לכל אחד מתאים משהו אחר,

כל אחד צריך להכיר את עצמו טוב מאוד כדי להחליט אם לטוס או לא...

לי אישית לא מתאים לטוס לשם!!

אני יתעלף!

ולראות קודם כל את כל מה שיש פה ורק אחרי כן להתחיל לחשוב אם לטוס לשם

(מתנצל אם פגעתי במישהו)

את השואה.

אמנם לא כמו לטוס לפולין, אבל תחשבו עלזה-אתם טסים לפולין ובדרך מפרנסים אותם!! זה לא מגיע להם! אפשר לנסוע ליד ושם, אפשר לשמוע הרצאות...

אני ממש לא מסכימה איתך, לדעתי זה ממש לא דומה בארץ ובפולין ותאמיני לי שאם את לא רוצה לפרנס פולנים וגרמנים וכאלה, אל תקני סחורה שמיובאת משם, תאמיני לי שהרווח מהנסיעה גדול מההפסד-פירנוס הפולנים

ובכללי אני חושבת שזה מצויין ללכת אבל מי שחושב שהוא לא יוכל לעמוד בזה רגשית שלא ילך...

והיציאה מהארץ...

תכלס'- מה התועלת? 

ידע? אפשר בכל מקום.

גאווה לאומית, להגיע למקום בו רצו להשמיד אותנו? גאווה לאומית  גדולה בהרבה זה לגור בארץ. וחוץ מזה מי סופר את הצוררים האלה.

חיבור רגשי? מה המטרה בזה?! רגש אפשר לקבל גם בקריאה וסרטים. ובכלל, השיח כלפי השואה בימינו חייב להיות יותר ערכי ומסקנתי ולא רק רגשי. כי תכלס'- אם זה יישאר רק במישור הזה, זה יישכח מהר מהתודעה הלאומית. ברור שזו טרגדיה עצומה, אבל גם עבדות מצריים היתה, וכיום החיבור היחיד הוא החיבור הערכי והמשמעותי ולא תיאור הסבל (בעיקר).

"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", לכן אני מציינת שאת הרעיון החדשני והמדהים הזה למדתי במכון לחקר השואה "שם עולם" בכפר הרואה.

לכן- אני בעד להשאר בארץ, ללמוד את השואה בראי התקומה ולהתרחק מהמקום המקולל הזה. 

בס"ד

מטעם המשלחת לפולין.

קצת מוזר לי שיקחו אותנו למקום שיגיד לנו שלא צריך לטוס..

בס"ד

אני טסה בעז"ה עוד חודש וחצי...

בעיקרון אני טסה כי אני חושבת שזאת חוויה אדירה שמי שיכולה מכל הבחינות ממש כדאי לעבור אותה

חוץ מזה גם יש לי משפחה וכל הסיפורים האלה..

אבל מצד שני זה עולה הון תועפות, באמת. יוצא 5800 שקלים בערך לפני מלגה והמלגה יכולה להגיע מקסימום לאלפיים שקלים..

זה לראות דברים איומים וצריך להיות חזקים מאוד בשביל זה

וכמובן זה גם לצאת מהארץ אבל זאת דווקא הבעיה הקטנה שלי..

בקיצור זה תלוי בכל אחד.

אני חושבת שגם בארץ יש המון מה לראות אבל אני לא חושבת שמשהו משתווה לפולין.

ויהיו את אלה שיגידו שצריך קודם לראות בארץ וכו' ואני מאוד מסכימה עם זה אבל אם אין לי אפשרות ללכת ליד ושם לפני המשלחת של בית ספר אז אני לא אפספס בגלל זה..

אחרי זה אני הרי לא אטוס לבד לפולין וליד ושם אפשר ללכת תמיד.

-אסור לצאת מהארץ בשביל זה (אלא לכיבוד הורים, פרנסה, זיווג {למיטב זכרוני!!})

-לא לכל אחד מתאים לראות את הדברים המזעזעים שיש שם!

