כל נקטע זה כאילו שנהיה יותר טובים וככה נקדש את שמו של אלוקים.

אבל זה יפה לברוא אנשים כדי שיסבלו כדי לקדש את שימך.

זה ממש אנוכי לגרום סבל כ"כ גדול רק כדי שהשם שלך יהיה יותר טוב

בע"ה

חמודה, הדברים שאת אומרת גובלים בכפירה!

את צודקת. זה כל הקטע. להיות טובים יותר כדי לקדש את שם ה'.

וזה גם הקטע שלך. או במילה יותר מדויקת -  המהות שלך. זה מה שאת. זה איך שאת בנויה!

הקב"ה ברא אותך - מצדו - כדי לעשות טוב. (אבל זו סוגיה ארוכה ארוכה ומפורטת שאני לא נכנסת אליה כי אני לא מספיק בקיאה בה.)

אבל את, אני, אנחנו, צריכים לחיות כל רגע בהכרת תודה שזכינו, (אין לי מילה גדולה יותר מזכינו, אבל זה הרבה יותר מזכות, ממתנה, מנס) זכינו להיות אלה שמקדשים שם ה'. זה תפקיד עצום!

ואת לא אמורה לסבול. אם את סובלת כנראה שממש, ממש פספסת את הנקודה. את צריכה להיות הכי מאושרת בעולם. וככול שאת יותר קרוב לזה, לעצמך, את צריכה לגדול ולשמוח באמת.

(יש הבדל בין קושי, צער, לסבל. והוא גם לא ברא אותך כדי שיהיה לך קשה.)

אני מרגישה שאמרתי הכל ממש בתמצות. אז אפשר באישי. ואני מאחלת לך להרגיש כמה זכית. אור וטוב!

יש בחיים טוב ורע אני לא ביקשתי להיות פה ואם ה' לא היה בורא אותי אולי לא הייתי חווה את הטוב אבל גם  לא את הרע, ואני לא הייתי מצטערת אל זה ולא כלום כי אני בעצם לא הייתי, אין, לא היה אותי.

אבל פסדר השלמתי אם זה,אני ישרוד כאן.....

ל-ה' יש מספיק מלאכים שמהללים את שמו בוקר וערב, לא סובלים ולא דורשים כלום.

מה החכמה לקדש את שמו של מי שמפנק אותך? מה האתגר בלהודות למי שרק נותן לך? חוץ מזה, ידוע שכל

הייסורים מכפרים ושכל מעשה מצווה זוכה לשכר. מה שבשפתנו נקרא "הכל לטובה". יש עוד גורמים לכל מקרה

חוץ ממה שאנו רואים (או חושבים שרואים) בהסתכלות הצרה שלנו.

כל יום מתרחשים נסים שאנחנו לא רואים, כל יום מתרחשים נסים שאנחנו בכלל לא מודים עליהם. לעומת זאת,

נדרש רק מקרה מעצבן או עצוב אחד כדי שנבוא בטענות... עניין של פוקוס.

את הסבל, הצער, העצבות, הרע והרוע, יצרו אדם, ובני האדם.

העולם נברא למלכות מושלמת של הקב"ה שבו הוא מולך עלינו והכל טוב ויפה ושמח, אנחנו נהנים בצלו, והוא מתכבד על ידינו.

אבל הרסנו את זה. אבל, אלוקים הבטיח שהכל עוד ישוב ויחזור לתיקונו...לעתיד לבוא. בזכות עם ישראל שכרתו איתו ברית להחזיר את מלכותו לעולם ע"י התורה. כאשר מלכותו תחזור לעולם, יהיה לטוב על מה לחול. אלוקים לא יכול להשפיע טוב על הרע.

(לא לבלבל בין "ימות המשיח" ו"לעתיד לבוא". מדובר בשני מושגים שונים. שניהם מצביעים על מצב של שלמות, אבל מסוג שונה. בנוסף לזה, ימות המשיח, תלויים בנו במידה זו או אחרת, ו"לעתיד לבוא", בכלל לא.)

העולם הבא (בין אם מדובר בעולם הבא הרוחני, החיים שאחרי המוות, ובין אם מדובר בעולם הבא שיהיה לעתיד לבוא לפי שיטות מסוימות) הוא מציאות שלמה שבה מלכות ה' שלמה.

מלכות ה'=תכלית העולם.

נעמי שאלה האם זה לא אנוכי לברוא אנשים כדי שיכבדו אותך.

אענה פה שתי תשובות, הראשונה היא העיקרית, השניה היא יותר בגדר תוספת.

למה רע להיות אנוכי? כי בעצם אם אתה אנוכי, אתה מחשיב רק את עצמך, ומבטל את כל האחרים. אתה חוטא בגאוה.

ולמה גאוה היא חטא? כי הגאוותן רואה את עצמו למעלה ממעלתו. הגאוותן  רוצה לממש את מעלתו המדומה, והוא מנסה להשתלט ולמלוך, לשבת בכסאות שאינם ראויים לו.

מצד האמת לממש את הכוחות להם אתה ראוי זה דבר נכון ויפה, כי בזה אתה מביא את כוחותיך לידי שלמות. בזה אתה עושה חסד עם מה שהיה בך בכוח ויצא אל הפועל. המוסר האמיתי הוא להוציא את הדברים המוכנים בכוח אל הפועל.

(ובמילים פשוטות יותר-המוסר האמיתי, זה לקחת את מה שצריך להיות, מה שראוי להיות (מה שנמצא "בכוח"-בפוטנציאל), ולממש אותו, היינו להוציא אותו אל הפועל.

הקב"ה, הוא "אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא", לכן בעצם הוא כן ראוי לכסא המלוכה, עוד מלפני שמלך על העולם! וכדי לממש את הדבר שלו הוא ראוי-"לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא".

לכן הקב"ה בעצם רק מימש את מלכותו. דבר שראוי וטוב לעשות. ואנחנו צריכים מתוך הכרה בזה שהוא ראוי למלכות עלינו, להמליך אותו עלינו. לכן הענוה היא בסיסית מאוד ביהדות. כדי שאדם יוכל להבין את מהות מלכות ה' ואת מלכות ה' עליו, הוא חייב להיגיע לידי ענוה. ענוה היא הבנת מקומך כחלק במערכת, ותפקוד משותף עם המערכת ע"מ להביאה לשלמות.

בעצם הגאוה הכשרה, היא תלויה בענוה, מכיון שגאוה כשרה, היינו לראות את מעלתך האמיתית, מה אתה באמת, ולהביאה לידי מימוש, אבל בשביל לראות מה מעלתך האמיתית אתה חייב להסתכל בענוה מוחלטת ולראות מה אתה באמת, איפה אתה במערכת, מה ערכך. כמובן שמה שתראה במצב כזה, הוא שמעלתך כפי שהיא באמת, היא שאתה יציר הבורא (מעלתו של כל דבר היא בעצם המקום שלו, המהות שלו, ומהות הנבראים כולם-היא היותם חלק ממלכות ה'). ולכן עליך לממש את היותך חלק ממלכות ה', ולשעבד את עצמך לו בלב שלם.

הקב"ה, גאוותו היא באמת גאוה מוחלטת, "אשירה לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים". ה' הוא מלך גאה, כי הוא ראוי למעלות רבות, ומעלתו, בניגוד לכל הנבראים התלוים בו, אינה תלויה במישהו אחר. מעלתו היא מעלה עצמאית.

(ואמנם כתוב, שבמקום שאתה מוצא גבורתו, אתה מוצא ענוותנותו. מכיון שבמקביל לגדלותו, הוא מחפש איך להביא שלום לעולם, ואיך להביא את כל המערכת לשלמות, מתוך המקום שבו הוא נמצא (המקום של המלך במקרה שלו...))

