40 שעות בשבוע

יש מקומות 8-16

יש מקומות שעיקר העבודה שעות הצהרים והערב

ויש מקומות שהעבודה מפוצלת (בוקר-הפסקה צהריים)

תלוי בתקן

בהצלחה!

לבין מה התקנות, לבין מה שבאמת קורה.

התקנות דורשות מבת שירות להיות בשירות 40 שעות שבועיות, בסך הכל 160 שעות בחודש.

[צריך גם לשים לב שיש חודשים כמו תשרי, שיש בו הרבה חגים אז לא תמיד מצליחים להגיע למכסה הזו. לעומת זה, יש חודשים שאני חושבת שעשיתי בהם קרוב ל-300....]

בפועל, 

יש תקנים כמו בית ילד, שאת שם 24 שעות בתפקיד. 

קומונריות, רוב השעות בסניף שלהם לא נחשבות כשעות שירות, כי מי שמשלם על התקן זה לא התנועה, אלא התקן בוקר.

אז מה שבאמת קורה:

בנות שמשרתות בתקני בית- מדקדקים איתם על השעות.

בנות שמשרתות בתקן דירה- מדקדקים איתם על הימים.

לומדת במקום חרדי ועל כן לא עושה שירות לאומי. היא רוצה (כמו מה שאני עשיתי, בערך) לברר כמה שעות עליה להשלים בהתנדבות על מנת להגיע ל"דרגה" של בנות השירות, של התרומה שנותנים בשירות לאומי.

איך אני אסביר לה את זה? כלומר, אם בכל שבוע 40 שעות. כמה ימים בשבוע? וכמה שבועות בשנה?

אבל זה מעט מגוחך.

אם המטרה היא להרבות בהתנדבות, שתתנדב כמה שתוכל.

אבל לעניין דרגה זה לא שייך לכאן בכלל- מה המניע?

שירות לאומי נובע ממניעים ציוניים. בנות שיורת לא באות לעשות מכסה של שעות, ולכן בפועל עושות הרבה יותר ממה שצריך.

באופן רשמי, השירות יכול להיות עם 5 או 6 ימים בשבוע.

סה"כ שעות מינמליות לשירות בשנה, 1920 שעות.

עובדים כל השנה- 12 חודשים.

יש לציין ששירות לאומי הוא לא התנדבותי ברמה הרחבה של המילה- מקבלים 'דמי כיס' וכן הטבות נוספות.

אפילו שזו היא שביקשה שעות מדויקות.

כשאני הייתי בת 18 השתדלתי להתנדב כמה שאפשר, לא ביררתי שעות.

אבל מה זה משנה אם זה שירות לאומי, או שירות אישי, זה אותו שירות, וזה אותו מניע. פשוט זה שאת עובדת אצלו- לא מקושר ל"עמינדב" או משהו כזה...;)

מניעים ציוניין? לא חושבת. הייתי אומרת לאומיים. זה מה שזה, שירות לאומי. שירות לכלל האומה. מה זה משנה אם היא מקבלת הטבות דרך עמינדב- או מתנדבת פשוטה בזכרון מנחם?

אני דווקא חושבת שהשירות שהיא עושה, יותר נותן ממה שבנות השרות עושות- כי להן יש בחירה, להשקיע יותר, או פשוט לעשות את המוטל עליך. היא, בחורה כל כך ערכית, אפ אחד לא מחייב אותה, להיפך, מגנים אותה אם היא תעשה שירות לאומי. היא נותנת את כל כולה, כי זה מה שהיא חושבת שנכון וצריך. 

מה שהיא בסך הכל רוצה זה לברר את מכסת השעות, כדי לא להגיע למצב שהיא אפילו לא תעשה פחות שעות מבנות השירות.

אגב, הבחורה הזו, מאז שאני זוכרת אותה- מתנדבת בכל מיני ארגונים, היא בעלת חסד אמיתית, ותרמה רבות לאומה. 

אבל זו לא תחרות. זו שאלה פשוטה של בחורה כל כך נפלאה... 

