אבל אני חוששת שהייתי תומכת בהצעת החוק הזו

לק"י

לק"י

כשהגעתי אליו- הבנתי שממש לא בא לי עכשיו להתחתן.

זאת לא דמוקרטיה.. 

כמה מתערבים לאזרחים בחיים 

הידיעה שזה בטוח יקרה עד גיל מסוים-

תעניק הרבה שלווה ונחת במסע המפרך..

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=960024

לא יצא לי לקרוא אף אחד מהספרים שלו.. אבל אחד מהם נשמע מעניין ולאו דווקא החוק למניעת בדידות..

בחור בן 22 היה צריך לצאת מהעיר אם עודנו רווק...

למה עברנו דירה מירושלים לפני שנתיים!

היה לו רעיון דומה, יצא מזה ספר.

קראתי את זה מזמן ואהבתי.. 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t423575

חסרים אנשים מעל גיל עשרים שנופלים לעול על החברה?

הפיתרון הוא לא לדחות את גיל הנישואין אלא לחנך את הציבור לעבוד.

וכן. אנחנו התחתנו מעל גיל שמונה עשרה. וקיבלנו תשמש שנתיים- כדי בעלי יוכל להגן עליך ועל כל שאר עם ישראל ויחד עם זה למלא את חובתו כבעל משפחה. ותאמין לי שזה לא הכסף הגדול של הצבא. ולא מתעשרים מזה.

לדעתי החוק הזה יגרום פשוט לאנשים להתחתן לא דרך הרבנות. ולך תסתבך אחר כך עם התוצאות של זה.

לא שאני בעד להתחתן בגיל שש עשרה. אבל מי שכן- בית המשפט צריך לקבוע לו אם הוא יכול??? פחח

הגיוני שאנשים יחכו עוד שנה שנתיים,

ואז התוצאות של הנישואים יכולות להיות טובות יותר

מחלק לא קטן של הנישואים הללו כפי שהוא.

ובית המשפט יכול לקבוע את זה.

אם פחות מגיל 18 ילד ברשות הוריו לפי החוק-

אז מאוד הגיוני שלפי אותו חוק בדיוק,

הוא לא יוכל להתחתן עד לגיל הזה.

זה מסתדר מצויין לוגית

אבל יש עוד כמה סיבות חוץ מליפול עול על החברה.

ומה לעשות, שיש יותר סיכוי שזה יקרה בגיל כזה,

מאשר בגיל אחר.

ונאסור על כל בת שלפני גיל 18, להיכנס להריון ולהוליד ילדים, ואם היא כבר נכנסה להריון נחייב אותה להפיל.

הרי זה שטותי - להתחתן אסור, אבל להיות עם גבר הרבה הרבה לפני החתונה, וגם להביא ילד לעולם, בוודאי שמותר - וכאשר נערה בת 17 שהייתה עם חבר שלה ובטעות נכנסה להריון ומחליטה ללדת, המדינה תממן גם הרבה מהוצאות הילד הזה...

בקיצור, לא להיות פתטיים - אם כבר יש משהו שצריך לקבוע בחוק, זה להפסיק את הפריצות הנוראה שהולכת היום בכל מקום. פריצות שבגללה כל אישה שלישית נאנסה או עברה הטרדה מינית, פריצות שבגללה היום בחברה החילונית מי שעבר את גיל 16 ועדיין לא "עשה/עשתה את זה" הוא מוזר בעיני החברה שלו - פריצות שאין לה מקום בעם היהודי. במקום זה מה עושים? מונעים את האפשרות לעשות את זה בקדושה.

עכיו גם מקרי קיצון כמו של נערה בת 16 שנכנסה להריון מחבר שלה בן ה18, ונניח שבאופן יוצא דופן לחברה החילונית הם דווקא מעוניינים להתחתן עכשיו כדי לפחות להמשיך בצורה מסודרת יותר וקדושה יותר את החיים (בערך...) -לא יתנו לה, יגידו לה, חכי שנתיים. שנתיים שבמהלכם היא תעבור על איסור נידה שוב ושוב ושוב ושוב. 

וככה גם לגבי צעירים דתיים שחברים בתיכון, ורוצים להתחתן מוקדם - למה מדינה חושבת שהיא יכולה להבין את הרצונות של כל אחד? זה יסוד כבוד האדם וחירותו.

כן, בחברה החרדית מקובל להתחתן בגיל צעיר מאוד, ולא שמענו שיש שם יותר גירושים או יותר בעיות במשפחה מאשר בחברה החילונית שמתחתנת מאוחר, אולי להיפך.

בקיצור - כפייה דתית. מה שיוכל לקרות מעכשיו זה שזוג מתחת ל18 שירצה להתחתן, ייאלץ למצוא רב שיודע לסדר קידושין ומוכן לעשות את זה מתחת לאפם של השילטונות, שיקדש אותם בסתר, ואז כשיגיעו לגיל 18, ילכו לרבנות ויבצעו רק את ההליך המנהלי והרשמי.

טיפשות במיטבה.

מי שמספיק בוגר יכול להתחתן גם בגיל 16.

ואם הוא יכול אז שיעשה את זה כמה שיותר מהר.

או על החברה שלך שהתחתנה בגיל 17 וחצי ושואלה "למה שתגידו לנו מתי להתחתן"?

