוא בעצם לא עבד! הוא חופשי!

כי הוא עושה את הדבר הכי טוב והכי נכון!

מקווה שזה לא מסובך מדי...

ושהובנתי

בהצלחה!

באמת חוברת מומלצת!!

נראלי שאני יכול.. הכוונה היא לא לחופשי שמשוחרר מכל סמכות (להבין שמה שכתוב בתורה שצריך לעשות זה מה שטוב לנפש). 

מקווה שעזרתי...

חופשי זה מילה די מושפטת, לפי דעת התורה פירוש המילה חופשי היא לעבוד את ה,. זהו.

לימוד התורה וקיומה גורם לך להיות חופשי כי אתה עושה את זה מרצונך כי אתה מבין את החישובת של זה  (מתוך הלימוד) ובתהליך הזה מגיעים לרמה יותר גבוהה של עבודת ה' - ליותר עבודת ה' מאהבה ומרצון לגדל שם שמיים ולכן האדם הוא חופשי. הוא באמת רוצה לקיים את דבר ה' ולגרום להפצת שמו של ה' וגידול שם ה' שעולם ומצטער על כך ששם ה' מתחלל... ולכן מובן שהוא גם רוצה לקיים דבר ה', גם אם לפעמים היצר מבלבל אותו ואומר לא שלא.. הוא יודע שבעצם הוא באמת רוצה רק בגלל שאנו בני אדם התאוות משתלטות ולא כל והרי "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" וגם דוד המלך הצדיק שחטא חטא אחד וגם ממנו חזר בתשובה שלמה לגמרי בתהילים מבטא את חששו מכך שיגיע לידי עבירה..

ואם כן נמצא שהוא עובד את ה' מרצונו והמצוות הם אינם איזיקים, אלא הכוונה כיצד לעבוד את ה'....ובכך שעובדים אותו כפי שהוא מדריך אותנו שם שמיים מתגדל..

ואפילו גם בדרגה פחות גבוהה אך טובה בוודאי (ראי במסילת ישרים פרק א') של קיום מצוות משכר ועונש- פחד מעונש ורצון לזכות לעולם הבא להנות מזיו שכינתו של הקב"ה , אנו מגיעים למצב שאנו רוצים לקיים מצוות ולכן זה לא כבלים אלא אנו באמת חופשיים והמצוות הם באמת תדרוך..

בכל מקרה כאשר אנו לומדים תורה אנו מבינים יותר את חשיבותו ומתחברים יותר אליה ואל ה' וכך קיום המצוות שלנו הוא מרצון וכך חוקי התורה היא אינם כובלים אלא מכוונים ומדריכים אותנו כיצד לקיים את רצון ה' ובכך אנו בעצם באמת חופשיים. 
 

אני מקווה שקראת למרות האורך.כל הנאמר לעיל הוא דברים שהגעתי אליהם לאחר מחשבה רצינית במשך זמן מה (גם בעקבות דברים אלו שקראתי בחוברת..). אני לא רואה את זה בתור תירוץ דחוק ולא תירוץ בכלל אלא בתור הסיבה האמיתית.. 

אם יש מישהו שחולק עלי או לתקן אותי אשמח לשמוע שלא אגיד דבראים שאינם נכונים בנושא חשוב כ"כ..

אני מעריכה אותך ממש על המחשבה על דברים ולא קבלת דברי הגננת\המורות כברורות מאליו אלא ניסיון לברר באמת..

אם את רוצה עוד משהו את מוזמנת בשמחה לכתוב לי במסר או בשיחה אישית..

עבדות פירושה שלילת וביטול העצמיות והאישיות של האדם כלפי אדם אחר.

התורה לא באה לבטל אותנו,היא באה להעצים אותנו ולנתב נכון את הכוחות שלנו.

את מה שרצית להגיד. אשמח שתבהיר לי את כוונתך..

אהבתי את מה שאמרת. לדעתי שתי התשובות אפשריות ואף משתלבות ביחד. אולי אף מעצימות אחת את השניה.

תודה. יום טוב.

הערה קטנה לגבי הנחה מסוימת בשאלה.

כתבת שאם בן אדם רוצה להיות חפשי, צריכה להיות לו זכות הבחירה.

אז תדעי שאין כזה דבר ביהדות "זכות בחירה", יש "יכולת בחירה".

המושג זכות בחירה, הומצא ע"י הוגי דעות כופרים שלא מאמינים שיש אלוקים לעולם, או שיש לנו מחוייבות כלפיו, מכיון שכך הם מצאו לנכון שהדבר הטוב ביותר הוא שכל אדם יחיה לעצמו ויתפתח לפי יכולתו, כל עוד הוא אינו פוגע באחרים. ע"פ זה הם הגו את רעיון "חופש הבחירה", שקובע שכדי שאדם יוכל להוציא את עצמו אל הפועל בלי שיפריעו לו, יש לקבוע עיקרון של חופש, שכל אדם פועל לעצמו בלי הפרעה מצד אחרים.

אבל אנחנו שמאמינים שיש לעולם מלך, יודעים שאין חופש בחירה, אלא מחויבות ונאמנות לבורא העולם. ואמנם, אם אדם עושה את רצון הבורא, הוא מעיד בזה על כך שהוא אינו אדם המשועבד למשהו או למישהו, ולכן הוא יכול להוציא לפועל את שאיפתו ותכליתו הפנימית, שהיא לעבוד את ה'...