-אני מכירה מסע שקוראים לו "משואה לתקומה", ובו עוברים תהליך של הבנה, הפנמה, לקיחת תובנות ועוד על כל הנושא.

לפי דעתי יותר מומלץ להישאר בארץ ולעשות את המסע הזה...

בס"ד

1) זה מפרנס את הגויים ששם. (אסור לפרנס גויים.)

2) איסור יציאה מהארץ, זה לא נקרא אחת מהמטרות שלשמן מותר לצאת.

לא יוצאת מהארץ וזה מפרנס את הגויים..

מצחיק שזה בדיוק 2 הסיבות שבגללן אני כנראה לא אלך (עוד לא יצאתי בחיים מהארץ [!!])

וגם זה מזעזע. אבל זה עוד לא סיבה מספיק טובה לדעתי.

בכולופן אני לא שופטת אף אחד ושכל אחד יעשה כפי הבנתו (-;

יומקסים

לא כדאי, לא מוסרי לפרנס צאצאי גויים שאחראים לשואה.. אסור לפרנס גויים? זה את אמרת..

הרב דוב ליאור אמר לי לא ללכת 

מכיוון שאמונה לומדים מספרי אמונה

ואת זוועות הנאצים אפשר לקרוא בספרים ולראות בסרטים.

(אגב הרב ליאור ניצול שואה בעצמו)

היתרונות הם:

חוויה יהודית חזקה, אפשר להרגיש גם פה, אם באמת מנסים. (אני בטוח שאם לשבוע שלם יתנתקו לחלוטין מכל העולם, ויתעסקו באופן מסיבי בענייני יהדות, זה יכול להשפיע באותה מידה.)

חווית הזדהות עם היהודים שנטבחו, ואבל על הפגיעה הקשה בעם ישראל, אפשר להרגיש במידה מסוימת גם פה. ובנוסף, החלק בחוויה הזאת שאינו מיותר- היה ראוי יותר שיהיה מכוון לבית המקדש ולא לקהילות הגולה.

אז למה להשקיע כ"כ בדבר שערכו אינו כ"כ גדול?

וסיבות לא לצאת למסע יש הרבה...

לא לצאת מהארץ.

הוצאת כסף מיותרת.

יכול לגרום לזעזוע מיותר.

נזק מסוים בצורת ההעברה של החוויה. (מה לעשות שלא כל מדריכי המסע הגיעו לדרגת הנביאים, ולא כולם יכולים להדריך את הנוסעים לחוות את הדברים בראייה דתית...)

זה לא נכון להגיד כזה דבר, שמה שעוברים שם לעולם לא ישווה למה שאפשר לעבור פה.
אפשר לעבור חוויה כזאת גם בארץ, אבל צריך למצוא איך. לא נשמע לי הגיוני שיש חוויה רוחנית כלשהי שאפשר לעבור אותה רק בחו"ל.

בס"ד

ב. הקצנתי כי גם הם מקצינים.

אני לא באמת חושבת שזה כזה אליל..

חושבת שיש בזה דברים חשובים אבל ממש לא שכולם צריכים לצאת.

ראי תגובותיי בשרשור.

את הראשון אפשר לחוות פה. ואת השני לא כ"כ צריך לחוות, והחלק שצריך-אפשר להסתפק בקריאת ספרים וראיית סרטים.

מלבד זאת שאת החלק השני עדיף להשקיע בחורבן המקדש, שמשמעותי לאין ערוך מול השואה.

לגבי המדריכים, לא אמרתי שהם לא מדריכים צדיקים, אלא שאני לא יודע אם הם ברמה מספיק גבוהה בשביל לתת גם לכל האנשים סביבם הסתכלות של צדיקים... מעטים מאוד האנשים שמסוגלים לזה, במיוחד בדור מבולבל כ"כ.

