גם אני מבקשת כשאני רוצה לשבת עם חברה...

אם מבקשים אני תמיד עובר

משתדל לעבור עוד לפני שמבקשים, כדי לחסוך להם את האי נעימות

לפעמים אני עולה לאוטובוס וכולו מלא- כל אחד יושב בספסל משלו...

מדהים  עד כמה אנשים לא שמים לב

לא שמים לב שעולה אמא עם שני ילדים - והם צריכים ספסל לשבת ביחד

למשל

כבר יצא לי להקים בחורות צעירות כדי לתת לאמא עם שתי ילדות לשבת

אח"כ שמעתי את האמא אומרת לילדה שלה (באנגלית, היא כנראה מבקרת או עולה) "הן ילדות בלי דרך ארץ"

וגם אני אישית לפעמים ביקשתי מאנשים\ות לעבור מקום

כשעליתי עם תינוק על הידיים ואיכשהוא אוטובוס שלם לא שם לב לעובדה שמסוכן לנו לעמוד ....

יש חוק שלילד/ה אסור לשבת ליד מישהו זר?

ואם כבר סיפור ממש מדכא

על אמא, סבתא ותינוק שישבו כמה כיסאות מלפניי

האמא רצתה לשחק באייפון 

אז היא העבירה את התינוק לסבתא

הבעיה שהתינוק רצה להיות אצל האמא

אז הוא צרח! (בהתחלה הוא היה חוזר לסירוגין לאמא ושם הוא היה בשקט)

והיא כל הנסיעה מסבירה לו כמה בסדר להיות אצל סבתא

במקום לקחת אותו, ולתת קצת שקט לנוסעים 

שהאמא לא הבינה שהיא צריכה להעדיף את הילד שלה- על פני משחק טיפשי במכשיר אלקטרוני

סדר עדיפויות בחיים...

ולא, ילד קטן לא יכול לשבת ליד אדם זר משתי סיבות-

א. תראו אם הוא יסכים לזה.  לא חוויה נעימה בכלל... גם להיות ליד זרים וגם להפסיד להיות ליד אמא שלך.

ב. זה יכול להיות לא בטיחותי לילד -לא כל אדם זר נאמן לשלומם וטובתם של ילדים, ולא כל מצב יהיה מי שיפקח עין ויראה שילד צריך עזרה, או שהילד יראה את ההורה בצפיפות של האוטובוס כדי לדעת מתי לרדת.

ומדובר שחצי אוטבוס יושב כך ולא רוצה לתת לזוג לשבת יחד..

לק"י

בא לשבת ליד אדם זר.

וגם אני שעולה לפעמים על האוטובוס עם אחותי ואין מקום לשתינו ביחד- אנחנו מתפצלות!

ואם מתפנה ספסל- אנחנו עוברות אליו.

זה לא משנה אם מדובר בזוג נשוי או באחיות או בחברות.

לק"י

כשאני עולה לאוטובוס עפ"י רוב אין לי חשק לשבת ליד אדם זר.

כן קרה לי לפחות פעם אחת, שעברתי מקום כדי לתת לשתיים לשבת ביחד.

ככה אני בטוח מי יושב לידי

ולא נותן למישהו אחר לבחור האם לשבת לידי

יצא לי כבר כמה פעמים שישבתי לבד

וישב לידי מישהו שלא היה לי נוח כ"כ איתו (מבנה גוף גדול, ריח רע וכו')

לק"י

שאני יושבת מראש ליד בת נגיד.

גם אני בחרתי לי בחורה חמודה כדי לשבת לידה, אך ברגע שצלצל הטלפון  שלה והיא ענתה- הסתבר שהיא חמידה..  לא מספיק נהג ערבי יש לו חברים באוטובום?? מי צריך בני דודים..

לשבת ליד בת, ככה יותר נוח לי מאשר שאולי ישב לידי בן

כזוג אני תמיד מתפדח אבל אני יודע שזה חשוב לאשתי אז אני משתדל..

אם מיקומי באוטובוס(במקום של המושבים הרחבים-לרגליים) וזמן הנסיעה ארוך....בד"כ לא

כי אני מאד רוצה ומתכנן לישון-ומקום זה נוח לישון+שינה יעילה!

מיקום אחר סבבה

אבל לא זכור לי שביקשו ממני חוץ מאולי פעם אחת!