החופש שאנחנו מאמינים בו זה חופש לנשמה, לנפש. את כביכול יכולה להסתכל על חברה' ברטורנו ולהגיד- עזבו אותם, תנו להם להיות חופשיים, לעשות מה שבא להם! מה אתם מגבילים אותם ומקשים עליהם?

החיים כאן בעולם החומר ה"חופשי" הם חיים של כבילות, של תלות- בצרכים חומריים ובתאוות. הנשמה הגבוהה נכבלת לצרכים החומריים, הבהמתיים.

עוד דבר- אדם חופשי במובן הזה הוא לא רק כבול לגוף שלו, אלא הוא גם לבד (כמאמר השיר: "חופשי זה לגמרי לבד")- כי חופש משמעו חוסר חיבור לשום דבר, פשוט תלישות. בקיצור- צריך להיות מחוברים, מגודרים. צריך לשמור על עצמינו- וככה נגיע לחופש משמעותי, אמיתי ושמח.

לגוף שלו...

הרב זאב קרוב:

"כל אדם שואף להיות בן חורין. שואף הוא לחשוב מחשבות אצמיות ומקוריות,ולנהוג בחייו על פי רצונתיו. והנה,בבואו לקיים תורה

ומצוות הוא מרגיש כפייה והכרח. התורה "מגבילה" אותו בכל מערכות חייו,שהרי דרישת התורה ממנו היאלהתנהג בכל רגע ורגע מחייו עפ"י הדרכתה. 

לכל יום מימות השבוע ,ולכל היום כולו,ישנן הוראות בתורה כיצד להתנהג ומה לעשות. תפילות בזמנן,ברכות לפני האוכל ולאחריו,מה מותר לאכול ומה אסור,וכן בכל דבר שהוא רוצה לעשות -התורה מורה לו אם לעשות או לא,ואם כן-כיצד.

לכאורה,אין מנוס מהמסקנה שחרות ותורה הן מושגים המנגודים זה לזה. למרות זאת ,אומרים חז"ל:" שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה"

כדי להבין מי הוא בן חורין,ומהו הקשר שבין אדם מישראל לתורה ולמצוותיה,יש לזכור שהחיים נכפו עלינו. מעולם לא נשאל אדם אם ברצונו להיוולד,היכן, ולאלו הורים, זוהי עובדה.  אין פירוש הדבר שכפייה זו היא שלילית,אלא זוהי עובדה-נולדנו, בין אם אנו רוצים בכך ובין אם לא.

אם נתבונן היטב נבחין ,שכשם שהחיים נכפו עלינו -כך גם חוקיהם. הן חוקי החיים הגופניים, והן חוקי החיים הרוחניים.

בגוף-אדם נולד עם איברים מסוימים,ידים,רגליים,כליות,לב,כלי דם,מוח ועוד..האדם חייב להתנהג עפ"י חוקי החיים שבאיברים אלה,כדי שיאריך ימים. הוא חייב לשתות נוזלים,שאם לא כן-ימות. כמו כן הוא חייב להכיל במזונו ויטמינים מסוימים,שאם לא כן- יחדלו מערכות גופו לתפקד כראוי.

כך הוא הדבר גם בבע"ח, אלא שההבדל בין בעלי חיים לבין בני האדם הוא,שלאדם יש בחירה חופשית. ומהי בחירתו? בחירתו היא: האם להתנהג על פי הטבע שקיים בו או לא. אבל אין הוא יכול ליצור חוקי חיים חדשים בגופו ולשנות את טבעו. אדם יכול "לבחור" לאכול מסמרים ,אך יאמור עליו שזוהי התנהגות לא נורמלית .לכאורה מדוע? התשובה לכך היא,משום שכך הוא נולדץהאדם נוצר באופן כזה שאכילת מסמרים מזיקה לבריאותו.."

צריך לצאת מהנקודה הבסיסית שהקב"ה הוא זה שיודע מה טוב לנו באמת. 

כמו שכבר אמרו פה קודם, החירות האמיתית היא חירות הנפש! חירות הגוף היא החירות היותר זולה,ריקה- חירות ללא תוכן משמעותי..

הקב"ה יודע לכוון אתנו ע"י המצות לחירות הנפש-שהיא האמיתית!

הקב"ה נותן לנו את הזכות לבחור, אבל תמיד מכוון אותנו לבחור בדרך היותר טובה לנו.

הוא גורם לכך שבסופו של דבר נקבל את מה שאנחנו צריכים,את מה שהנפש שלנו צריכה,בחשיבות הרבה יותר עליונה ממה שאנחנו רוצים. וזה חסד עצום שלו איתנו כשחושבים על זה ככה!!

אני מצרפת פה קטע שהעלו בפורום של השכבה שלנו, שהוא לא קשור בקשר ישיר לשאלה שהועלתה פה אבל הוא קשור לתשובה שלי...שימו לב למשפט בסוף-את כל מה שביקשתי מאלוקים לא קיבלתי, אבל קיבלתי את כל מה שהייתי צריך...

אם רק נבין שהבחירה שלנו שקולה כנגד ההחלטה של הקב"ה-שהוא זה שיודע באופן מוחלט מה טוב לנו באמת, נבין שהזכות האמיתית פה היא לא דווקא לבחור במובן הפשוט כמו שאנחנו מבינים, אלא הזכות היא לבחור בדרך הטובה לנו, הדרך שה' טווה לנו. זוהי זכות הבחירה האמיתית!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות