"הוא מתפתח יפה אפילו שהוא עם אמא בבית"???

בטח שילד שעם אימא בבית מתפתח יפה. להיות עם אמא בבית לא פוגע בהתפתחות, בדיוק להפך.

לדעתי בטח שעדיף בבית עם אמא, ובגיל שנתיים כבר כדאי לדאוג למפגש עם ילדים אחרים. אפשר למשל בגן שעשועים, או להזמין חברים או חוג וכו'.

מבחינה רגשית זה אחלה דבר, מאוד חשוב,

אבל צריך לבדוק צדדים נוספים- מוטוריקה, שפה...  זה לא ברור מאליו. תלוי בגירויים שיש לו בבית

סיפור שקרה אצלנו - היינו בטיפת חלב, והאחות ביקשה ממנו לעשות משהו, כדי לראות את ההתפתחות שלו.. ואני קצת נבהלתי, כי לא לימדתי אותו את זה.. והוא לא במעון... וחשבתי לעצמי "בטח כל הילדים שבמעון יודעים, כי במעון עובדים בדיוק לפי ההתפתחות שלהם, ואני לא ידעתי שהוא כבר אמור לדעת כזה דבר.."
והוא, בלי להתבלבל... עשה בדיוק מה שהיא אמרה, וגם יותר, בהרבה... עם ביטחון עצמי והכל.. היא התפלאה בעצמה...

אז בעיני? בגילאים כאלה?! העיקר העיקר העיקר - חום ואהבה, הקשבה, ויחס של כבוד. ומי תעשה את זה טוב יותר מאמא?! את השאר מסתבר שהם לומדים בעצמם

כלומר, לא משאירה אצל מטפלת, ולא איתי. 

אם את גם ככה לא עובדת ויכולה להיות איתו, ומאוד רוצה את זה, או לא רוצה את זה ואין תקציב למעון אז נראה לי להשאיר איתך זה כן אופציה, אבל התלבטות בין מעון למטפלת ברור שבגיל הזה מעון. 

אם יש לך יכולת פיזית ופיננסית להשאיר אותו, אז תשאירי!!כי אין כמו עם אמא....כך עשו אמי וחמותי וכו'...

א ב ל לצערי כיום מבחינת הרבה אמהות ונשים האופציה הזאת אינה לגיטימית כלל...יש צורך שגם האישה תצא לעבוד וממילא זה לא רלוונטי...

אני כיום עובדת מחוץ לבית בגלל הצורך בעוד זוג ידים עובדות...אבל למפרע זה יצא לטובה כי יש מצב שהיה לי קשה להשאר עם הילד יום שלם...לפעמים זה יכול ליצור תחושה של תסכול ומרמור ואז כל ההישארות כבר לא שווה...

ויעשו לך מצפון- "מה זא" קשה לך להיות איתו יום שלם"?! זכותך המלאה וזה לא עושה אותך אמא פחות טובה.

במובן מסוים זה הרבה יותר קשה מאשר לצאת לעבוד.מי שעובדת,לא מתמודדת 24 שעות עם ענינים של ילדים, ויש לה הרבה זמן שהיא מתעסקת בעניניה שלה, גם אם אלה דורשים ממנה הרבה.

אמא בבית זה לא פשוט וזה גם דורש לימוד.

הכי מרגיז אותי כשאומרים "אה, את אז יושבת בבית"... יושבת? זה הדבר האחרון שאני עושה!!

אז בהחלט נורמלי לומר שקשה להיות עם הילד כל היום. כל אחת תעשה עם הקושי הזה מה שנראה לה לנכון- או לצאת או ללמוד איך לעשות את זה, או גם וגם, תלוי בתקופות שונות.

בהנחה שמדובר בבית נורמטיבי, לא מתעלל ולא מכורים לאלכוהול וסמים, בוודאי ובוודאי שאמא היא הכי טובה!!!!

ילד זקוק לאמא, כל השאר הם בונוס.

ילד שנשאר עם אמא בבית זוכה ליחס מועדף שלעולם לא יקבל במשפחתון או במעון.

ילד עם אמא לומד לשטוף כלים (מוטוריקה), לומד לשטוף רצפה (מוטוריקה), לומד לעשות כביסה (גם מוטוריקה וגם צבעים לבנים לעומת בהירים לעומת כהים), לומד שאמא תמיד שם בשבילו, וזה הדבר החשוב ביותר שיש!!!

בקיצור, כל מי שיכולה (כלכלית ונפשית), עדיף ילד עם אמא.

אגב, בארצות הברית, שם החינוך הביתי מבוסס מאוד, רבים המשפחות הבוחרות לחנך את צאצאיהם בבית, לא עם מערכת לימודים מקובעת כמו בבית הספר, אלא בהתאם להתענינויות של הילד\הנער.  ו... האוניברסיטאות ממש "רבים" על כל תלמיד כזה ומנסים להביא אותו ללמוד אצלם, כי ילד\נער כזה עדיין רוצה ללמוד!!!  הלימוד הממוסד גוזל את חדוות הלימוד מהילד.

אז, כן, הילד יתפתח נהדר בבית עם אמא, הרבה יותר טוב מאשר בכל מקום אחר!!!

מסכן,כבר עדיף שילמד כישורים חברתיים ולשחק עם בני גילו במשחקים שמפתחים אותו. תפסיקו לזלזל במעון ובגן ולראות בהם אילוץ. לדעתי עד גיל שנתיים סבבה עם האמא, אח"כ כבר מתאים חברים. כבר כמה ילדים שלי היו איתי ככה  וזה היה מצויין, בלי שום ייסורי מצפון.

מי אמר לך שזה במקום חברים? ועוד לקרוא לו "מסכן"?!

ילד בבית עם אמא יכול גם להיות בחברה. זה תלוי במקום מגורים וכו'.. זה דבר ראשון..
דבר שני, מניסיון - הם כל כך נהנים מזה!! מלעזור לאימא.. מלקחת חלק.. להרגיש גדולים.. להצליח... הם עושים את זה במרץ ובשמחה!! ממש ללמוד מהם

מה רע בזה שילד "יעזור" בבית??! זה נפלא!!!

מי אמר שזה עומד בסתירה לחברה??

אני בע"ה שולחת את הילד שלי למעון שנה הבאה (יהיה בן רבע לשלוש בע"ה), וזה רק כי בפירוש אין לי אפשרות לתת לו מסגרת של חברים במקום בו אנו גרים. אחרת - בלב שלם הייתי משאירה אותו בבית עד גיל גן לפחות...

זה נותן להם כזה סיפוק.

הם הצליחו לעשות משהו של גדולים.

נהנו מההתעסקות במים וסבון, מה רע? רק כיף.

אף אחת לא תכריח ילד בגיל הזה לשטוף כלים, ברור. אבל בזרימה הטבעית של ילד בבית עם אמא זה קורה הרבה וזה רק כיף. גם לי זה כיף...כשבת שלוש מקפלת את כל המגבות הקטנות ושמה במקום...

אני בחופש הגדול (סטודנטית) עם הילדים בבית, ולא נעים להגיד, אבל בזמן כזה אני כבר  מחכה בקוצר רוח ללימודים... אני מעריצה של אימהות שהן עקרות בית. בחיים לא הייתי יכולה להיות אחת כזאת

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.