והבנאדם אמר לנו המון פעמים שהמצב של החוזרים בתשובה הוא ממש לא כזה כיפי כמו שחושבים, וה"אחטא ואשוב", זה דבר גרוע.

הוא אמר שאדם שחוזר בתשובה, לא נעלם לו העבר. הוא ממשיך להציק לו ולהופיע לו ברגעים הכי טהורים שלו. הוא מייסר אותו.

עוד דבר- אדם כזה יש הרבה יותר למה להתגעגע, הוא מקריב הרבה יותר. נראה לך שתהיי חילוניה, ואז יום אחד תגידי לעצמך מול המראה: זהו, אני חוזרת להיות דתייה? יהיה לך כל כך פשוט לעזוב? תחשבי על מידה או התנהגות רעה אחת. כמה קשה לעזוב אותה. אז לזרוק הכל ואז להחזיר הכל? קשה וחסר תועלת.

דבר נוסף- את לא מאמינה בכל הדברים שאת מחזיקה בהם עכשיו? אז כדאי לך לעשות בירור. כי אם את מאמינה לדוגמה שהצניעות מעלה לנו את האיכות חיים, למה שתרצי לזרוק את זה ככה? אמנם זה קשה, אני בהחלט מבינה, אבל את באמת היית רוצה לוותר על זה?

זהו נראה לי. . אם אני אזכר במשהו, אני אוסיף.

"הָאוֹמֵר, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר" יומא (ח', ט')

זה כמו שמישהו יגיד שבא לו לעבור תאונה בשביל להבין כמה חשוב לשמור על הבטיחות ברכב. כי אצל מי שעבר תאונה אין את הדבר הזה: "שוב חגורת בטיחות"? "שוב לבדוק לחץ אוויר בצמיגים"? וכו'.. 

זהו.

הוא נהג כמו משוגע ברמה של צלחות, דריפטים, וכו' ואמר שעד שלא יעשה תאונה הוא לא ירגע

פעם אחת נכנסה בו משאית הלך לו הרכב

ומאז הוא  ילד טוב             ע"כ ניצלו"ש

כמו שהרבה אמרו לפני החרטה של החוזר בתשובה לא שווה את זה

אבל הכי חשוב אם חסר לך ההתלהבות של הפעם הראשונה תתפלל על זה תעבוד על זה

בישיבה (מכינה הסדר או גבוהה לא תיכונית) שבה לומדים תורה לשמה ולא לבגרות התהליך הזה מוביל להתחזקות שהיא "חזרה בתשובה" ויכולה להביא לאהבת ה וכו'

להיפך, תיקח את העובדה שנולדת בבית דתי ותעוף עם זה תוכל בעז"ה להגיע לרמות של קרבה לה הרבה יותר בקלות ממי שנולד בבית חילוני.

סליחה מראש על שגיאות תחביר ופיסוק זה לא אני זה השעה

זה דבר ראשון. עבירה חמורה מדאורייתא.

דבר שני- האם היית בוגדת באביך, מלכך, אלוהיך, עמך ותורתך, באמת ובמוסר בשביל להנות עשרים שנה?!?

את יכולה לעבוד את ה' בדיוק כמותם ולהיות קרובה לה' כמותם, ואולי אף יותר מהם (אגב, זאת מחלוקת האם בעלי תשובה יכולים להגיע למדרגתם של צדיקים גמורים). חוץ מזה שלעניין היות בעל תשובה, כמעט כל אדם יכול להפוך לבעל תשובה, אם הוא חטא אי פעם...לא רבים מגיעים למדרגת צדיקים גמורים...

דבר שלישי- תחשבי על ייסורי המצפון של אותו אדם שבמשך שנים היה חוטא "נהנה מהחיים", ועכשיו הוא מבין את הטעויות הגדולות שהוא עשה, את הרוע שהוא הפיץ בעולם במשך שנים, את השקר שהוא חי, את הבגידה שלו בבוראו. בין אם הוא היה תינוק שנשבה, שוגג, או מזיד, הוא לעולמים עתיד להצטער על מה שהוא עשה בצעירותו...

דבר רביעי-יש דברים שלא מתכפרים אלא ע"י ייסורים, ויש דברים שמתכפרים רק במוות.