אבל אני כן ביקשתי באוטובוס מבת לעבור לשבת ליד בת בעוד שמאחורי יש עוד בן שמחפש מקום לשבת!

אבל...עוברת. אולי בגלל שאני משכנעת את עצמי שזה עזרה ליהודי.

דרושה התלהבות יתר- זה כן...

חדירה למרחב הפרטי.

רוב האנשים יעברו אם מבקשים מהם, רק בגלל אי הנעימות.

אם מישהו קם מרצונו - בכיף,

אני בדרך כלל קם אם יש אמא עם ילדים.

עוד מקרה שעצבן אותי:

זוג שהרגיש חופשי לעקוף אותי בטרמפ בגלל שהיו בו רק שתי מקומות,

ולא טרחו לבקש רשות, משהו סמלי אפילו.

כבר קרה לי שעמדתי עם תינוק קטן בידיים- שזה סכנת נפשות ממש, ולא קמו לי בלי שביקשתי..

למה? כי כל אחד מסתכל סביבו ואמר שיש המון אנשים- בטח מישהו יקום לה..

וגם בהריון- עד שלא התיישבתי על הרצפה- לא קמו לי.

בושה.

אבל שאלה לי אליך- למה עלית? לא ראית שאין מקומות?

זה קורה המון פעמים, שהנהג מזהיר בתחנה האחרונה בעיר שאין מקומות ישיבה, ונשים עולות, או מבוגרות, או בהריון- בכוונה שיקומו להן. זה גם לא בסדר. לא יודעת מהי ההלכה לגבי זה.

אף אחד לא חייב לקום לך אם עלית במודע שאין מקומות.

זה סבל, לעולם אל תעשי זאת שוב. מעשה מכפיר.

תארי לך שיש קוי אוטובוס עירוניים, שיש להם תחנות שתמיד עמוסות, גם אם אני אחכה לאוטובוס הבא.

או שזה אוטובוס של פעם בשעה- וגם הבא יהיה עמוס.

או שסתם עליתי כשעוד היה מקום- אבל עד שנכנסתי וקיפלתי את העגלה כבר נתפסו כל המקומות...

את בעצם אומרת- גברת נכבדה יש לך תינוק? אל תעלי לאוטובוס! תקני רכב! או שתסעי רק במוניות.

הדרת אמהות מהמרחב הציבורי..

וגם זקנים (שלא יכולים לנהוג לפעמים..)

ונשים בהריון

ונכים

כנראה שלדעתך יש ציבורים שאסור להם לנסוע בתחבורה ציבורית..

ואני דוקא כן יודעת מה ההלכה אומרת- ההלכה אומרת שחברה מתוקנת היא חברה שבה יש נתינה ועזרה הדדית. לא חברה שבה כל אחד בבועה שלו.

חברה שבה לא אומרים לאנשים שמסוכן להם לעמוד "אל תעלו" אלא מחנכת שמי שיכול לעמוד\לשבת על הרצפה- שיעשה את זה.

ואני לא מדברת על נסיעות ארוכות בהן באמת לנהג אסור להעלות נוסעים בעמידה, אלא על נסיעות עירוניות או בינעירוניות קצרות.

נכון שאנחנו משתדלים להיות חברה של חסד. אבל את לא יכולה לומר לכל מי שעולה לאוטובוס אני ראשונה כי יש לי תינוק.

אולי צריך לעשות מקומות שיש בהם העדפה לנשים עם תינוקות וכד' אבל לא להפוך את האוטובוס לפרטי שלהן.

מה שאת אומרת בעצם זה שיש לי תינוק ועליכם לדאוג לו. 

(בנוגע לסכנת נפשות, אם את באמת חושבת שזה סכנת נפשות אז את צריכה לרדת מהאטובוס ולא לסכן את התינוק)

זה חלילה לא אישי אלא מחלוקת על הדעה

תראו, יש פה בעיה- והבעיה היא שלחברות האוטובוסים לא אכפת. הן יוציאו כמות אוטובוסים מסויימת- ולא אכפת להן שהם מפוצצים.

אבל אם נסתכל על מציאות קיימת- זה מה יש. אין מספיק מקום.

אשה שעולה לאוטובוס לא מכריחה אף אחד לעשות שום דבר. 