התשובה השניה היא שהקב"ה יצר רק טוב בעולם, ולכן בעצם אין לאף אחד זכות להתלונן על מה שקורה לו, כי כל הצער-האדם יצר בעצמו. עצם המציאות שמישהו לא מרוצה-זו מציאות שהאדם יצר. בעוד הקב"ה יצר מציאות, שבו גם הוא יהיה מרוצה, וגם הנבראים יהיו מרוצים, אז מה רע בזה?

ה' יצר את שניהם, את הרע ואת הטוב!

אולי העולם נברא בשביל טוב, אבל אין לי מושג למה- ה' הכניס רע בעולם. הרבה מאוד רע..

אז מה שנקרא- שישא בתוצאות!!

(אני עונה בקשר לשרשור השני..)

ה' הכניס איזון לעולם. האיזון הוא חלק מהטוב ומהשלום.

האיזון דורש משפט. לא יתכן שמישהו יהיה רע, ויקבל טוב. הרע בעולם צריך להיות מאוזן בין המעשים של האדם, בין המחשבות שלו, האמונות שלו, המידות שלו, לבין המצב שלו, ומה שקורה לו.

האדם עשה דברים רעים בעולם, האדם פשע, האדם בגד במלכו, האדם קלקל. והעולם התקלקל עמו.

כל רוע שבעולם, האדם זרע, ואלוקים הצמיח.

והסיבה שצריך לעבוד אותו, לא קשורה למה שהוא עושה לאדם, צריך לעבוד אותו כי זאת האמת, כי זה המקום שלנו בעולם, זה הדבר לו אנחנו ראויים. זה מה שאנחנו.

לי אין בעיה אם מה שה' עושה.

אני רק באה ואומרת שאם מראש ה' לא היה בורא אותי הייתי אין וככה לא הייתי מרגישה כלום.

ויש קטעים בחיים שאתה מאד  בבאסה מזה שאתה חי.

ואתה עונה תשובה לעצם זה שאתה כבר ברוא

התשובות כרוכות זו בזו.

אם תשימי לב בערך באמצע התגובה, פניתי יותר לכיוון של השאלה שלך.

אלוקים עושה את מלאכתו בחכמה, ויודע מה צריך להיות איפה. הוא ידע בחכמתו שהדבר הנכון כדי להשלים את מלכותו, היא ליצור אדם בעל בחירה. וליצור הכל בדיוק כפי שהוא יצר. הכל בנוי היטב, כל אבן נמצאת בדיוק במקומה.

מלבד האבנים שהזיז האדם, אם כי בעקיפין, גם זה ע"פ רצונו, שרצה, שאם האדם יבחר-תהיה לו היכולת לשנות דברים בעולם. וזה שכך הוא רצה-זה ע"פ חכמתו, מפני שהוא רצונו וחכמתו אחד הם, והם מתאימים באופן מושלם אחד לשני. והחכמה היא מה שצריך להיות מצד האמת.

אשרייך שאת מקבלת את העולם כפי שהוא. רק כדאי שתדעי שהעולם צריך להיות כפי שהוא.

אני יודעת שזה נראה ארוך אבל תקראו עד הסוף-שווה קריאה!!

אני יודעת שזה נשמע מוזר.. אבל כשמוצאים אהבה יש סיבה להתעורר בבוקר עם חיוך מטופש מרוח על הפנים..

כשאת מכירה מישהו ואת אוהבת אותו (ובטח עם זה הדדי-ותאמיני לי שאצל אבא זה הדדי מאודד-) את קמה כל בוקר אוכלת, מתפללת, עוזרת בבית ,לומדת ושוב אוכלת, וחופרת לחברות.. אבל עם סטיגמה שונה.. עם סטיגמה שאת שמחה בלי סיבה. ותתארי שאת רואה את האדם הזה שאת אוהבת איך את מרגישה? -פרפרים בבטן ,חולמנית ומרחפת- בשביל זה שווה לחיות !!אז תארי לעצמך כמה וכמה זה קורה עם אבא שלך שבשמים כשאת אוהבת אותו והוא אוהב אותך ואת קמה כל בוקר עם הרגשה שיש לך בשביל מי ומה לחיות  וכל מה שיש לך בחיים שווה לך להקדיש למענו..

