"הוא מתפתח יפה אפילו שהוא עם אמא בבית"???

בטח שילד שעם אימא בבית מתפתח יפה. להיות עם אמא בבית לא פוגע בהתפתחות, בדיוק להפך.

לדעתי בטח שעדיף בבית עם אמא, ובגיל שנתיים כבר כדאי לדאוג למפגש עם ילדים אחרים. אפשר למשל בגן שעשועים, או להזמין חברים או חוג וכו'.

מבחינה רגשית זה אחלה דבר, מאוד חשוב,

אבל צריך לבדוק צדדים נוספים- מוטוריקה, שפה...  זה לא ברור מאליו. תלוי בגירויים שיש לו בבית

סיפור שקרה אצלנו - היינו בטיפת חלב, והאחות ביקשה ממנו לעשות משהו, כדי לראות את ההתפתחות שלו.. ואני קצת נבהלתי, כי לא לימדתי אותו את זה.. והוא לא במעון... וחשבתי לעצמי "בטח כל הילדים שבמעון יודעים, כי במעון עובדים בדיוק לפי ההתפתחות שלהם, ואני לא ידעתי שהוא כבר אמור לדעת כזה דבר.."
והוא, בלי להתבלבל... עשה בדיוק מה שהיא אמרה, וגם יותר, בהרבה... עם ביטחון עצמי והכל.. היא התפלאה בעצמה...

אז בעיני? בגילאים כאלה?! העיקר העיקר העיקר - חום ואהבה, הקשבה, ויחס של כבוד. ומי תעשה את זה טוב יותר מאמא?! את השאר מסתבר שהם לומדים בעצמם

כלומר, לא משאירה אצל מטפלת, ולא איתי. 

אם את גם ככה לא עובדת ויכולה להיות איתו, ומאוד רוצה את זה, או לא רוצה את זה ואין תקציב למעון אז נראה לי להשאיר איתך זה כן אופציה, אבל התלבטות בין מעון למטפלת ברור שבגיל הזה מעון. 

אם יש לך יכולת פיזית ופיננסית להשאיר אותו, אז תשאירי!!כי אין כמו עם אמא....כך עשו אמי וחמותי וכו'...

א ב ל לצערי כיום מבחינת הרבה אמהות ונשים האופציה הזאת אינה לגיטימית כלל...יש צורך שגם האישה תצא לעבוד וממילא זה לא רלוונטי...

אני כיום עובדת מחוץ לבית בגלל הצורך בעוד זוג ידים עובדות...אבל למפרע זה יצא לטובה כי יש מצב שהיה לי קשה להשאר עם הילד יום שלם...לפעמים זה יכול ליצור תחושה של תסכול ומרמור ואז כל ההישארות כבר לא שווה...

ויעשו לך מצפון- "מה זא" קשה לך להיות איתו יום שלם"?! זכותך המלאה וזה לא עושה אותך אמא פחות טובה.

במובן מסוים זה הרבה יותר קשה מאשר לצאת לעבוד.מי שעובדת,לא מתמודדת 24 שעות עם ענינים של ילדים, ויש לה הרבה זמן שהיא מתעסקת בעניניה שלה, גם אם אלה דורשים ממנה הרבה.

אמא בבית זה לא פשוט וזה גם דורש לימוד.

הכי מרגיז אותי כשאומרים "אה, את אז יושבת בבית"... יושבת? זה הדבר האחרון שאני עושה!!

אז בהחלט נורמלי לומר שקשה להיות עם הילד כל היום. כל אחת תעשה עם הקושי הזה מה שנראה לה לנכון- או לצאת או ללמוד איך לעשות את זה, או גם וגם, תלוי בתקופות שונות.

בהנחה שמדובר בבית נורמטיבי, לא מתעלל ולא מכורים לאלכוהול וסמים, בוודאי ובוודאי שאמא היא הכי טובה!!!!

ילד זקוק לאמא, כל השאר הם בונוס.

ילד שנשאר עם אמא בבית זוכה ליחס מועדף שלעולם לא יקבל במשפחתון או במעון.

ילד עם אמא לומד לשטוף כלים (מוטוריקה), לומד לשטוף רצפה (מוטוריקה), לומד לעשות כביסה (גם מוטוריקה וגם צבעים לבנים לעומת בהירים לעומת כהים), לומד שאמא תמיד שם בשבילו, וזה הדבר החשוב ביותר שיש!!!

בקיצור, כל מי שיכולה (כלכלית ונפשית), עדיף ילד עם אמא.

אגב, בארצות הברית, שם החינוך הביתי מבוסס מאוד, רבים המשפחות הבוחרות לחנך את צאצאיהם בבית, לא עם מערכת לימודים מקובעת כמו בבית הספר, אלא בהתאם להתענינויות של הילד\הנער.  ו... האוניברסיטאות ממש "רבים" על כל תלמיד כזה ומנסים להביא אותו ללמוד אצלם, כי ילד\נער כזה עדיין רוצה ללמוד!!!  הלימוד הממוסד גוזל את חדוות הלימוד מהילד.

אז, כן, הילד יתפתח נהדר בבית עם אמא, הרבה יותר טוב מאשר בכל מקום אחר!!!

מסכן,כבר עדיף שילמד כישורים חברתיים ולשחק עם בני גילו במשחקים שמפתחים אותו. תפסיקו לזלזל במעון ובגן ולראות בהם אילוץ. לדעתי עד גיל שנתיים סבבה עם האמא, אח"כ כבר מתאים חברים. כבר כמה ילדים שלי היו איתי ככה  וזה היה מצויין, בלי שום ייסורי מצפון.

מי אמר לך שזה במקום חברים? ועוד לקרוא לו "מסכן"?!

ילד בבית עם אמא יכול גם להיות בחברה. זה תלוי במקום מגורים וכו'.. זה דבר ראשון..
דבר שני, מניסיון - הם כל כך נהנים מזה!! מלעזור לאימא.. מלקחת חלק.. להרגיש גדולים.. להצליח... הם עושים את זה במרץ ובשמחה!! ממש ללמוד מהם

מה רע בזה שילד "יעזור" בבית??! זה נפלא!!!

מי אמר שזה עומד בסתירה לחברה??

אני בע"ה שולחת את הילד שלי למעון שנה הבאה (יהיה בן רבע לשלוש בע"ה), וזה רק כי בפירוש אין לי אפשרות לתת לו מסגרת של חברים במקום בו אנו גרים. אחרת - בלב שלם הייתי משאירה אותו בבית עד גיל גן לפחות...

זה נותן להם כזה סיפוק.

הם הצליחו לעשות משהו של גדולים.

נהנו מההתעסקות במים וסבון, מה רע? רק כיף.

אף אחת לא תכריח ילד בגיל הזה לשטוף כלים, ברור. אבל בזרימה הטבעית של ילד בבית עם אמא זה קורה הרבה וזה רק כיף. גם לי זה כיף...כשבת שלוש מקפלת את כל המגבות הקטנות ושמה במקום...

אני בחופש הגדול (סטודנטית) עם הילדים בבית, ולא נעים להגיד, אבל בזמן כזה אני כבר  מחכה בקוצר רוח ללימודים... אני מעריצה של אימהות שהן עקרות בית. בחיים לא הייתי יכולה להיות אחת כזאת

יש ילדים חברותיים יותר ויש פחות...

הבכורה שלי בת שנתיים מאוד אוהבת חברה, ושמחה כל יום ללכת לגן...

בחופשים משעמם לה בבית הקטן שלנו 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....