יש שיצרחו באמצה הרחוב, ויש שיכתבו שיר מרגש..

יש שירוצו לעשות מעשה טוב לאדם אחר,

ויש שפשוט יקפצו ויתפללו את התפילה הכי טובה שלהם אי פעם..

תלוי מאוד באופי.

או מדבר עם מישהו שאני אוהב או כותב את התחושות. בכל מקרה כדאי לנסות לזכור טוב את הרגעים האלו. זה מחזק ברגעים קשים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....