רע בשלמותו.לא יודעת כ"כ איך לנסח את זה.אבל בכל דבר רע יש משו טוב אין רע לגמרי!!!

שמרתי את התגובה שלך בכוכב

ואת השיר לאחרי שלושת השבועותהשבועות

בסופו של דבר כולם מתים...

להתנדב אני משתדלת כמה שאני יכולה אבל... לא יודעת עדיין אני מרגישה שאני לא עושה כלום. שאין לי מטרה פה בעולם. שלא היה חסר כלום אם לא הייתי- כי לא עשיתי שום דבר מיוחד.............

בס"ד

דור הולך ודור בא ועולם כמנהגו נוהג..

אבל כן יש לך תפקיד מסוים.

זה לא צריך להיות משהו גדול...

זה יכול להיות אפילו שאת זאת שתעזרי לזקן בעוד עשר שנים ומזה הוא יצליח לחיות עוד יום אחד.

את לא יודעת מה התפקיד שלך אבל הוא קיים וכנראה שגם לעולם לא תדעי אותו..

נכון שזה לא מעודד אבל זאת המציאות ואת צריכה להבין שיש לך תפקיד ואת צריכה לבצע אותו.

 זה שלכל אחד יש תחליף באופן תיאורטי זה נכון, כי ה' יתברך יכול לעשות הכל, אבל ה' בחר שאת תמלאי את המקום הזה והתפקיד הזה, לכל אדם יש תפקיד מתמשך לאורך כל החיים. כל החיים הם תפקיד אחד גדול. החיבור של אור ה' עם הנשמה שלך ושל הנשמות זו בזו הוא תמיד שונה ומיוחד לכל אחד, כל הזמן.. אולי מה שאת אומרת נכון במקרה של גלגול, אבל אני לא מבין בזה.

בס"ד

לא סתרתי את דבריך במאומה

אני לא רבנית וזה אבל זה סתם משהו שקראתי ומאוד התחברתי-

את העולם הזה ה' ברא בשביל שהנשמות שלנו יוכלו לעשות תיקון וו"לחיות" בעולם הבא יותר טוב.

העולם הבא זה בעצם העולם האמיתי העולם הזה הוא רק דרך כדי להגיע אליו ולהיות שם בצורה יותר טובה.

התורה היא בעצם  הספר שמלמד אותנו כיצד להגיע לתיקון הזה.

לכל אחד יש את תפקידו ושליחותו שאותה הוא אמור לעשות בעולם הזה ואז הנשמה שלו תוכל לחזור למעלה

לעולם הבא ושם היא תהנה מהשכר של מה שהוא עשה בעולם הזה.

התשובות שלכם נורא יפות וחכמות אבל אתם עונים על הקטע של למה לחיות פה.. אבל אני לא מבינה למה מלכתחילה צריך אותנו??? באמת מה הקטע שנהיה פה????? זה נשמע לי מוזר שה' זקוק לנו.. הוא הכי גדול וחשוב ועצום.. אז למה הוא צריך אותי?? אני לא מרגישה שאני מועילה לו במשהו!!!! מישי פה כתבה שהמטרה לחיות בשביל העולם הבא.. אבל למה אני צריכה לחיות בעולם הבא?? למה צריך את כל זה??? אני לא רוצה להיות קיימת!! באמת! לא בעולם הזה וגם לא בעולם הבא!!!

בס"ד

אין עניין להיות מלך אם אין על מי למלוך לא?