אבל היא כן מצפה להתחשבות.

אני לא חושבת שיש לי זכויות יתר ולא דורשת מאף אחד כלום. לרוב אני אחכה כמה דק' אם אנשים יתנדבו- ואם לא אז אני אבקש בצורה שנותנת פתח ללא.

זכותי לבקש. זכותך לסרב. 

ואכן, אם אף אחד לא יקום מרצונו- אני מן הסתם ארד מהאוטובוס ולא אתחיל לדרוש מאנשים.

אבל ירידה שכזו בעיני היא בושה לחברה כולה 

מעבר לזה, 

אם אנחנו רוצים להיות חברה שמעודדת נשים ללדת לפני גיל 30, אנחנו גם צריכים להיות חברה שנותנת להן את היכולת להתנייד.

אז נכון שיש כאלה שקונים אוטו על הילד הראשון, או לוקחות ביביסיטר על כל יציאה, או תמיד יסעו במוניות.

לי אין כסף לזה. נקודה. זה או לנסוע בתח"צ או למנוע ולא להביא את הילד המדהים הזה.

יש לי חברה חילוניה שאמרה לי לא מזמן שהיא מקנאה בי- כי בן זוגה לא מוכן להתחתן ולהביא ילדים עד שאין להם אוטו (ומשכורת גבוהה). למה? כי הוא נגד לנסוע עם ילד בתח"צ אז הם מחכים שיהיה להם מספיק כסף לאוטו. 

והם בני 26..

כחברה- אני חושבת שנכשלנו.

ושוב- אני לא מדברת על נסיעות ארוכות שאז אני אגיע לתחנה הראשונה או אשיג אוטו ואשלם יותר. אני מדברת על נסיעות עירוניות או בינעירוניות קצרות (ליישובים קרובים לי-ם)

איך עבר עליו היום? אולי הוא מאד עייף? אני לא חושב שזו הסתכלות נכונה.

יש לך  ילד ב"ה וזה דבר טוב ויפה. אבל לא צריך ליפול כמעמסה על אחרים. זה לא משנה אם זה כי אין כסף או שרוצים לחסוך.

לצורך הדימוי נאמר שההדרכה של חז"ל היא, שאדם ימכור את כל מה שיש לו ולא יצטרך לבריות.

אז שוב אם רואים אישה או איש שקשה לו לעמוד והוא נקלע למצב הזה ראוי להשתדל לגמול חסד. אבל זה צריך לבוא  רק מהצד הנותן ולא מהצד המקבל. 

אני לא מכריחה אף אחד. מי שלא רוצה- שלא יקום (וכבר קרה שלא קמו לי ואחרים כן)

אם זה אוטובוס עירוני- אני משאירה פשוט עגלה פתוחה. אבל אם זה אוטובוס בינעירוני? (הדרך היחידה שלי לצאת מהיישוב כי אני לא תופסת טרמפים על תינוק..) אני עולה עם התינוק על הידיים. ואם אין מקום ולא קמים לי לבד- אני אבקש ממי שנראה לי נחמד ושיסכים (ואין לי דרך לדעת אם יש מקום או אין מקום לפני שאני עולה..)

אם מישהו עייף מאד- לרוב הוא אומר לי. (וקרה לי לא פעם ולא פעמיים)

אז בעצם לטענתך אני אמורה להיות כל היום בבית?

את טוענת שאסור לי לנסוע בתח"צ אלא אם במקרה זה אוטובוס שבטוח ריק.

שנ"ש גרתי במקום שרוב האוטובוסים שמגיעים אליו- מלאים. (חוץ מאשר לפני 6 בבוקר ואחרי 11 בלילה אולי) לא היתה לי דרך לצאת מהבית עם הילד בתח"צ- גם לא לרופא או לשבת או כל דבר אחר..

מה לעשות- בי-ם רוב האוטובוסים מלאים.

מעולם לא דרשתי כלום. מעולם לא ביקשתי בצורה שלא נותנת פתח לסרב. 

אבל אני לא מסכימה שאסור לי לעלות לאוטובוסים.

ואני מסכימה שצריך לעשות מקומות מיוחדים לנשים עם ילדים, כמו שיש למבוגרים ונכים. 

