וכל הכבוד לך.. כי זה קשה לא ללכת שכולם הולכים...

לדעתי,

את לא צריכה להיות סגורה חברתית.

אבל כל אחד והדעה שלו...

תבהירי להם שאת הולכת לשמור על עצמך.

דברי איתם דוגרי, שאת נורא רוצה ללכת לפעילויות וכ'ו...

אני חושבת שהם יבינו..

ואם לא, זה כבר בעיה..

ממש חשוב להתחבר לחברה, אני זוכר שלמדנו פעם מסילת ישרים והיה כתוב איפשהוא שעדיף להתחבר לאנשים גם אם הם לא ממש צדיקים ולא להשתעמם (במילים אחרות כמובן) שהשעמום יכול לדגרום לחטא הרבה יותר חמור, ובכללי לא קשור דווקא לחטא, ממש חשוב להיות בחברה.

חוץ מזה שכמובן שצריך לראות עם מי בדיוק מתחברים ושלא נסחפים אחרי דברים לא טובים וכד'...

כאילו - ההפך.

אדם לא יכול ללכת לחברה רעה ולהגיד "אני חייב להיות מעורב בחברה".

‏‏בלי להתיחס כלל להקשר השירשור..

אבל ממה שלמדתי מרבותיי באמת שעדיף להיות בחברה מעורבת, עדיף לא להיות הכי פעילים בעולם, אבל להיות בחברה מאשר לא להיות...

מה שמוסכם על כולנו....

ולקיים את פסיקתו, וזה ממש לא פשוט שהוא יפסוק מיד לא ללכת,

את יודעת שהדבר הנכון הוא לא ללכת...
פשוט קחי את החיסרונות והיתרונות של כל צד..ותראי מה עולה על מה..ואז תחליטי...
אם את רוצה מוזמנת לשלוח הודעה לפרטיי ואני אנסה לעזור...

חשוב לי הייתי הולכת בכל מקרה, אם לא הייתי נשארת. אבל זה רק אני, כן?

לגבייך אני חושבת שעדיף שתישארי בבית. זה שתפספסי משהו אחד לא יגרום לך ליהיות מנודה חברתית, נכון?

אז זהו. לא ביג דיל.

תקשיבי, תסבירי להורים שאת כבר גדולה ואת יכולה לשלוט ולשים לב מה את עושה ושמעורב בכלל לא נורא =]

תגידו קשה ואי אפשר להתגבר אל תגידו מותר!   ואל תגידו "את יכולה לשלוט" כי אף אחד בימינו לא יכול להיות בחבר'ה מעורבת בלי ליפול אפילו קצת

מי אתה שתרמוז שאנשים עושים דבר מה מתוך חולשה ולא מתוך בירור. יש רבנים שחושבים אחרת ממך ואחרת מרבותיך הקדושים שליט"א. 

אם אני הולכת (פעם ביובל...) זה לנפרד...

נפרדות...?

לא מרגיש שזה מפריע לי חברתית יש לי חברים בבית ספר וגם ביישוב

יש לי חברים שיודעים שאני לא יבוא לפעילויות מעורבות ועזרו לי מול הרכזת נוער ביישוב לבקש פעילויות נפרדות

זה עלול להזיק לך בטווח הארוך.

לא ממליצה בכלל.

אני חושבת שלא כדאי לך..

(ד"א אני חושבת שזה עצת היצר הרע.. יש ליצר הרע כל מיני תחבולות לשכנע אותנו, אע"פ שזה לא תמיד טוב לנו.)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....