אני מבינה שיותר קל להתחבר למשהו שחווינו מאשר למשהו שלא היינו בו,
ושזה יום עצוב וחורבן שאפשר לקשר.
אבל בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם
וכל שנה אני רואה בכל מקום אחרי שיוצאים מסרט כזה, או פעולה או כל דבר אחר
"איזה מדינה זבל" , "גועל נפש" , "שימותו"
עכשיו בלי לנסות להצטדק אני בטוחה שכולם ראו/שמעו כאלה דברים
אולי המטרה פה באמת יפה,
אבל יש כבר יום גוש קטיף - וזה לא היום הזה
בתשעה באב צריך להתאבל על חורבן הבית ולא לבכות על גוש קטיף
וגם התפספס פה עוד משהו - פשוט נוצרת שנאה.
ואפשר להגיד כן אבל מסבירים כמה שהמדינה טובה ושצריך לנתב את הצער למקום טוב וכו'
אבל בתכלס?
זה עבודה. עבודה קשה. שלא קורת תוך חצי שעה
ובפועל? רוב החבר'ה באותו יום יוצאים עם הרגשה של כעס ושנאה.
אז באמת מה הקטע?