מאחלת לך מכל הלב, בחורה צעירה, שתהיי יום אחד-

אמא עם שני ילדים- אחד פעוט שיודע לעמוד ועוד אחד פעוט שעדיין לא, עם בטן הריונית, ביום קיץ חם, אחרי התארגנות לצאת מהבית- מותשת כבר לגמרי והיום שלך עוד לא התחיל.... והפסדת כבר 3 אוטובוסים כי הם היו עמוסים מידי שלא הצלחת להידחף ולעלות.... ואת חייבת לרוץ לעבודה....

ושיהיה הבחור שיעזור לך להעלות את העגלה לאוטובוס,

ושתהיה הבחורה שתראה אותך ותציע ללכת לנהג עם הכרטיס שלך לשלם

ויהיה הג'נטלמן הצעיר\ הבן תורה הבחור שיציע לך ולילדים לשבת

מאחלת לך את היום הזה

זה יהיה יום נהדר- יום שבו תרצי לבקש סליחה מכל העולם- שהיית פעם צעירה, ולא ידעת, ולא הבנת, כי לא היה לך ניסיון...

שניסית להציל את כל העולם- אבל לעזור למי שמתחת לאף שלך- ראית בזה יותר מידי טירחה, כפיה של ממש....

ומאחלת לך את היום

שבו הילדים יהיו מפוזרים במסגרות שלהם, ולך יהיה טיפה כוח- ותעמדי באוטובוס,

ותחגגי לך, בחיוך, בשקט- הנה אני מהנותנים ולא מהמקבלים. ב"ה שזיכה אותי.

שלא כמו קולה-

אני לא נכנסת פה לשיח של זכויות או חובות

אוי ואבוי לנו אם זו רמת השיח שלנו כחברה- כבני אדם

ואם כבר כן נדבר על חובות וזכויות-

יש לאדם זכות אדירה- לעשות חסד עם הזולת

יש לאדם חובה אדירה- לעשות לאחרים מה שהוא היה רוצה שיעזרו לו.

הבעיה בחברה שלנו היא שאנשים לא רואים- לא שמים לב, או רואים ולא לוקחים אל ליבם שצריך לעשות משו עם מה שהם ראוי

לכן אנשים צריכים לבקש בכלל...

אילו אנשים היו מציעים לעזור מעצמם- אף אדם שזקוק לשבת לא היה צריך בכלל לפדח את עצמו ולבקש.

שתדעי

תהיה גאה

ומוסיפה- יש ערך/אינטרס/אידיאל להגדיל את עם ישראל. מעין אינטרס לאומי לעודד ילודה.

עזרה לאישה בהיריון/לאישה עם תינוק תומכת בזה. התעלמות מופגנת- לא.

(ושוב, כנאמר לפניי- זה לא נדרש/מחויב מציאות או משהו. זה פשוט משהו לשאוף אליו, בעיניי).

אגב, לא קרה לי שעליתי עם תינוק(ת) לאוטובוס ולא היה מקום ישיבה. כן קרה שהתקשיתי בהכנסת/הוצאת העגלה לתא המטען ולא הציעו לי עזרה (עם תינוק במנשא מקדימה, זה קשה).

לפעמים זו הייתה התעלמות/עצימת עין, ולפעמים... חוסר מודעות של הסביבה. חוסר תשומת לב פשוט.

ולכן אפשר ומותר וכדאי (בעיניי) לבקש עזרה.

שמזכירה קצת את התפיסה בסדום- שלי שלי, שלך שלך. אין לפנים משורת הדין.

אז זהו- שביהדות ה"לפנים משורת הדין" הוא הוא הדין, ז"א ביהדות "חסד" הוא מושג שכן דורשים אותו מהציבור.

ובאווירת ימי בין המיצרים צריך לזכור שאחת מהסיבות עליהם חרבה ירושלים זה על שדנו בה דין תורה (ולא לפנים משורת הדין. אם ה' מחריב על זה את ירושלים זה רק אומר שכחברה יהודית אניחנו מבינים שלפנים משורת הדין הוא חיוב ולא רשות.

אני כתבתי בתגובה ל'רק תפילה' שכתב "חסד לא דורשים אלא מבקשים" .הוא כתב ל"הקולה טובה" על כך שהיא ציפתה שיעזרו לה. והרי "'הקולה טובה' לא כתבה שהיא צעקה/דרשה במפורש שיקומו לה. 

