בזמן האחרון שמתי ל לבעיה שממש מפריעה לי.. אני לא מצליחה לסבול את אמא שלי!
ולא, זה כבר עובר את הקטע של גיל ההתבגרות והכל.. כל פעם שאנחנו יוצאות ביחד לאנשהו- אני מנסה להקטין את עצמי כה שיותר, או להרחיק את עצמי ממנה כדי שלא יקשרו אותנו אחת לשנייה. אפשר לומר שאני מתביישת בה, ובצדק! היא עושה לי המון פדיחות.. למשל: לא מזמן טסתי איתה לחו"ל ואז כשחזרנו לארץ היא נעמדה ליד המסוף של המזוודות, דום, ידיים מאחורי הגב והתחילה לשיר התקווה. בקול!
ברחתי.. ואז היא נעלבה שלא שרתי איתה. ויש כל מיני דוג' כאלה- שהיא פשוט מביכה אותי ברבים! ליד חברים\חברות שלי, עם המורים, המנהל... ואני לא יכולה להגיד לה כלום, כי היא נעלבת כשאני אומרת לה להפסיק.. אני אוהבת אותה, ממש! אבל אני כל הזמן צריכה להתחמק נה וזה לא יכול להמשיך ככה....
מה לעשות??



(זה משתמש חדש שפתחתי בשביל האנונימיות.. אני לא חדשה פה. ובבקשה- מי שזיהה אותי, (מנהסתם) תשמרו את זה לעצמכם.. בסדר?)
תודה!







