הספר הראשון יפה אבל לא נקי-יש שם רומנטיקה..ואלימות.

הספרים השני והשלישי פחות יפים אבל לדעתי יותר נקיים.

אני לא הייתי ממליצה לה.

וקראתי אותו, ואפילו קניתי את שלושתם. אני לא יודעת איך את מגדירה דוסית, אז אני לא יודעת להגיד לך.

ובכלל, למה רומנטיקה זה רע??

מבחינת צניעות זה סבבה ויש קצת אלימות...

אבל בתכלס-ספרים מהמים!!!!

נקי לפי מה שאני זוכרת.

מאוד אלים, אבל שווה את זה ממש!

כתוב מרתק! (היא כותבת בלשון הווה- אני הולכת, הוא רץ..)

קיצר, מומלץ!

אבל זה כתוב בצורה לא "מושכת" לא יותר מידי מזעזעת מבחינת הצניעות, יש שם עלילה משנית של אהבה לא פיקס אבל לא ממש נורא

אבל עדיין לא כ"כ קיצוני ואני אמליץ עליו.

הראשון  בסדרה הוא ממש טוב , השני קצת פחות

אני נרתעתי מלקרוא אותו בגלל האלימות, אבל ברגע שהתחלתי לא יכולתי לעצור...

ופחות מזעזעים. בכלל העולם שהספר מתאר כ"כ הפוך מהעולם החרדי שנראה לי היא לא תתחבר אליו.

הספר אמנם כתוב יפה ברובו אבל העלילה יותר מזעזעת מבעלת מסרים.

אני חושבת שעדיף לה בלי הסדרה הזאת. יצאו כמה ספרים חדשים בסגנון דומה שהם יותר מוצלחים, עדיף לה לקרוא אותם.

מלא אלימות,

אבל הוא בא להמחיש לנו את צורת החיים שבה אנחנו חיים...

עצמתי וחזק...

מבחינת 'נקי'- לא הייתי מגדירה אותו נקי כל כך, הספר הראשון יחסית סביר ובשני ובשלישי זה עוד יותר גרוע.

לי אישית זה לא מפריע אבל אם את אומרת שאת דוסית וזה... לא יודעת. החלטה שלך..

בכל מקרה ספר ממש מדהים, עלילה מהממת, כתיבה טובה, מוסר ממש חזק.

אני מאד מאד אוהבת. 

אני לא אגלה מתי או איפה אבל באחד הספרים אני בכיתי.. מוזר אבל בכיתיי כי היה רגע כזה עצוב (חבל לי לספר זה יהרוס את ההנאה שבקריאה)  אני גם בחורה דתייה וקראתי את כולם וחוצמזה זה ספר  זה לא כמו סרט שרואים את חוסר צניעות וגם זה צנוע

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.