לכל אחד מתאים משהו אחר,

כל אחד צריך להכיר את עצמו טוב מאוד כדי להחליט אם לטוס או לא...

לי אישית לא מתאים לטוס לשם!!

אני יתעלף!

ולראות קודם כל את כל מה שיש פה ורק אחרי כן להתחיל לחשוב אם לטוס לשם

(מתנצל אם פגעתי במישהו)

את השואה.

אמנם לא כמו לטוס לפולין, אבל תחשבו עלזה-אתם טסים לפולין ובדרך מפרנסים אותם!! זה לא מגיע להם! אפשר לנסוע ליד ושם, אפשר לשמוע הרצאות...

אני ממש לא מסכימה איתך, לדעתי זה ממש לא דומה בארץ ובפולין ותאמיני לי שאם את לא רוצה לפרנס פולנים וגרמנים וכאלה, אל תקני סחורה שמיובאת משם, תאמיני לי שהרווח מהנסיעה גדול מההפסד-פירנוס הפולנים

ובכללי אני חושבת שזה מצויין ללכת אבל מי שחושב שהוא לא יוכל לעמוד בזה רגשית שלא ילך...

והיציאה מהארץ...

תכלס'- מה התועלת? 

ידע? אפשר בכל מקום.

גאווה לאומית, להגיע למקום בו רצו להשמיד אותנו? גאווה לאומית  גדולה בהרבה זה לגור בארץ. וחוץ מזה מי סופר את הצוררים האלה.

חיבור רגשי? מה המטרה בזה?! רגש אפשר לקבל גם בקריאה וסרטים. ובכלל, השיח כלפי השואה בימינו חייב להיות יותר ערכי ומסקנתי ולא רק רגשי. כי תכלס'- אם זה יישאר רק במישור הזה, זה יישכח מהר מהתודעה הלאומית. ברור שזו טרגדיה עצומה, אבל גם עבדות מצריים היתה, וכיום החיבור היחיד הוא החיבור הערכי והמשמעותי ולא תיאור הסבל (בעיקר).

"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", לכן אני מציינת שאת הרעיון החדשני והמדהים הזה למדתי במכון לחקר השואה "שם עולם" בכפר הרואה.

לכן- אני בעד להשאר בארץ, ללמוד את השואה בראי התקומה ולהתרחק מהמקום המקולל הזה. 

בס"ד

מטעם המשלחת לפולין.

קצת מוזר לי שיקחו אותנו למקום שיגיד לנו שלא צריך לטוס..

בס"ד

אני טסה בעז"ה עוד חודש וחצי...

בעיקרון אני טסה כי אני חושבת שזאת חוויה אדירה שמי שיכולה מכל הבחינות ממש כדאי לעבור אותה

חוץ מזה גם יש לי משפחה וכל הסיפורים האלה..

אבל מצד שני זה עולה הון תועפות, באמת. יוצא 5800 שקלים בערך לפני מלגה והמלגה יכולה להגיע מקסימום לאלפיים שקלים..

זה לראות דברים איומים וצריך להיות חזקים מאוד בשביל זה

וכמובן זה גם לצאת מהארץ אבל זאת דווקא הבעיה הקטנה שלי..

בקיצור זה תלוי בכל אחד.

אני חושבת שגם בארץ יש המון מה לראות אבל אני לא חושבת שמשהו משתווה לפולין.

ויהיו את אלה שיגידו שצריך קודם לראות בארץ וכו' ואני מאוד מסכימה עם זה אבל אם אין לי אפשרות ללכת ליד ושם לפני המשלחת של בית ספר אז אני לא אפספס בגלל זה..

אחרי זה אני הרי לא אטוס לבד לפולין וליד ושם אפשר ללכת תמיד.

-אסור לצאת מהארץ בשביל זה (אלא לכיבוד הורים, פרנסה, זיווג {למיטב זכרוני!!})

-לא לכל אחד מתאים לראות את הדברים המזעזעים שיש שם!

-אני מכירה מסע שקוראים לו "משואה לתקומה", ובו עוברים תהליך של הבנה, הפנמה, לקיחת תובנות ועוד על כל הנושא.

לפי דעתי יותר מומלץ להישאר בארץ ולעשות את המסע הזה...

בס"ד

1) זה מפרנס את הגויים ששם. (אסור לפרנס גויים.)

2) איסור יציאה מהארץ, זה לא נקרא אחת מהמטרות שלשמן מותר לצאת.

לא יוצאת מהארץ וזה מפרנס את הגויים..

מצחיק שזה בדיוק 2 הסיבות שבגללן אני כנראה לא אלך (עוד לא יצאתי בחיים מהארץ [!!])