אבל במדינה חיות אוכלוסיות שלמות שבהם מתנים ציערים,ובעיקר צעירות בלי לשאול את רצונן,

שהן עדיין צעירות מאד. (ערבים בעיקר וגם קבוצות מוסיימות מאד אצל החרדים)

עיקר הצעת החוק באה להגן על בנות האלה מפני חתונה כפויה שהן עדיין לא יכולות להתנגד.

לדעתי יש הגיון בזה שהמדינה תנהל איזה שהוא מערך מיקרות על העניין של נישואי קטינים,

לוודא שהכל נעשה מרצונן.

(לדעתי לא צריך להגביל בגלל זה את גיל הנישואין.

נראה לך שערבים נשמעים לחוק במדינה? והלא הם בונים בנייה בלתי חוקית לאלפים, מה זה בשבילם לשלם קצת כס לקאדי מאחורי הגב שיחתן אותם בחתונה הדתית שלהם?

נראה לך שזה יימנע את התונות אצל החרדים? והלא לרבים מהם המדינה היא רק אילוץ ולא קדושה, רק מוסד שלטוני שמשתמשים בו כשנוח, וכשזה סותר את האמונה שלך - אתה הולך רב בשקט, או אפילו לומד את ההלכות היטב בעצמך, ומחתתן לבד. להזכירכם, לא צריך את אישור הרבנות כדי להיות נשוי.צריך את אישור הרבנות על מנת שזה יירשם במדינת ישראל כחתונה יהודית.

אז מה שיקרה עכשיו בציבור החרדי וגם מי שיירצה בקרב הציבור הדת"ל, יהיה מהומה שלמה שכן יתחתנו בתחילה שלא דרך הרבנות, ואז כשילכו לרבנות בגיל 18 הרבנות תהיה בבעייה גדולה...

זה מה שרוצים ליצור עם החוק הזה? מהומה ובלאגן???

אבל אין עניין להוסיף חוקים שלא יעזרו לסיבה שבגללה הם באו.

בעיקר שאין איך לאכוף את החוק הזה

ב. החוק נועד בעיקר נגד נישואיים במגזר הבדואי.

לא פשוט להוכיח מי עבר על החוק,

נגיד שאבא שלה חייב אותה להתחתן אז וודאי שלא יענישו אותה,

אבל מי אמר שאבא שלה חייב אותה אולי דוד שלה חייב אותה?

חוץ מזה מדינת ישראל לא הוכיחה הצלחה גדולה באכיפת החוק במגזר הבדואי.

אבל נו, שיהיה.

מה שכתבתי לעייל הוא דוגמת החוק נגד העלמת מס בארה״ב ששם אנשים לא מעלימים מיסים בגלל שהעונש מאוד אכזרי, כבד ונוקב ובדרך כלל רשויות המס לא בודקות אבל בבדקו ונתפת חיייב-אכלת אותה בענק.

בכל מקרה זה נראה לי יותר חוק שאמור לחסום את המגזר הערבי והחרדי מלהוליד עוד ילדים, חוק טיפוסי לימים אלו, אבל לא בגלל זה אני תומך בו.

צריך שיהיה ריצפה מעוגנת בחוק של גיל לנישואין כמו בכל מדינה מתוקנת ואם כבר מה שאתה אומר אז למה לעצור בגיל 16 עם צו בית משפט אם אפשר כבר בגיל 12-13 ביולוגית להביא ילדים לעולם? גיל 18 נשמע לי הגיוני מאוד מאוד מאוד שיהיה רצפת הגיל הזאת.

והסיבה שבגיל 12-13אני לא תומך כי בדרך כלל היום בגלל החינוך הקולקל לא מוכנים.

ובאמת יש אנשים שגם בגיל 20 ואפילו יותר לא מוכנים.

אבל באמת אם יש מישהו שמוכן בגיל 12-13 אז בשמחה.

אני באמת לא חשוב שצריך לעצור בגיל מסויים בצו בית משפט.

לך גיל 18 נשמע הגיוני אני מכיר כמה וכמה אנשים שהתחתנו מתחת לגיל 18 והם חיים חיים נורמליים לחלוטין.

כיום העונש הוא שנתיים מאסר או קנס כספי.

ושינוי של העונש לבנתיים לא נראה באופק.

ואם שני הצדדים מתחת לגיל 18 אין על מה לעצור אותם כי אין איך להוכיח שהם התחתנו ולקטינים מותר לקיים יחסים.

ההגבלה על גיל הנישואין קיימת שנים רבות.כל הספיור הוא שמעלים את הגיל בשנה,זה לא יגרום שום באלאגן.

והמדינה בתור מדינה,כמובן באיזון בין הרצון שלה לפקח לחירות של האזרחים,צריכה לפחות במחינתה לעשות את המירב

כדי למנוע פגיעה באזרחים שלה.

וכמו שהם כתבו- למעט מקרים חריגים..

ככה הם מחונכים.. וזה מה שטוב להם.. לא אוהב את ההתערבות הזאת של ציבור אחד באחר..

קטנוני בעיניי.

זה לא באמת מה שימנע לגמרי.

אבל למי אכפת אפר להתחתן לא ברבנות,ובלי להירשם במדינה הציונית.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.