אבל כ. כל ספר שקראתי השפיעה עלי מאוד, נתן לי מחשבות וזה

סיפורה של חטיבה188 ועוד 

גם בסגנון כתיבה- כתיבה יפהפיה,

גם בתוכן, גם במהות...;)

אפילו כתבתי לו המלצה בצומת ספרים..

אות מאבשלום

שקופה

עלובי החיים

הנערה מהמרפסת ממול

מבחן קבלה

הארי פוטר-

ויש עוד הרבה....

פסיעות בחול של אורנה בורדמן!

אההה מממ לא יודעת מה עוד...

גמרתי אותו כמה פעמים ובל פעם התאהבתי בטמיר מחדש!!!

אבל אחרי שטעמתי קצת מליקוטי מוהר"ן, שפת אמת, מסל"ש, תניא ועוד כלמיני... נו, שמים את כל "ספרי החכמה" האלו בכיס הקטן

לעומת זאת את הספר קראתי חמש פעמים. אני כבר לא כ"כ זוכרת את הסרט, אבל אני לא בטוחה בכלל שהוא עסק בנק' של הספר, ככה שאין לי מושג על אילו שאלות את מדברת. מוזמנת לאישי

אפשר לראות שספרו "האלכימאי" דומה מאוד ברעיונו לסיפורו של ר' נחמן על האוצר מתחת לגשר...

לפני שנים הייתי בהרצאה עם ההורים שלי, עם מרצה לא דתי. הוא הזכיר את הספר הזה, ואח"כ אבא שלי סיפר לו על סיפורו של ר' נחמן, והוא היה נפעם ממש.

בכל אופן, נראה לי שאני מעדיפה יותר לא לקרוא את ספריו של פאולו קואלו וספרים דומים. אם כבר ספרים פילוסופיים עדיף כבר באמת ליקוטי מוהר"ן ומסילת ישרים...

לא יודעת... דוקא בגלל שהוא כביכול מביא רעיונות רוחניים, אז יש לי התנגדות פנימית לשמוע את זה מגוי....מילא סיורים בעלמא... אבל תורה? תודה רבה! יש לנו כבר את המקור...

או 2 שהם אחד איסתרק מהללאל (חפור, אני יודעת, אז מה? הם באמת השפיעו עלי!)

ומחלק התמונים של יעל רועי.

האמת שאלו ^^ מבחי' רוחנית, בעיקר, למרות שגם הכתיבה מעולה...

האמת שיש המונמון ספרים שהש]יעו עלי הרבה, מכל מיני בחינות...

אני ממליצה בחום

נ.ב אל תפחדו מהעובי... זה סתם

איזה מבין ספריו? אני לא יודע.

וגבורה באדום על דב גרונר

עשיתי עכשיו חיפוש מהיר בגוגל (כי סקרנת אותי...) ויצאו לי תוצאות שמספרות על סרט אנימציה יפני...

וממש לא לילדים! זו סדרה של כ20 ספרים.

ואת "כריש זיכרון"

-מקימי

-וקראתם דרור- על דרור וינברג הי"ד (פחות עלילה, אבל ספר מדהים!)

של ניל גיימן

אחד הספרים החזקים ביותר שקראתי.

וקראתי הרבה ספרים.

שילוב מעורר השתאות של פנטזיה, מציאות, עבר,  ושאלת ה-"מה אני בכלל עושה בעולם הזה?"

מומלץ. ממש מומלץ.

בתוך כמה זמן?

מקימי

מים שאין להם סוף

ייסורים של אהבה

ובסגנון אחר לגמרי-

המעניק,

ההצהרה,

המשחק של אנדר,

חדר

אבל הכי הכי-

מסילת ישרים

בתוכן , בעיקר . וגם במה שקבילתי מהספרים האלה

וכמובן הארי פוטר

(קראתי לפחות אלף ספרים בחיי מן הסתם... ואולי יותר....)

קשה לי לומר על ספר אחד ששינה לי את החיים...

כל ספר שהרגשתי שהוא ספר טוב, העמיק לי/חידד/ שינה מעט נקודת מבט זאת או אחרת, ובכלליות גרם לי להיות מי שאני....

לומר על ספר אחד ששינה לי את החיים? אין מצב.

כמובן רוב רובם של הספרים לא גירדו את קליפת אישיותי כלל.. אבל הטובים שבהם נכנסו לליבי בצורה זאת או אחרת, וזה השינוי שגרמו.

מתקשה למצוא ספר אחד ולומר עליו: "זה הספר שהשפיע עליי הכי הרבה."

אבל אין ספק שזה כיף לקרוא ספרים שמשאירים בך חותם...

אבל יש בהרבה ספרי פנטזיה דברי תורה

בס"ד

בצורה דרסטית..

אלא עשה לנו משהו, גרם לנו לחשוב, גרם לנו להגיע למסקנות ולחשוב על החיים שלנו.

ובסופו של דבר עזר לנו להגיע למקום הזה ולהמשיך לעלות..

גרם לנו לחשוב.

ברור שיש המון ספרים שגורמים לי לחשוב,

אמרתי את אלה שאני זוכרת שממש הקסימו אותי בכמה חומר למחשבה הם נותנים..

יש ספרים אחרים שאני אוהבת ולא  נתנו לי הרבה..

איזה ספר גרם לי לחשוב??

שאלה גדולה, והתשובה עוד יותר גדולה (ארוכה...)

יש רשימה ארוכה ומכובדת. אז אם זאת השאלה, אולי אענה עליה שוב...

ממש קשה להגיד ספר או שניים שינו אותי ורובם לא נגעו בי ולא שינו בי כלום

אבל מתוך אלו שהשפיעו עלי.....:

בראש ובראשונה: הארי פוטר...

שקופה

ניקולאס פלמל

פסיעות בחול

ספר משפחתי של אפרים קישון (ממש מצחיק)

 אי הילדים

אמא קסומה

 אורי 

אליפים

מרי פופינס

האם יש סיכוי לאהבה

ששומעים סיפור זה אחרת

ועוד מלא.......

והירוק כבר לא ירוק

ומה שאמרנו אמש

רחוק, הו כמה רחוק.

אבל אצלנו הן מזמרות דווקא....

הדרורים פחות - העורבים, המיינות משתלטים על אמצעי המחיה שלהן.

מאוד מצער.

כדאי לזרוק פירורים מדי פעם לבקש מהשם שהם יגיעו אליהם ולא אל הבריונים שלעיל.

אולי תכתבו (אם אתם קוראים וזה לא ביטול תורה) על ספרים אהובים/מעניינים?

גם הבנות!

וזוג יונים השתלט עליו

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.