וגם זה מזעזע. אבל זה עוד לא סיבה מספיק טובה לדעתי.

בכולופן אני לא שופטת אף אחד ושכל אחד יעשה כפי הבנתו (-;

יומקסים

לא כדאי, לא מוסרי לפרנס צאצאי גויים שאחראים לשואה.. אסור לפרנס גויים? זה את אמרת..

הרב דוב ליאור אמר לי לא ללכת 

מכיוון שאמונה לומדים מספרי אמונה

ואת זוועות הנאצים אפשר לקרוא בספרים ולראות בסרטים.

(אגב הרב ליאור ניצול שואה בעצמו)

היתרונות הם:

חוויה יהודית חזקה, אפשר להרגיש גם פה, אם באמת מנסים. (אני בטוח שאם לשבוע שלם יתנתקו לחלוטין מכל העולם, ויתעסקו באופן מסיבי בענייני יהדות, זה יכול להשפיע באותה מידה.)

חווית הזדהות עם היהודים שנטבחו, ואבל על הפגיעה הקשה בעם ישראל, אפשר להרגיש במידה מסוימת גם פה. ובנוסף, החלק בחוויה הזאת שאינו מיותר- היה ראוי יותר שיהיה מכוון לבית המקדש ולא לקהילות הגולה.

אז למה להשקיע כ"כ בדבר שערכו אינו כ"כ גדול?

וסיבות לא לצאת למסע יש הרבה...

לא לצאת מהארץ.

הוצאת כסף מיותרת.

יכול לגרום לזעזוע מיותר.

נזק מסוים בצורת ההעברה של החוויה. (מה לעשות שלא כל מדריכי המסע הגיעו לדרגת הנביאים, ולא כולם יכולים להדריך את הנוסעים לחוות את הדברים בראייה דתית...)

זה לא נכון להגיד כזה דבר, שמה שעוברים שם לעולם לא ישווה למה שאפשר לעבור פה.
אפשר לעבור חוויה כזאת גם בארץ, אבל צריך למצוא איך. לא נשמע לי הגיוני שיש חוויה רוחנית כלשהי שאפשר לעבור אותה רק בחו"ל.

בס"ד

ב. הקצנתי כי גם הם מקצינים.

אני לא באמת חושבת שזה כזה אליל..

חושבת שיש בזה דברים חשובים אבל ממש לא שכולם צריכים לצאת.

ראי תגובותיי בשרשור.

את הראשון אפשר לחוות פה. ואת השני לא כ"כ צריך לחוות, והחלק שצריך-אפשר להסתפק בקריאת ספרים וראיית סרטים.

מלבד זאת שאת החלק השני עדיף להשקיע בחורבן המקדש, שמשמעותי לאין ערוך מול השואה.

לגבי המדריכים, לא אמרתי שהם לא מדריכים צדיקים, אלא שאני לא יודע אם הם ברמה מספיק גבוהה בשביל לתת גם לכל האנשים סביבם הסתכלות של צדיקים... מעטים מאוד האנשים שמסוגלים לזה, במיוחד בדור מבולבל כ"כ.

ותזכרי שהבאתי עוד טיעונים..

בס"ד

אין דעה נחרצת לכאן או לכאן..

דבר שני, בעניין החוויה זה תלוי בכל אחד, אני מרגישה שבפולין אוכל לחוות משהו אדיר יותר ממה שאוכל לחוות בארץ, מה גם שלא הציעו לי אפשרות של חוויה בארץ אז אין לי אפילו התלבטות..

בעניין המדריכים- גם בארץ אין לך לפי דבריך אנשים כאלה צדיקים שיוכלו להדריך אותך..

אז מי ידריך אותנו?

חוץ מזה שבשביל להדריך מסעות בפולין או אפילו מסעות משואה לתקומה לא צריך להיות רבנים.

גם אם ברמת הדיוק, שנינו עדיין לא הגענו לדיוק מוחלט.

ומה שצריך לבדוק, זה איזה דברים יותר מדויקים, ואיך (אולי) אפשר לדייק יותר.

איך את יודעת מה תוכלי לחוות בפולין?

אני יכול להציע לך אפשרות של חוויה בארץ. (הסדר בין הדברים הוא לא מה שחשוב, וגם באחוזים של כל חלק אפשר לשחק.)