(אחרת הוא לא היה בורא אותם...)

שניה-אנחנו באמת לא צריכים לסבול בשביל זה. אנחנו סובלים עבור הזמן שבו לא היינו משרתים שלו. אנחנו סובלים רק עבור חטאינו.

בס"ד

סבל זה כל דבר שאת מסתכלת עליו כסבל..

אם תביני שאת לא סובלת בעולם הזה ושנכון שאת כביכול משרתת אבל המלך שאותו את משרתת עושה הכל רק לטובתך אז כבר לא תגידי את זה.

אנחנו לא סובלים, אנחנו חושבים שאנחנו סובלים.

וזה כל ההבדל.

כשאדם עושה משהו שחשוב לו, הוא מרגיש טוב עם זה למרות הסבל. זה עושה טוב לאנשים לעשות כושר, להיות בצבא, למרות שזה קשה וכואב, אם הם מאמינים בזה.

יש מקום לתמימות בדברים האלה לפעמים.

לעניות דעתי לא כדאי לעסוק בשאלות בסיסיות מהסוג הזה יותר מדי- שהרי נאמר "במופלא ממך אל תדרוש" (מקווה שלא הוצאתי מההקשר.)

בכל אופן- הכוזרי וקהלת מנסים לענות על שאלת תכלית החיים והקיום, גם מה שאת/ה שואל וגם מה שהשואל המקורי שואל.

למה ה' ברא אותנו גם ככה נמות בסוף?

ב'-הבנים שלנו ימשיכו אותנו.

ג'-גם המוות אינו מוחלט, יש חיים שאחר המוות. סוג אחר של חיים, ועושים בהם דברים אחרים, אבל ג"כ חיים, ובשבילם צריך את החיים שלפני.

כדי שיהיה לנו טוב.

ה' ברא את העולם כדי להיטיב לנו ע"י זה שנעשה את הדבר הכי טבעי לנו-רצון ה'.

את זה לא אני אמרתי,כי אם הזוהר הקדוש.

אפר להמשיך להרחיב על זה,אם זה כיוון שמעניין אתכם. 

בס"ד

אין לי כ"כ כח עכשיו לפרט ממש אבל בקצרה אזרוק כיוון-

מי אמר שהמוות פוגם במשמעות החיים אולי המוות הוא המיותר פה?!

לחיים יש ערך(ולא עכשיו אפרט) והמוות הוא המציאות השלילית, אנחנו לא אמורים למות...

בסיעתא דשמיא!!

איזה פילוסוף צרפתי אחד אמר, שאם נסתכל על כל הצער והכאב שבביאת האדם לעולם ובצאתו (מותו...) כל השמחה שבחייו לא שווה, והיה עדיף אם לא היה נולד...

אנחנו (היהודים!!) אומרים שאם נסתכל על המקום שממנו יוצאת הנשמה בלידה, ועל המקום אליו היא חוזרת, אין לצער בחייה כל חשיבות (במבט לאחור, כן?!..)...

הבורא ברא אותנו בצלמו ועכשו הוא אומר לך הנה גלי בך את התכונות שלי זוהי חידה שאני רוצה שאת בעזרתי

תגיעי אליה עם כל הקשיים בדרך ,אם את רצינית בזה אני אתמוך בך ,ברגע שאת מגיעה להכיר את הבורא את נכללת

בו וביחד צועדים לאיש הבא יש למלאת את החסרונות שלנו כל הזמן , למטרה משותפת לחבר כמה שיותר נשמות אדם להגיע לעליון

ליצור מחדש את אדם הראשון שהוא היה שלם עד שהוא נשבר בחטאו ,קשה אני יודעת אך תפנימי ותראי שזוהי תכלית הבריאה בהצלחה

דרך אגב כל זה לא קשור לדת או למצוות זוהי משימה בפני עצמה

עיין ספר "והשבות אל לבבך"- בפרק מטרת החיים: להתענג.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...