אני אענה ראשון ראשון.avid;mso-bidi-language:
HE">
מי אמר שאסור לדבר עם בנים? לא למטרות נישואין- מעבר למשהו טכני, או בירור השקפתי כלשהו- דיבורים בעלמא- אסור, וזו לא דעה שלי, תחפשי את מקורות, מוזמנת בשמחהJavid;mso-bidi-language:HE">
לגבי הקישור- לא קוראת אפילו. מחילה.avid;mso-bidi-language:
HE">
את כותבת ש:
"אין לי בעיה להגיד שיש לי חברות וחברים .."
זה יכול להישמע פטתי, אבל כן רואים שאת כותבת את זה מתמימות, דרך מה שאת כותבת כאן:
("וסתם אגב, איפה ראית שיש בעיה לצבוע את השיער או לעשות 3 חורים באוזן?"
ולכן לא אתעכב על זה, אפילו שזה כן צורם, וזו כן בעיה. ואגב- את הבאת קישור אחד יחיד ועלוב.
עם כל הכבוד, יש דעת רבים, ומאות רבנים שאומרים ההיפך, והם לא מה"שוליים הקיצוניים" –אם לדבר בשפה רדודה-
אגב, כל מה שכתבת כאן: "אם אני מדברת עם בנים זה בהכרח ש...?"- לא אמרתי את זה, וברור שזה לא בהכרח. תיארתי תמונת מצב נטו.
איפה ראיתי יש בעיה לעשות חור שני באוזן? או לצבוע את השיער? תראי, אני לא א-לוקים, ואני לא אגיד לך על מה תקבלי עונש או שכר בעולם הבא, אבל חוץ מזה- יש ענין של תרבות. תרבות יהודית. זה תרבות מערבית, עם כל הכבוד- ועם כל המסות של החלחול אל תוככי הציבור האמוני בישראל- אלו פרטים שיסודם בתרבות מערבית, ועם יש לך קצת גאווה יהודית טהורה, את מבינה את זה. הלכתית- אין בעיה.
היהדות לא מסתכמת בהלכה. (כפי שכתבתי מאות פעמים) היהדות מסתכמת, כלומר לא נראה לי בכלל שהיא מסתכמת, היא אינסופית, רבגוונית, רבת מישורים, בעלת תרבות, בעלת עם, וארץ, תורה ומצוות, חוקים ומשפטים, הלכות... היא נצח...היא וודאי לא מסתכמת ב"איפה ראיתי שכתוב". זה כל הענין של הפרדת היהדות משאר המרכיבים התרבותיים של העם. יש גם תרבות – גם אם היא לא כתובה במפורש, היא בנויה על היסטוריה ועל קהילה יהודית, על מסורת! היא בנויה על מנהג המקום בין השאר, היא בנויה גם על רגש, בסיסי.
לא אמרתי למה אסור ג'ינס, כי זה כבר באמת פטתי, וגם אלה שאומרים שאסור מבינים שזה פטתי, דיברתי על צביעת שיער וחצאית מיני, דבירתי על אלפי חורים באוזן...שזה ברור ומוחלט, שזו תרבות מערבית.
אז בקשר לזה- מקווה שהבנת את כוונתי, עניתי לך נקודה נקודה, מאוד מסודר.
"להיות דתיה מסתכם רק בזה שאני לא מדברת עם בנים"-
וואהו, תצביעו רגע, כל באי הפורום- פיילגיניזית חושבת ככה? כמה אצבעות? כולם. /אם הייתי נביאה, הייתי חותמת כאן, מי שמכיר- יודע שלא כך אני חושבת, זה אפילו קצת מגוחך, מצחיק- לרשום את זה עלי...
בקשר לכל ההסבר הארוך והמפורט שלך על מה שאת- אני מאוד מעריכה אותך, את שומרת מצוות לחלוטין, "דתית" בשפתך. לגמרי.
אז קודם כל, את לא עונה לתיאור שכתבתי שם, על הגי'נס הקצר וכולי, שנית- אם את כל כך דוסית, במה את דוסית?
כלומר, את דוסית או לא?...
כלומר...
את דוסית בשמירת מצוות, יפה יפה. את דוסית בקריאת ספרי הלכה ומוסר. יפה יפה. את דוסית בלבוש שלך, יפה יפה.
ואת מדברת עם בנים.
לא יפה, ולא יפה.
למה? כי זו תרבות. שוב. תרבות! תרבות יהודית- לא מחנכת לכך. דיבור חופשי, לא מוגבל (או מוגבל, לפי תיאוריך כאן: ו"שצריך לשים גבולות, ולא להגיע למצב של קלות ראש וחוסר צניעות." )לא מדובר כאן על קלות ראש, וחוסר צניעות, כלומר וודאי שמדובר, אבל זה גבול כל כך דק, בין דיבור, אולי מצחיק, או עצוב, כלומר- את כותבת שיש לך "חבר"- אבל את לא מגיעה איתו לקלות ראש ולחוסר צניעות. השאלה היא מה זה חוסר צניעות בעינייך...
חוסר צניעות יכול להיות גם נגיעה. לא מדובר על נגיעה, מדובר על דיבור שוהא לא טכני, או השקפתי, כמו שאמרתי, דיבור שאסור, ושוב- לא אני המצאתי... והקישור שלך לא מי יודע מה עזר...
בת כמה את? 17? את רוצה להתחתן באישזהוא שלב? את לא יודעת ש"חבר" זה רק למטרות נישואין?
את באמת חושבת שיש לך שיקול דעת בנושא הזה כעת- נישואין?
אבל תכלס... זה לא מה שניסיתי להסביר, ברור לי שזה לא נכון.
אני רוצה להסביר את כוונתי, על הדרך והשיטה הזאת, לא להסביר שהיא פסולה, אלא לשאול- מה יהיה?
לאן זה ימשיך- ההכלה וה"לקבל כל אחד, הזה...? תיארתי תמונת מצב, עגומה, לפי דעתי- שחייבת להשתנות, ולא המצב יהיה באמת חמור... כלומר החינוך הפתוח הזה, בעבר הוביל למימוש אידיאלים אולי, וחזונות, וציונות, ועוד ערכים נפלאים. היום איפה הם כל הערכים האלה? נעלמו. כלא היו... ה"נורמה" שבציבור הזה (שוב, אני מגזרית וזה מגעיל להחריד) הופכת לשוליים "שבבניקים" של הציבור החרדי... למה?
פעם זה היה אחרת... בקושי היו שונים. היום הפער רק הולך ומתעצם, באשמת התרבות המערבית, שחילחלה פנימה לציונות הדתית, תחת מסווה ה"פתיחות".
מקווה שהובן.
) ואף פעם לא הגבתי, אבל עכשיו ממש הרגשתי צורך לפתוח משתמש רק בשביל זה.