[לא היתה לי גישה למחשב עד עכשייו.. אבל היה לי חשוב להגיד אתזה
]
היתה אחת ההתנדבויות האיכותיות. אפילו שהיו כמה פאשלות..
להגיע למקום. עבר דירה. ללכת למקום אחר. גם שם זה לא.. ומסננים אותנו בטלפון.. וחם בחוץ.. מה עושים?
נכוון. נכנסים לאושרעד כי יש מזגן
וקונים גלידה
[או כריות ושוקו
] ומקבלים מלאנטלאפים סמסים מאורה>> אתן באות כבר?? בואו!בואו!בואו....
ו.. מה חבורה של בנות עושות אם מבריזה להם ההתנדבות? נכון! הולכים לחסדיי
אז, שתדעו שזה שאפשר להתייחף בחסדי בלי שהרגליים יהיו שחורות ממש[רק שחור בקטנה כזה..] זה בזכותיינוו
ולשטוף ת'רצפה בחסדי זה מצחיק
הכנו מלאמלא נרות.
וכלהכבוד לשפיציות שכתבו מאתיים פעם ששבת ב19:10!!
ולכל מי שהצליחה להתמודד עם האורך של הסרטים שגזרתי
וההתנדבות אחה"צ היתה הכי שאווה!!! אפילו שהיינו רק אני ועוד מישי[היי את! עכשיו את יודעת מי אני אז מוזמנת להזדהות באישי]
מה שאנשים מגיבים על נרות שבת.....
"לא, תודה.. רגע!! זה בחינם? אז כן, בטח!"
"אפשר גם לבת שלי? ולחברה? ולשכנה?....."
"ואוו. איזה יופי שאתן מחלקות!"
"כן, תודה.. בדיוק נגמרו לי בבית.."
"גם אני יכול להדליק?"[לכו תסבירו לו שמספיק שאשתו מדליקה..]
והתגובה הכי מתוקה, מאשה בכסא גלגלים כזה>> "אתן יכולות לתת לי עוד כמה? פשוט לא כל שבוע אני מצליחה להגיע לשוק.. ועל נרות אני לא רוצה לוותר!"
וללכת לאיבוד בשוק, ואז למצוא ת'צמי באותו מקום והאור בפנים של הנשים.. והברכות שקיבלנו בקצב הזה אני אמורה להיות כבר נשואה++
בקיצור, היה מעולהה
ושכוייעח מטורףף ממש ליעל השפיציית! שפיקחה על הכל.. ושיא הדאגה שאולי מישי לא תרצה להגיע יותר או משו.. יעל! אנחנו גאות בך, שתדעי!
חבל שלא ידעתי על זה
נשיקות בננות!