דבר חמישי, חזרה בתשובה של חוטא היא קשה הרבה יותר, מכיון שהוא כבר התרגל לחיים בצורה מסוימת, הנפש שלו תתקשה לסגל לעצמה אורח חיים חדש. תסתכלי כמה קשה לאנשים לשנות הרגלים קטנים וטפשיים...

אין לי כ"כ כוח לכתוב עכשיו.אז בנקודה אחת:שתדעי שכמו ששונמית אמרה העבר לא נמחק.וזה חוזר בכל מיני סיטואציות בחיים.והיצר מנסה להכשיל דווקא בזמנים הכי טהורים.ובסיטואציות הכי פחות רצויות.כמו למשל עם האישה,או בשולחן שבת,או באמצע לימוד..

וגם לי היה פעם ת'קטע הזה שקינאתי בהם ממש.אבל ככל שאני גדלה אני מודה לקב"ה ששם אותי איפה שאני.בלי לעמוד בניסיון שלהם(שהוא ניסיון קשה!!) 

זה לא ממש שאלה אבל כי כאילו  זה כמו להגיד אתם לא חושבים שהכי טוב זה להיוולד חכם? כן זה הכי טוב אבל מה לעשות לא כולם נולדים ככה...=) בקיצור אולי לפעמים זה יותר כיף(עשית דברים שדתיים לא יכולים) אבל יש גם דברים קשים זה קשה עם המשפ'(לא כולם רוצים להיות  במתח עם המשפ'..) וזה קשה להתרגל לדברים חדשים(זה קשה פתאום לא לכבות את האור וכו')

1.יש הרבה שומרי מצוות שעושים הכל בהתלהבות,זה עניין של עבודה.עבודת ה' כמצות אנשים מלומדה היא לא הכרח,להפך צריך להשתחרר מזה ולעבוד על זה.

חילונים לא עושים דברים בהתלהבות,הם פשוט מתגלגלים ברוח(הגדרה שלי) ומנסים "לשרוף זמן".תיארת אוטופיה לגבי דרך חייהם אך היא אינה קיימת.החירות לעשות מה שברצונך לעשות (שאינה אלא חירות מדומת,שהרי מדובר בחטאים ומעשים רעים) אינה שווה דבר כאשר אין מטרה ומשמעות לכוון אליה את הכוחות האלו,ולפיכך הכל הולך לאיבוד.

2.אף חוזר בתשובה שעשה תשובה שלמה לא חושב שהתקופה של עד גיל 20 (נניח) הייתה מהנה,ואחרי זה הוא פשוט "חזר בתשובה".נקודת המבט שהבאת כאן לא נכונה לחלוטין,הם מצטערים על העבר ונמצאים בצער גדול שאי אפשר לתאר על החטאים שחטאו.רבים מהם היו מעדיפים להיולד לבית דתי ומתמודדים עם סביבה שאינה תורנית ויראת שמים (כמובן שעצם כך שלא נולדו,מורה שזה המסלול שלהם ואין מה להתלונן על כך,אך מבחינת התחושה,זה בודאי מה שהיו מעדיפים).זהו לא תהליך של צביעות בו אנשים כביכול "נהנים" עד גיל מסויים ולאחר מכן חוזרים בתשובה כדי לקבל שכר.עד שחזרו בתשובה הם לא ידעו על היהדות,לאחר שחזרו בתשובה הם מצטערים על עברם ומבינים כמה הוא היה שגוי ומרובה בטעויות וכתמים.

דרך החיים של היהדות היא הדרך הרחבה יותר,היא מכילה את הכל ונותנת לכל את המקום המתאים לו,תבררי ותראי.

אין תכלית מאחורי חיפושים בלתי נגמרים אחר החומר,הרבה מהאנשים שהיו אובססיבים בחיפושים בלתי נלאים אחר החומר מאסו בו בסוף לאחר שהשקיעו את כל חייהם בצבירה והתקדמות ביצר ובחומר,בסופו של יום הם לא מצאו סיפוק שם וחיפשו אחר משמעות שסוף סוף הבינו שזה מה שהיה חסר להם כל חייהם..