תתקבצו כמה חברות, ותחליטו שבמשך שבוע , אתן הולכות לקום כל יום בשעה מוקדמת, להתפלל שחרית בכוונה ובנחת, לאכול ארוחת בוקר, ואז ללכת ללמוד ביחד ספרי מחשבה ומוסר מסוימים, עד הצהריים. אח"כ תאכלו ארוחת צהריים, ובמשך שעה, תשבו ותחשבו במה אתן לא בסדר עדיין (כיבוד הורים, ואהבת לרעך כמוך, ועוד היריעה ארוכה...בגדול מסכת אבות היא ספר מצוין לראות בו פירוט של כל הדברים. אם כי גם בכל אחד מהדברים האלו יש רמות שונות.) תתפללו מנחה, ותלכו לשיעורים במשך שעתיים/שלוש... (או שיעורים קיימים שתצטרפו אליהם, או שתבקשו מרב/אשה בעלת ידע והבנה שיעבירו לכן שיעורים) תנוחו שעה, שבה תוכלו כמובן גם לחשוב ולהפנים מה שלמדתם במשך היום, ותלכו לאכול ארוחת ערב. תחזרו, ותסכמו ביחד את היום, ואת המסרים שלמדתם בו אח"כ לכו לישון, וקומו מוקדם בבוקר.

תחזרו על הדבר הזה ביום שלמחרת, וביום שלמחרת, במשך שבוע...

(את כ"כ תודי לי על העצות האלה אם באמת תעשי את זה...)

לגבי מדריכים-מה שאני אומר זה שעדיף ללמוד דברים, לא מתוך הסתכלות בדברים כגון השואה, אלא למשל מתוך לימוד בספרי קודש מסוימים, שמכוונים אותך טוב יותר.

ואגב, הדבר ממנו אני חושש, הוא בדיוק דברים כגון אלו "בשביל להדריך מסעות בפולין או אפילו מסעות משואה לתקומה לא צריך להיות רבנים". התעסקות בעניינים שמשפיעים כ"כ חזק על הנפש, ויש להם השפעה חזקה עלינו גם בתור בני אדם, מצד היותם בעלי רגש ושכל, בלי קשר לאלוקים, זה מה שצריך להזהר ממנו. כשיש חוויה כ"כ חזקה, לא הגיוני שאדם ירגיש אותה בלי לחוש שכל כולה מעשה אלוקים נורא הוד. ובשביל זה צריך אנשים בעלי מעלה...

בס"ד

ב. לא אני אמרתי ששבעים פנים לתורה

התורה היא האמת אליה אנחנו כולנו חותרים אבל גם בה יש המון דרכים.

ג. אני שומעת מאנשים מה חווים שם..

ד. את כל הפסקה הארוכה הזאת בוא נסכם בכך שאין לי עם מי לעשות את זה

ה. לא נוסעים לפולין כדי ללמוד אמונה... זאת בין שאר הדברים מדברים על זה אבל זה לא הדבר היחיד.

וגם בארץ כשחווים חוויה חזקה לא תמיד חווים אותה עם רבנים..

ואם זה ממש מציק לך אז ראש האולפנית יוצא איתנו (הרב..)

התירו- בעינה עומדת. אז כן את יכולה להרגיע את עצמך שהתירו לך ואת יכולה לצאת אבל האם זה הדבר המומלץ לעשות?

בס"ד

אמרתי שאני חושבת שיש כאלה שלהם זה מתאים וכן, יש בזה המון יתרונות.

בקשר ליציאה מהארץ אם התירו אני מאמינה שזה בסדר ואני לא צריכה משהו מעבר..

חוץ מזה שאם עושים את זה באולפנית אז כנראה שזה מומלץ לבנות מסוימות כי אם האולפנית והרב לא היו חושבים ככה אז זה לא היה, ואם הרב עושה את זה, זה בהחלט מספיק לי.

אמרתי התירו ואני מעריכה את ההחלטה שלך.. אני רק אומרת שזה נשאר שיקול.. באופן כללי כיום מתירים יותר לצאת מהארץ, אולי גם בגלל שזה דבר שקשה לדוק לעמוד בו.. בכל מקרה זה לא דבר מומלץ אבל כן יש גם יתרונות במסע לפולין ולכן החלטתך הגיונית. פשוט צריך לדעת שזה לא נימוק קטן ולא חשוב שקל לפתור אותו- בכך שמתירים ושהרבה אולפנות עושות את זה.. זה שמתירים והרבה עושים את זה זה לא בהכרח אומר שזה הדבר הראוי ביותר..

"בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב "וידבר אלקים את כל הדברים האלה" אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין"

רש"י:

"כולן א-ל אחד אמרן - אין לך מבני המחלוקת מביא ראיה מתורת אלוה אחר אלא מתורת אלקינו:

פרנס אחד אמרן - אין לך מביא ראייה מדברי נביא הבא לחלוק על משה רבינו:

עשה אזניך כאפרכסת - מאחר שכולן לבן לשמים עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו אפרכסת טירמויי"א שעל הריחים: (כלי שמסננים בו)"

אז דבר ראשון חשוב לזכור שהקריטריון הראשון לזה שזה ייחשב תורה-זה שמביאים ראיה מתורת ה', ולא ממקומות אחרים. דבר שני-אפילו אם יש שבעים פנים לתורה, אדם צריך לעשות אזנו כאפרכסת, וללמוד ולהבין מי צודק. וכן אומר הרמב"ם בהקדמה למשנה, שכל המחלוקות הן תוצאה של מיעוט חריפות השכל, או מיעוט ידע, או מיעוט ההתבוננות.

לכן "שבעים פנים לתורה", בסה"כ אומר שאם ישנם מחלוקות, זה לא מפני שאחד הצדדים רשע ומעוות את התורה, אלא שאחד הצדדים לא מספיק חכם, וכל עוד הדברים שהוא אומר יונקים מהתורה, גם הדברים האלו שהוא אומר בטעות-נחשבים תורה. זה לא אומר שהוא צודק.

היה ברור לי שאת חושבת שזו חויה משמעותית מאוד בגלל דברים ששמעת. השאלה היא אם זה מספיק.

אם תרצי באמת לעבור חוויה משמעותית בארץ-את יכולה. הדרך שהצעתי, היא אחת מתוך אינספור דרכים אפשריות.

אם לא נוסעים לפולין בשביל ללמוד אמונה-אז בשביל מה לסוע לשם?!

ואם לא נוסעים לפולין בשביל ללמוד אמונה, זה בעצם אומר שהולכים לחוות חוויות משמעותיות מאוד במנותק מאלוקים (כי אם לא-אז זה בעצם ללמוד אמונה). רעיון גרוע.

בס"ד

אמרתי שזה לא רק.

וזאת לא הסיבה היחידה.

אם הבנתי נכון אתה בעצם אומר שיש פן אחד לתורה וכל שאר הפנים הן תוצאה של אנשים כביכול "טיפשים"?

ומי קובע את הפן הנכון?

מיותר. והחלק שקשור-טוב יותר בארץ...

הבנת יפה מאוד את מה שאמרתי לגבי שבעים פנים לתורה. את הפן הנכון א"א לקבוע בבירור מוחלט...

מנסים לכוון לאמת כמה שיותר, מנסים לשכנע אחד את השני, למצוא טעמים, דרשות, וכדו'. להקשות קושיות ולהביא ראיות... ועדין לא תמיד מוכרע מי צודק. אבל אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי לדעת מה היא האמת, האחת והמוחלטת. "עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין"...

וכמובן ש"טפשים" זה ברמה יחסית...

בס"ד

מיותר לדעתך

ועדיין כל אחד חושב על משהו אחר שהוא האמת ולכן לעולם לא נגיע להסכמה אז הויכוח קצת עקר אתה לא חושב?

לא הייתי רוצה לגרום לך לבזבז את זמנך על להגיב לויכוח עקר מיסודו...

אישית לא טסתי מסיבותי שלי, ורוב החברות שלי כן טסו מסיבותיהן שלהן. לא שופטת אפחד כי באמת כל אחד ומה שמתאים לו בקטע הזה. ככה  שלדעתי אין איזה תשובה מוחצת שמתאימה לכולם - אם לנסוע או לא.

נראה

אני לא רוצה לצאת מהארץ גם לא למטרות כאלה וזה גם ךראות דברים שלא כל אחד יכול לסבול..

לכל אחד יתאים משהו אחר.
אני מכירה אנשים שזה העצים את האישיות שלהם ובנה אותה.
ואני מכירה אנשים שזה לא עושה להם טוב.

בן אדם צריך לבדוק אם זה מתאים לו, ובד"כ בכיתה יא+ אדם מכיר מספיק בכוחותיו
ויכול להחליט אם הוא מסוגל או לא.

מה שכן, כשמדובר בטיסה מטעם בי"ס, הייתי משנה כמה דברים מבחינת התנהלות.

 

יש לי חבר שנסע והתקשר לבערך 20 רבנים בציונות הדתית וחוץ מ2 כולם אמרו שעדיף לא לנסוע.

ולנסוע רק אם אתה בטוח שזה יחזק לך את האמונה ברמה גבוהה.

כי אדם אמור להכיר את עצמו אחרי 17-16 שנה של הכירות אישית.

לא?

בני אדם בכללי, ויהודים בפרט. מה השאלה בכלל?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....