זה רק אומר שנכשלתי.

אז לפחות תתעודדי, יותר נורא מהפשלה שעשית זה להיות בבאסה כ"כ גדולה

קצת ענווה.

אנחנו בני-אדם, אנחנו לא צריכים להחזיק מעצמנו כמושלמים.

אנחנו עושים טעויות מטבענו. צריך להפנים את זה, לא להשלים

עם זה. צריך להתחיל לתקן והצעד הראשון: להימנע מייאוש.

הייאוש הוא הפך המטרה, הוא טעות על טעות. על כן רע ליפול

אליו ויש להתעודד כמה שרק ניתן.

אולי תפרטי מה קרה?
אולי נוכל לעזור יותר ככה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....