אני חושבת שלצפות שיעזרו לך/יעשו איתך חסד במקרה המתואר זה לגמרי לגיטימי, והמקורות שמדברים על כך כדוגמא מוכיחים את זה.

ללא לסקל או כיסא בטיחות,אפילו במונית אם אי אפשר כיסא בטיחות באוטובוס

מוזר לי נורא מה שאת אומרת.. 

לעלות בכוונה כדי שיקומו להן? מוזר.

אם זה באמת כך: זה לא לעניין, אבל טרם נתקלתי בזה. לרוב המחשבות של אמא עם תינוק הם לגמרי אחרות.

בד"כ אישה עם תינוק נכנסת לאוטובוס בעמדה של חוסר נעימות. כי יש לה תינוק ומישהו, ייתכן, שיקום עבורה..

זו עמדה שלא אמורים להרגיש. אבל היא קיימת..

כמו"כ יש משהו בחברה שלפעמים מגלה חוסר סבלנות כלפי תינוק שבוכה למשל. ולכן האמא בעמדה לא נעימה לכתחילה.

לכן מאוד מוזר לי שיעשו בכוונה.

לגבי זוג שעולה: מעולם לא ביקשנו.. אבל לעיתים יש אנשים שמפנים את מקומם, גם מבלי שנבקש..

אני יכול לבקש ממך כסף

אני יכול לבקש ממך עזרה

אני יכול לבקש ממך שתשאיל לי את הרכב שלך

אם אני עושה זאת בנימוס זכותי לבקש ואין בזה שום חוצפה, למה לא?

וזכותך לסרב, וגם בזה אין חוצפה. 

כיחידה- זה תלוי מאד בעד כמה זה דורש ממני. אם אין לי מלא שקיות וישמקום אחר פנוי שנראה לי בסדר- אני אקום לבד. 

אם לא- אז לא. 

לאמא עם תינוק\ילדים אני תמיד אקום, גם לאנשים מבוגרים.

מתי אני כן אבקש? כשאני עולה עם סלקל או ילד בידיים. ותמיד בצורה שנותנת פתח להגיד לא. (וכבר יצא לי לשים סלקל על מושב ליד מישהו ולעמוד לידו.)

ואם יש כמה חרדים שיושבים לבד, אני אבקש. לרוב הם עוברים כי הם מנחשים שאני אשב לידם אם לא 

אם גבר יבקש ממני לעבור אישה כי אין לו מקום- אני גם אעבור אם זה לא יקשה עלי (לדוג'- כבר יצא לי שעליתי עם תינוק וישבתי לי המקום שבו שמתי את העגלה והתיקים (שזה באמצע) ומישהו ביקש ממני לעבור, אז הסברתי לו יפה שאין מצב ושאם הוא כ"כ רוצה שישב לידי וישים את התיק שלו כמחיצה..)

בגדול- אני משתדלת לא לבקש. גם כשלא הרגשתי טוב- פשוט ישבתי על הרצפה. אפילו בחודש שמיני ותשיעי.

שמכל האוטובוס- שמלא צעירים - מי שקמה לי כי אני עם תינוק על הידיים-

זו גברת זקנה שאמורים לקום ולתת לה לשבת בעצמה

והיא בכוח מושיבה אותי- תשבי,תשבי

מה אני אעשה? יש לי ברירה? אני חייבת לשבת גם...

האנשים חיים עם האף שלהם תקוע בחלון, או גרוע יותר- במכשיר "תקשורת חכמה" שלהם...

לא אכפת מהסביבה, מהעולם, ממי שלידם

שורש וגרביים-

לא, זו לא חוצפה

אבא שלך לא קנה את האוטובוס הזה, ואם אתה רוצה ספסל ריק לעצמך- תקנה שני כרטיסים.

מצבים שתזוזה קלה של אדם אחד מכיסא לשני- יגרמו לאדם אחר הבדל גדול -מאי נעימות גדולה עד למנוע סכנה גדולה

טרמפים-

על בסיס דין קדימה, לכן הזוג הזה יצאו קצת... עעעעעעעעעע. לא נעים

לק"י

ליד מישהו מוכר (זה שאיתו אני נוסעת).