ותזכרי שהבאתי עוד טיעונים..

בס"ד

אין דעה נחרצת לכאן או לכאן..

דבר שני, בעניין החוויה זה תלוי בכל אחד, אני מרגישה שבפולין אוכל לחוות משהו אדיר יותר ממה שאוכל לחוות בארץ, מה גם שלא הציעו לי אפשרות של חוויה בארץ אז אין לי אפילו התלבטות..

בעניין המדריכים- גם בארץ אין לך לפי דבריך אנשים כאלה צדיקים שיוכלו להדריך אותך..

אז מי ידריך אותנו?

חוץ מזה שבשביל להדריך מסעות בפולין או אפילו מסעות משואה לתקומה לא צריך להיות רבנים.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בס"ד

ב. לא אני אמרתי ששבעים פנים לתורה

התורה היא האמת אליה אנחנו כולנו חותרים אבל גם בה יש המון דרכים.

ג. אני שומעת מאנשים מה חווים שם..

ד. את כל הפסקה הארוכה הזאת בוא נסכם בכך שאין לי עם מי לעשות את זה

ה. לא נוסעים לפולין כדי ללמוד אמונה... זאת בין שאר הדברים מדברים על זה אבל זה לא הדבר היחיד.

וגם בארץ כשחווים חוויה חזקה לא תמיד חווים אותה עם רבנים..

ואם זה ממש מציק לך אז ראש האולפנית יוצא איתנו (הרב..)

התירו- בעינה עומדת. אז כן את יכולה להרגיע את עצמך שהתירו לך ואת יכולה לצאת אבל האם זה הדבר המומלץ לעשות?

בס"ד

אמרתי שאני חושבת שיש כאלה שלהם זה מתאים וכן, יש בזה המון יתרונות.

בקשר ליציאה מהארץ אם התירו אני מאמינה שזה בסדר ואני לא צריכה משהו מעבר..

חוץ מזה שאם עושים את זה באולפנית אז כנראה שזה מומלץ לבנות מסוימות כי אם האולפנית והרב לא היו חושבים ככה אז זה לא היה, ואם הרב עושה את זה, זה בהחלט מספיק לי.

אמרתי התירו ואני מעריכה את ההחלטה שלך.. אני רק אומרת שזה נשאר שיקול.. באופן כללי כיום מתירים יותר לצאת מהארץ, אולי גם בגלל שזה דבר שקשה לדוק לעמוד בו.. בכל מקרה זה לא דבר מומלץ אבל כן יש גם יתרונות במסע לפולין ולכן החלטתך הגיונית. פשוט צריך לדעת שזה לא נימוק קטן ולא חשוב שקל לפתור אותו- בכך שמתירים ושהרבה אולפנות עושות את זה.. זה שמתירים והרבה עושים את זה זה לא בהכרח אומר שזה הדבר הראוי ביותר..

"בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב "וידבר אלקים את כל הדברים האלה" אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין"

רש"י:

"כולן א-ל אחד אמרן - אין לך מבני המחלוקת מביא ראיה מתורת אלוה אחר אלא מתורת אלקינו:

פרנס אחד אמרן - אין לך מביא ראייה מדברי נביא הבא לחלוק על משה רבינו:

עשה אזניך כאפרכסת - מאחר שכולן לבן לשמים עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו אפרכסת טירמויי"א שעל הריחים: (כלי שמסננים בו)"

אז דבר ראשון חשוב לזכור שהקריטריון הראשון לזה שזה ייחשב תורה-זה שמביאים ראיה מתורת ה', ולא ממקומות אחרים. דבר שני-אפילו אם יש שבעים פנים לתורה, אדם צריך לעשות אזנו כאפרכסת, וללמוד ולהבין מי צודק. וכן אומר הרמב"ם בהקדמה למשנה, שכל המחלוקות הן תוצאה של מיעוט חריפות השכל, או מיעוט ידע, או מיעוט ההתבוננות.