אגב, לא דיברתי איתה על זה, אני רק משערת שזה מה שהיא חושבת.

אם היא עושה את זה בשביל עצמה, מה זה משנה כמה שעות אחרים עושים??

[משום מה זה מזכיר לי סיפור: 

רבי דוד מלעלוב, תלמידו של החוזה מלובלין, ידוע היה כצדיק שמרבה בהכנות לתורה ולתפילה. הכנות אלו נועדו כמובן על מנת לטהר את הנפש ולזככה כדי שעבודת ה' תהיה בכוונת לב תמה.

באחד הימים, האריך מאוד רבי דוד בהכנתו לתפילת שחרית. והנה כבר הגיעה שעת צהרים, והצדיק עדיין מתהלך היה בבית הכנסת, אנה ואנה, אחוז בשרעפיו, כאשר הטלית מקופלת על שכמו. ניגש אליו אחד המתפללים וסנט בו: "אוי ר' דוד, ר' דוד, מה יצא ממך?.. תראה אותי, שכבר הספקתי היום ללמוד וללמד שעות רבות, ואתה עדיין טרם התפללת תפילת שחרית!"

ענה ואמר לו רבי דוד: "רבי יהודי, הרי ממה נפשך... אם למדת תורה בשביל כלל ישראל, הנה גם אני למדתי איתך, ואם למדת תורה בשביל עצמך - מי בכלל צריך את התורה שלך..."]

ושוב, אני רוצה לחזור על העניין ששירות לאומי זה לא התנדבות. מקבלים שכר, ומענק, ועוד הטבות. שירות לאומי כשמו כן הוא- שירות לאומה. לפיכך, אין להשוות התנדבות פרטית לשירות הלאומי, גם אם הוא נעשה באותן המסגרות.

אני לא מבינה מה את מנסה להגיד בזה...

בגלל ששירות לאומי מקבלים שכר והטבות- אז שהיא 'תתיאש' לגמרי? מן ההתחלה?

כלומר, ואז?אז אם יש הטבות וכולי? דווקאי אני חושבת שזה רעיון כל חכם ואמיתי, תחשבי, היא יכולה סתם להתנדב שלוש שעות בשבוע, אבל לא. היא רוצה להיות כמו כל אלה שתורמות לאומה מעצמן, תורמות משמעותית!

אני מצטערת שאני "סתם" התנדבתי, תכלס, כמה שעות עשיתי? במקום 1920 שעות, של השירות הלאומי- עשיתי אולי 480...אולי קצת יותר. 

אני דווקא מעריכה אותה, לא להיפך.

זה מעולה ומצויין שהיא מתנדבת. עולם חסד יבנה.

אני רק אומרת שההתנדבות שלה לא צריכה להיות תלויה בכמה אחרים מתנדבים. 

אלא שתתנדב כפי מה שהחיים מאפשרים לה בכל שלב ושלב.

השוואה לכמות של אנשים אחרים לא נכונה הן מבחינה דתית והן מבחינה פסיכולוגית.

מבחינה דתית? פסיכולוגית? איך הגעת לזה?!

את זו שלא הנת אותי, או את הראש המיוחד הזה...

היא רוצה לשרץ שירות לאומי, היא לא יכולה כי היא נמצאת בסיביבה חרדית. והיא מתאימה עצמה לקודים שלהם שבין השאר אוסרים שירות לאומי. זה הכל.

מה הבעיה בהשוואה? היא רוצה לתת את המינימום שהמדינה מכירה בו כשירות לאומי.

איפה מצאת כן פסול? 

האם היא מתכוונת לשרת במסגרת של שירות לאומי?

אם כן, אז השאלה רלוונטית לפי סוג התקן.

אם לא, שפשוט תתנדב כמה שיתאים לה, ולא ביחס לשירות לאומי.

לא במסגרת רשמית.

מה לא מובן?

למה אם זה לא דרך "עמינדב" או עמותה אחרת- שתתנדב כמה שמתאים לה?

היא רוצה לשרת בדיוק כמוך! תני לה! (...?!) כלומר, מה ההתעקשות הזאת שלך שהיא לא תשרת מכסת שעות מסוימת?