אדרבא,חוזר בתשובה מואס בחיים החילוניים לחלוטין,הוא לא רואה בהם איזה שהוא יתרון,אלא מקור של שליליות.הוא לא מסתכל בצורה שכתבת,הוא מבין שכל הנהתנות מאחורי הרדיפה המזוייפת אחר "עניין" כלשהו היא ללא תכלית,אלו חיים שמתנהלים סביב בריחה מהחיים עצמם ולא מקדמים שום דבר בחייהם האמיתיים,טלויזיה,משחקי מחשב,סרטים,בילויים (מלשון בלאי) וכו'...

אין משפט המתאים יותר שמתאר כמה בריחה מהחיים עצמם יש בהתנהלות הזו מאשר המשפט "לשרוף זמן" כל הדברים האלו הם בשביל לשרוף זמן,אין מטרה.

אינך רוצה לדעת איך זה לחיות עם מטען שלם של חיים מנוגדים,מוכתמים.זה בהחלט לא פקניק.

אני מרגיש שלא הצלחתי לתאר עשירית ממה שרציתי אבל אני מקווה שזה יעזור,הכל נכתב כבעל תשובה,על בשרי..

המון חוזרים בתשובה מדברים על כמה קשה להם להתנקות מכל הזבל והטומאה, וכמה הם מתחרטים על כל שניה שהם חיו  בעולם החילוני, וזה מאד קל להגיד "לחזור בתשובה " , אבל לפעמים זה עבודה יומיומית קשה מאד. תדברי קצת עם חוזר בתשובה שאת מכירה ותראי כמה הם מצטערים שלא נולדו דתיים.      

את חושבת שמי שחזר בתשובה לא בוכה על טעויות שעשה?..

על נגיעה שלא שמר?

על תפילין שלא הניח?

על מעשים שלעתים בלתי הפיכים..?

לחזור בתשובה זה לא ללחוץ F5.

כל המגילות שכתבתם (סתם בצחוק.....) כל הכבוד למשקיעים שכותבים כלכך הרבה ישר כוח!!!!!!!!!!!!!!!!!

גם לי זה הציק השאלה הזאת.. וענו לי כך:

*אדם שמתרחק מדבר מסויים, ומפסיק לשמור יהיה לו הבה יותר קשה לחזור ולקיים!

* זה בחירה שלך אם להתלהב בעבודת ה'!! היא מבינים בדיוק למי אתה עובד, את מי אתה עובד...אז השמחה, האהבה וההתלהבות גבוהים ומתחזקים!!

* "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים" (משו כזה...)- אז... מי לא בעל תשובה?! כולנו בעלי תשובה!! אפחד לא נולד מושלם! כולם נופלים וחוטאים, לכולם יש לאן לשאוף ולהתקדם, כולם יכולים וצריכים לחזור בתשובה! בעלי תשובה זה לא רק אדם שהיה חלוני! זה גם אני, אתה ואת!

בהצלה רבה! ותשמחי שנולדת למציאות כזאת גבוהה ומדהימה!

הם צריכים להתמודד עם כל הסביבה שלהם שמסתכלת על זה בעין עקומה ויש להם לפעמים נפילות מרב שזה קשה..

פעם אפילו אמרתי שאני רוצה לחזור בשאלה בשביל לחזור בתשובה אח"כ מהסיבות הנ"ל...

אבל תרגעו! זה היה באמת מזמן...

והרבה פעמים קשה להם בדברים שלנו פשוט וקל.... (זה לא משתלם אם תחשבי על זה באמת..)

1. לטענתך, התלהבות ותחושת התחדשות אלו דברים שהם בלעדיים לחוזרים בתשובה.

    לא נכון בגלל שתי סיבות. אחת, זה בדיוק עבודת המידות. אפשר להיות דתי מלידה וגם

    להתלהב ולהינות מהדרך מתוך דבקות. התלהבות זה לא רק רגש ספונטני, צריך גם

    לדעת לתחזק אותו. שתיים, כמו שאמרתי, צריך לתחזק אותו וגם החוזר בתשובה יגיע

    לשלב בו הוא יפסיק להתקדם מכוח האינרציה ויתחיל להתמודד עם הנטייה לקיים מצוות

    כמצוות אנשים מלומדה וגם הם ירגישו לעתים שנמאס להם.

2. "קרובים יותר ל-ה'". שוב, טענה שלא מחזיקה הרבה מים. קרבה ל-ה' זה לא דבר מדיד.