לכן "שבעים פנים לתורה", בסה"כ אומר שאם ישנם מחלוקות, זה לא מפני שאחד הצדדים רשע ומעוות את התורה, אלא שאחד הצדדים לא מספיק חכם, וכל עוד הדברים שהוא אומר יונקים מהתורה, גם הדברים האלו שהוא אומר בטעות-נחשבים תורה. זה לא אומר שהוא צודק.

היה ברור לי שאת חושבת שזו חויה משמעותית מאוד בגלל דברים ששמעת. השאלה היא אם זה מספיק.

אם תרצי באמת לעבור חוויה משמעותית בארץ-את יכולה. הדרך שהצעתי, היא אחת מתוך אינספור דרכים אפשריות.

אם לא נוסעים לפולין בשביל ללמוד אמונה-אז בשביל מה לסוע לשם?!

ואם לא נוסעים לפולין בשביל ללמוד אמונה, זה בעצם אומר שהולכים לחוות חוויות משמעותיות מאוד במנותק מאלוקים (כי אם לא-אז זה בעצם ללמוד אמונה). רעיון גרוע.

בס"ד

אמרתי שזה לא רק.

וזאת לא הסיבה היחידה.

אם הבנתי נכון אתה בעצם אומר שיש פן אחד לתורה וכל שאר הפנים הן תוצאה של אנשים כביכול "טיפשים"?

ומי קובע את הפן הנכון?

מיותר. והחלק שקשור-טוב יותר בארץ...

הבנת יפה מאוד את מה שאמרתי לגבי שבעים פנים לתורה. את הפן הנכון א"א לקבוע בבירור מוחלט...

מנסים לכוון לאמת כמה שיותר, מנסים לשכנע אחד את השני, למצוא טעמים, דרשות, וכדו'. להקשות קושיות ולהביא ראיות... ועדין לא תמיד מוכרע מי צודק. אבל אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי לדעת מה היא האמת, האחת והמוחלטת. "עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין"...

וכמובן ש"טפשים" זה ברמה יחסית...

בס"ד

מיותר לדעתך

ועדיין כל אחד חושב על משהו אחר שהוא האמת ולכן לעולם לא נגיע להסכמה אז הויכוח קצת עקר אתה לא חושב?

לא הייתי רוצה לגרום לך לבזבז את זמנך על להגיב לויכוח עקר מיסודו...

אישית לא טסתי מסיבותי שלי, ורוב החברות שלי כן טסו מסיבותיהן שלהן. לא שופטת אפחד כי באמת כל אחד ומה שמתאים לו בקטע הזה. ככה  שלדעתי אין איזה תשובה מוחצת שמתאימה לכולם - אם לנסוע או לא.

נראה

אני לא רוצה לצאת מהארץ גם לא למטרות כאלה וזה גם ךראות דברים שלא כל אחד יכול לסבול..

לכל אחד יתאים משהו אחר.
אני מכירה אנשים שזה העצים את האישיות שלהם ובנה אותה.
ואני מכירה אנשים שזה לא עושה להם טוב.

בן אדם צריך לבדוק אם זה מתאים לו, ובד"כ בכיתה יא+ אדם מכיר מספיק בכוחותיו
ויכול להחליט אם הוא מסוגל או לא.

מה שכן, כשמדובר בטיסה מטעם בי"ס, הייתי משנה כמה דברים מבחינת התנהלות.

 

יש לי חבר שנסע והתקשר לבערך 20 רבנים בציונות הדתית וחוץ מ2 כולם אמרו שעדיף לא לנסוע.

ולנסוע רק אם אתה בטוח שזה יחזק לך את האמונה ברמה גבוהה.

כי אדם אמור להכיר את עצמו אחרי 17-16 שנה של הכירות אישית.

לא?

בני אדם בכללי, ויהודים בפרט. מה השאלה בכלל?

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.