זה באמת מקסים בעיניי שהיא רוצה להתנדב, אבל זה מגוחך שהיא מרגישה צורך להשוות את עצמה למשהו.

זה לא מכסה שצריך למלא.

תראי, לרוב יכולים להסתדר בלי בנות שירות. את יכולה לעבור את האולפנה שלך בלי מדריכה, בתי חולים יכולים לשכור עובדים.

לא צריכים את השירות שלי, שלך או שלה.

יש מבט הרבה יותר רחב על התהליך. 

ולכן זה לא עניין אם ההיא שעושה שירות בבית ילד עבודת 24 שעות ביום וההיא שעובדת בבית ספר יסודי הרבה פחות.

מכסת השעות המדוברת היא דבר מאוד כמיש ומשתנה לפי הצרכים.

לעשות את אותה מסגרת בלי להיות בה- תחשבי לעצמך שמישהו רצה להתקבל לסיירת בצבא, והוא לא התקבל. אז הוא הולך את כל המסעות איתם, זוחל איתם ורץ איתם- אבל זה קצת חסר תכלית, כי הוא לא יהיה לוחם בסוף.

להתנדב זה באמת טוב ויפה. אבל כמו בכל דבר בחיים, לא צריך לעשות את הדברים בהשוואה למישהו אחר. אני לא מתנדבת כי יש אחרים שמתנדבים. אני מתנדבת כי אני רוצה להתנדב.

אי אפשר לשרת כמו, בלי להיות חלק- אפילו מהפן הזה שהיא לא מקבלת את ההטבות.

ובינינו, מה שעדיף לעם ישראל, זה שתלך ללמוד מקצוע. וכן, תוך כדי, גם להתנדב.

זו לא השוואה!!!! היא רוצה מינימום של שירות! את ציינת מינימום של1920 שעות, נכון?

בלי המידע הזה היא הייתה מסוגלת לעשות 400! היא רוצה להשתתף בשירות לאומי.

בוא נחשוב ביחד, אם זה כל כך לא משמעותי, למה את הולכת לעשות שירות?

את רוצה להגיד לי, שזה מ"אידיאל" לשרת את המדינה", או את ה"אומה"- אבל חוץ מזה! יש כאן ענין של חסד! של תרומה למען כלל ישראל! היא רוצה לעשות את המינימום, אני מאוד מבינה אותה. אולי מפריע לך שהיא חרדית, ורוצה לתרום למען עם ישראל, לכן את מבטלת אותה, כי כל המילים האלה שכתבת, נראות לי חסרות הגיון לחלוטין.

נו'במת. מה שעדיף לעם ישראל! את כל כך דבילית (ואני מסכימה שעם המילה הזאת אני אגרום לנעילת השרשור)

שאי אםשר להאמין! את רכזה שירות לאומי? את משרתת? אוקי, השירות והרכזות שלך לא שווים כלום. כלום. את לא מאמינה במה שאת עושה. את ראש בקיר. מגזרית, סקטוריאלית, בלי חשיבה מהותית, על משמעות השירות.

היא מתנדבת כי היא רוצה להתנדב. היא מבררת כמה מינימום של שירות- כי היא רוצה לעשות לפחות את המינימום, שיהיה שירות משמעותי. גדולים ממנה, הבינו שכמה שעות בודדות לא מספיקות ולא משמעותיות, היא גם סומכת עליהם.

הדבר היחידי שיכול לעצבן אותך- זה למה היא לא שוברת את הקוד הטיפשי הזה של האיסור לשירות לאומי.

אגב, המשל שלך לצבא מאוד מעניין ויפה, לא קשור בעליל. צבא זה לא שירות לאומי, את מבינה לבד.

אני לא מאמינה שאני מתווכחת על זה. על אילו תגובות עניתי. חשבתי שהתבלבלת, שלא הבנת אותה, או אותי, אני רואה שאת באמת חושבת כך. בזבוז זמן משווע.

שיהיה לך שירות מועיל.