    ומה שאמרו חז"ל על מקומם של בעלי תשובה אינו מתייחס רק לפירוש המודרני של מי

    שהיו כופרים, למדו ושבו לדרך הישר. כל אחד מאיתנו הוא בעל תשובה, כל אחד במקומו.

    ובכלל, יותר נראה לפרש שמדובר על שני צדיקים שהגיעו לאותן דרגות על אף שהתחילו

    מנקודות פתיחה שונות. האם החוזר בתשובה עם הכיפה הלבנה שווה זכויות לרבי מליובאוויטש?

    לא רוצה לעשות חשבונות שמים, אבל לא הייתי חותם על זה. אבל אם כבר מזכירים את

    חז"ל, אציין כאן את העובדה שאנו מברכים את ה' על ש"הבדילנו מן התועים".

3. הזכרת גם הנאה חומרית שהייתה להם. רווח ופתיחת דף חדש. להיפך! צפויה להם התמודדות

    יותר קשה לנוכח העובדה שהם מכירים בנעימות שיש בהנאות האלה. ליהודי הממוצע אין יותר

    מדי תאווה כזאת גדולה לבשר חזיר כי הוא לא מכיר אותו. לגר, שמודע לוויתורים שהוא עשה

    הרבה יותר קשה. אותו עיקרון עובד גם כאן.

מה שלא הזכרת אלו הנקודות הבאות:

1. צער על חטאים קודמים. העובדה שאדם חזר בתשובה, אין פירוש הדבר שהוא פטור מלתקן.

2. שינוי ביחסים המשפחתיים/ חברתיים. הדבר הזה בלתי-נמנע, תמיד יש השלכות על התחומים

    האלה. בעיקר בשבתות, חגים ואירוח. התמודדויות שמוכרות למי שיש לו קרובים חילוניים, אך

    מועצמות אצל חוזרים בתשובה. שלא לדבר על הערות פוגעניות שלעתים ניתן לספוג מהסביבה.

3. השלמת פערים. אתה מאוד רוצה לא לחטוא, אבל לא יודע מה נקרא חטא. הרבה פעמים ילד

    יהיה בקיא בהלכה יותר ממך. לוקח זמן להשלים את הפער, זה אמנם לא בלתי-אפשרי, אבל

    זה קשה.

יש עוד, אך די לפעם זו.

בשיא הקיצור:

לא נולדתם חילוניים, אין תועלת בקנאה בחוזרים בתשובה!

יש לכם התמודדויות משלכם, תעמדו בהן ואל תקנאו באף אחד אחר.

לכל אחד יש האתגרים שלו!

לפום צערא אגרא - אם יש להם שכר גדול, משמע שהדרך קשה.

זה ממש עזר לי!אין עליכם!!!!

אז ככה המצוות הם לא רק ציווים עלינו הם התזונה הנכונה של הנפש שלנו וכשבן אדם חוטא הוא משאיר רושם רע בנפשו ומוריד אותה למטה. ולכן בן אדם גדול שחטא יש לו על זה יסורים! חשב מחשבות רעות יש לו כביכול "כאב ראש גדול" אכל לא כשר כואב לו הבטן כי כל דבר שהוא עושה פוגע או מרומם את הנפש שלו. ולכן אני חושב שלומר שהיינו שמחים להיות חילונים להנות מהחיים ואז לחזור בתשובה זה כמו לומר שהיינו רוצים לאכול לא בריא כל החיים עד סף מוות לעשן לשתות אלכוהול לפגוע בגוף שלנו ואז לעשות דאייטה זה מחשבה קצרת טווח וטיפשית. וכל הדימוי שהבאתי הוא לא כמו בגוף שבאמת אפשר להתנקות לפעמים בנפש כל חטא משאיר רישום אין סופי שפוגע ושורט את הנפש שלו לנצח, לכן פגיעה נפשית בדוגמאת חטא היא נוראית והרצון לחטוא מגיע מרוח שטות הרי ההגיון והרצון העומק אומרים שזה דבר כל כך מטומטם לעשות אבל היצר הרע מסתכל לטווח קרוב ולא חכם ורוצה לעשות שטויות.

עד כאן הפלסף שלי סליחה על זה שזה כל כך ארוך. 

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות