את אמא של הילדים- את אחראית להם

הם לא יכולים לסרב להפרדת חיסונים- אם את כאמא מציעה\דורשת את זה מהם

הם לא יכולים לאיים עלייך בכלום לחסן- לא ידוע לי על "חוק חיסון חובה" פה במדינה. ולא לחסון זו לא הזנחה הורית (אם עושים את זה בהתייעצות עם אנשי מקצוע)

לגבי החיסונים עצמם-

היה בעבר שירשור פה בפורום בנושא- עם המון מידע (תחפשי בהיסטוריית הפורום)

מעבר לזה-

כמו בכל דבר ברפואה- יש דעות חלוקות בנושא

כמה התועלת של לתת חיסון- מול הנזק של תחלואה

כמה הנזק של נוכחות מתכות כבדות בגוף מהחיסון- לאומת הנזק מחולי עצמו

אם את מחליטה לא לחסן-יש "חיסון הומאופאטי"

ואל תתיחסי בכלל לדברים מפחידים רגשית, למחקרים שמוצגים בצורהמ ניפולאטיבית, לשמועות, לסטטיסטיקות

תעשי מה שאת יודעת בשכל שהכי טוב לילדים שלך- או תתיעצי עם מומחים באמת לתחום שידריכו אותך מה לעשות

בעלך הוא גם הורה של הילדה שלכם

יש לו רצון מפורש שהיא כן תתחסן-  תדברי איתו על זה, תצטרכו להגיע לעמק השווה בכל מה שקשור לגידול ולטיפול בילדה שלהם

זה חלק מזכויותייך

א. זה סרט עלילתי שמתאר את כברת הדרך של משפחה עם בן שנולד בריא והתפתח יפה עד שנהיה אוטיסט. המסע בין8 הרופאים עד שיש רופא צעיר שחוקר את התופעה שמסתבר שהיא נפוצה ורחבה - תסמונת במעי ואוטיזם בעקבות חיסון משולש- מחומש. והתמיכה ואח"כ המאבק והרדיפה של הממסד. מבויים בהחלט ומשוחק היטב - על סמך סיפור אמיתי. 

אין שם קריאה לא לחסן, אלא לראות שיש בעיה ולזהות את מי שרגיש, שלא יקרה לו. ובינתיים - כל עוד שנושא בחקירה ואין תשובות מוחלטות - לבודד את החיסונים ולחכות שנה ביניהם. מה שבטוח.

ב. למי להאמין? אותו אחד שלח גם סרט אמריקאי על המיתוסים המניפולציות ונזקי הבריאות של צריכת חלב פרות ומוצריו. שלחתי לרפתן והוא שלח לי בחזרה סרט של מועצת החלב.

אני לא יודעת כבר למי להאמין...מי הוא המומחה? מי באמת מבין? מי בא בגישה פתוחה ומי השרלטן? נכון - זה לא רק בחיסונים...

מאמע צדיקה - מה את יודעת על חיסונים הומיאופטיים? - מה? איפה? איך? ככה עשית? ולמה להאמין להומאופטיים אם את טוענת למניפולציות ועשיית כסף?

ג. מה שבעלי אמר לי - שמורידים קצבת ילדים או ביטוח לאומי - לא ממש זוכרת. 

ד. הבעיה שהחיסון זה בלתי הפיך. לחסן -תמיד אפשר. אז קצת קשה להגיע לעמק השוה בחמש דקות...אם זה השקפתי-עוד יותר.

ונשללו ממנו רשיונות הרופא שלו בגלל הנזק הגדול שהוא עשה. 

נו באמת הקשר בין חיסונים לאוטיזם זה פשוט שקר ועלילה. 

אתם ההורים ולא טיפת חלב.

אבל הם נותנים יעוץ מקצועי, לפי מיטב הבנתם.

לא  הסתכלתי על הקישור, וגם לא אסתכל.. קל מאד להפחיד אנשים בלהראות צד אחד, אם בכלל, בלי דעות מקצועיות לכיוון אחר.

כעיקרון - חיסונים הצילו המוני אנשים בעולם.

אתם יכולים להתייעץ עם רופא ילדים, לבדוק בקופ"ח מי מייעץ לדברים כאלה. היום בביטוחים של הקופו"ח אפשר למצוא יועצים לכל מיני דברים.

אצלנו, כל הילדים חוסנו לכל החיסונים הבסיסיים המקובלים. כשהיה ניתן לעשות חיסון מסוים בלי מתכות - הוספנו תשלום מועט, וקיבלנו אותו.

מה שהבנתי שיש בעיה עם ריבוי החיידקים (מומתים ומוחלשים) שנכנסים בפעם אחת לגוף שצריך להתמודד עם כל הסוגים ותופעות הלואי בבת אחת. וגם החומרים המשמרים.

תשלום=זה אומר שיש אפשרות לקבל משהו אחר לפי בקשתכם? - כי אני ראיתי מדיניות אחת בלבד בכמה מקומות.

ככה שאם זה מה שמטריד את בעלך - תנוח דעתו. 

את יכולה לבחור טיפת חלב אחרת, או לעשות מעקב אצל רופא ילדים במקום בטיפת חלב. כל רופא ילדים יכול לעשות את זה. 

הייתי רוצה שתמצאי כוחות לכתוב תלונה מסודרת כנגד טיפת החלב בה ביקרת, כדי שישנו את גישתם ויאפשרו לכל הורה להרגיש בנח עם הבחירות שלו עבור הילדים שלו. 

אני לא מחסנת את הילדים שלי - במידה ואת מעוניינת להתייעץ יותר לעומק במסר אישי  

א. מה שכתבת שחיסון הוא בלתי הפיך זה נכון, ולכן באמת כדאי שתחקרו קצת את הנושא ותתיעצו עם אנשים בעלי דעות שונות עד שתקבלו תמונה כללית של הנושא ואז תחליטו- מה כן לחסן, מה לא, מתי וכמה.

זה נושא רגיש מאוד, שבו שני הצדדים מצטיינים בהפחדות. בנוסף- מעורב פה כסף. כסף כסף כסף. חברות התרופות עושות הרבה כסף ממכירות החיסונים ולכן יש להם אינטרס להפחיד... אז בהחלט צריך לבחון את הדברים ולאו דווקא להאמין לכל מה שה"ממסד הרפואי" כותב. (כנ"ל לגבי מוצרי חלב. ברור שמועצת החלב לא תודה בכך שיש מצב שמוצרי חלב מזיקים....)

ב. נכון שיש הרבה סיפורים על ילדים שנפגעו מחיסונים. למיטב הבנתי, רוב רובם היו ילדים שהגיבו מאוד קשה (בכי היסטרי וכד') לחיסון הראשון בסדרה ובכל זאת המשיכו לחסן אותם. לכן את בתור אמא צריכה להיות מודעת לזה ולשים לב בימים שאחרי החיסון לתגובה.

ג. הנזק שנגרם לילדים רבים ולדעת חלק מהמתנגדים הוביל לאוטיזם נגרם כנראה לא מחשיפת הגוף לחיידקים אלא מהחומר המשמר של החיסון- הכספית. מה לכל הרוחות יצרני החיסון חשבו כשהכניסו חומר כ"כ רעיל לחסון אני לא יודעת, אבל כן נאמר לי ע"י בעל מקצוע שהחליפו את החומר המשמר והכספית כבר לא שם.   (ידעניות התחום, תקנו אותי אם אני טועה)

ד. אין מצב שלא נותנים לך להפריד. את יכולה לתת רק משולש (דיפטריה שעלת טטנוס) או רק כפול (דיפטריה טטנוס) ואם אין להם אז שיזמינו במיוחד בשבילך. זה לא עולה להם כסף. פשוט לפעמים אין להם כוח להתעסק עם "מיוחדים". מה לעשות, הם אלה שצריכים לתת לך שרות ולא את שצריכה להישמע להוראותיהם.

ה. מתכות כבדות הן מתכות שבאופן כללי, במינונים גבוהים רעילות ועלולות לגרום לנזקים די רציניים- אלומיניום, כספית. לכן למשל ממליצים לנשים בהריון ומיניקות לא לצרוך הרבה דגי ים גדולים, כמו טונה, כי יש בהם כספית ברמות די גבוהות. ולכן יש היום דיאודורנטים נטולי אלומיניום.

ו. דבר אחרון- משרד הבריאות ממליץ על שגרת חיסונים שהולכת ומתעבה מדי שנה. נראה לי די ברור שלא יתכן ששגרת חיסונים זו מתאימה לכל ילדי ישראל בכל מקום ובכל תנאי. ילד יונק מוגן יותר משאינו יונק, ילד בבית מוגן יותר מילד במעון, ילד שחי בדרום תל אביב הוא לא כמו ילד שחי בצפון רמת הגולן. בקיצור- תבדקו, תבררו, תתיעצו, תחליטו. זה גילוי אחריות אמיתי מצדכם. אפילו אם בטיפת חלב יפמפמו לכם שאתם לא אחראיים. יש דברים שאפילו בטיפת חלב לא מבינים...

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....