לא חושבת שזאת חוצפה לבקש, אבל באופן אישי אני לא אבקש אם יש לי אופציה אחרת (גם אם זה ידרוש ממני להתפצל מזה שעליתי איתו לאוטובוס- זה לא כ-זה נורא! פחות נחמד, אבל בסדר..).

בכלל אני משתדלת לא לבקש טובות אם אני יכולה להסתדר לבד.

זו גם חוצפה...

בגלל שהאוטובוס הבא הוא בעוד שלושת רבעי שעה- במקרה הטוב- וגם הוא יהיה מלא...

בגלל שגם את צריכה להגיע- למרות שיש לך אי אילו מגבלות הגיוניות כמו צרוך לממש את הכרטיס-נסיעה -בישיבה שקנית (למה אגד כבר לא מוכרים כרטיסי נסיעה בעמידה כמו פעם???? אם את עומדת לפחות תשלמי פחות)

המחשבה שאני עליתי קודם ושילמתי לכן יש לי זכות מופלגת מעבר לשאר נוסעי האוטובוס שיעלו בהמשך- היא חוצפה

ולא, אין מוניות באיזר שלנו

ולא- אי אפשר לנהוג ברכב. (רוצה לקנות לי? או רוצה לישון בשבילי בלילה כדי שנאי אהיה כשירה לנהוג?)

באופן כללי

אני מתפלאת את חברי הפורום הזה- אני רגילה לרמה אחרת של מוסריות

הרחוב הישראלי רגיל לשיח של "זכויות" -מה מגיע לי

במקום שיח של חובות- או שיח של נתינה- איפה אני יכול לעשות לטובת הזולת

כן- זכות היא לנו לעזור לזולתינו

זכותי לעשות מעשה קטן של אכפתיות- שלאדם אחר יהיה הבדל גדול

זכות היא לי לדאוג לנוסעי האוטובוס האחרים -לביטחונם ורווחתם -כחלק מזכותי החברתית הכללית  -לראות מי צריך עזרה ולסייע לו

זכות היא לי להיות חלק מחברה שבה רואים אנשים - שבה אם יש אישה בהריון, או זקן, או הורה עם ילדים ועגלות, או אדם עמוס תיקים, או אדם צעיר עם מבט מאוד עייף בעיניים- ולתת להם לשבת, לעשות מחווה קטנה של אכפתיות

במדינות אחרות בעולם אדם יכול ליפול על המדרכה- ואין מי שישים לב

מיוחדותנו כחברה פה בישראל היא באכפתיות שלנו, במעשי דאגה לאנשים זרים

ברור שאקום למישהי בהריון- עייפה-מבוגרת.

אבל זה כן חוצפה לעלות בתחנה האחרונה ולצפות שמישהו יקם בשבילך, קח אוטובוס כמו כולם לתחנה הראשונה- שם וודאי יהא לך מקום ישיבה...

אנשים לא לוקחים אוטובוס לתחנה ראשונה

הם עולים הכי קרוב שהם יכולים, כי הם נוסעים שעתיים ולא חסר להם עוד חצי שעה נסיעה עם ילדים קוטרים

אה, ובמקום שיש אוטובוס כל שעה- אין אוטובוס פנימי, אין דבר כזה כפרה

נכון, זה חוצפה נוראית לחיות את החיים האילו ולנסות להתמודד עם הקשיים שיש בהם- ולצפות שיהיו אנשים שיעזרו לך, לצפות שאנשים לא יהיו אטומי לב

"כופין על מידת סדום" ואכמ"ל

אז לכן כשעולה אישה בהריון, אני שואלת אותה למה עלית, כי אני סומכת על שיקול דעתה, דנה אותה לכף זכות.

אני קמה לה. בסדר, את צודקת.

למה סדום פתאום? 

סך הכל... אמרתי שמישהי שרוצה לקבל מקום, שלא תסמוך על זה שיקומו לה, שתיקח מונית כמה תחנות קודם,

ותחסוך את אי הנעימות.

בתור אחת שנוסעת כל יום, לירושלים, הלוך ושוב, אני רואה את זה הרבה.

מרחק התחנות הוא כחמש דקות הליכה, ויש אוטובוסים...(אגב, זה מה שאני עושה כשאני בסביבת התחנה האחרונה בעיר- לוקחת אוטובוס לתחנה הראשונה זה עשר דקות נוספות...

ולמה שלא תסמוך? ממתי נהיינו חברה של סוציומטים? איפה החסד?

אפשר לבקש עזרה מיהודי, ברור, וד"א המצב של צאדיקה הוא שונה לגמרי וזה מקרה ספציפי,

אני מדברת על התופעה הזו של נשים מבוגרות שקבוע עולות בתחנה האחרונה ומצפות שיקומו להן.

ברור שאקום, וודאי.

אבל זה לא מונע מהן עצמן לקחת אחריות... יש המו דרכים, לא'ידעת, לקבוע עם הנהג (הקבוע כאמור) שישמור לה מקום קבוע או משהו כזה...

יכול להיות בהחלט מצב של קידוש השם.

אז למה לא?

למה להתעקש?...

קצת מגוחך, לא?

למה שאני אסתכן- 
(וכן, אני מאלה שבד"כ חוגרים באוטובוס, הספיקה לנו תאונה אחת במשפחה..)

אם מישהי החליטה להסתכן ולעלות לאוטובוס מלא?

פסדר, אני כן משתדלת לעמוד, ואם זה בכנס או כאלו- ברור שנעמדת מיד,

אבל באוטובוס?! זה הרבה הרבה יותר מסוכן לעמוד מלשבת, ואני מצטערת, זו בעייתך שעלית אם לא היה מקום מלכתחילה.

ועוד נק'- עם כל ההתחסדות, אם מישהי עולה בירושלים לנסיעה של שעה וחצי ואין לה כבר מקום לשבת- שתיקח את זה בחשבון ושלא תבנה על חסד של אחרים,

אני לא אמורה לעמוד שעה וחצי (פלוס) בגלל מישהי כזאת.

וכן, אני יודעת שזה לא "פוליטיקלי קורקט" לומר את זה, אבל את החסד שלי אני משתדלת לעשות כשזה מרצוני ובגבולות היכולת שלי.

(מי אמר שלעמוד שעתיים בנסיעה אחרי יום מתיש של קניות בי-ם זה חובה?!)

חוץ מזה שגם אם אנחנו צעירים זה לא אומר שיש לנו כח לעמוד.

קרה לי פעם שיום שלם הסתובבתי ברחוב וכשהגעתי לאוטובוס פשוט התמוטטתי והייתי חייבת לשבת, אלא מה? כמה תחנות אחריי עלתה מישהי קצת מבוגרת וביקשה שאקום. לא היה לי נעים לסרב ונעמדתי למרות שכמעט נפלתי.

מה, זה בסדר?

זה קרה לי ורציתי לבכות...

לא היה לי כוח לעמוד ובגלל איזה זקנה חביבה נאלצתי לעמוד שעה וחצי

וחוץ מזה לגבי "מפני שיבה תקום"-

שמעתי פעם איזה רב שאמר שהכוונה לקום בפניו- אבל אין שום חיוב לתת לו את מקומך (פשוט כמו שקמים שרב נכנס לתת שיעור)-

לגבי אם זה מוסרי או לא זה לא משנה-

אבל יש לזה מקור???

בעזהי"ת.

מובן מאליו שהכוונה היא לקום כאות כבוד (ולא בשביל לפנות מקום באוטובוס...)

כמו שיש חובה לקום בפני אדם חכם או בפני אבא שלך..

תפתחי שולחן ערוך.

כך הייתי עושה לפני שהיה לי ילד

אבל כשיש ילד ויש אוטובוס פעם ב... זה סיוט.

וגם היום כשאני עולה עם הילד אני יושבת על הריצפה לפעמים ומשתדלת שלא ישתולל ויברח

נהיה פחות ופחות חינני ככל שמתרחקים מהתיכון.

למרות זאת אני עושה את זה לא מעט לצערי, וזה חתיכת סבל.

מה לעשות, ואני רחוקה מאוד מהתיכון.

כבר קרה לי כמה פעמים שהתינוק השובב רצה לזחול לאורך האוטובוס במורדות ירושלים.

את האמת? אנחנו נוסעים פחות להורים בגלל זה. לנסוע להורים שלי זה אוטובוס פעם בשלוש שעות במקרה הטוב. נסיעה של שעה שכל דקה סיוט עם קטנצ'יק ביד. אנחנו עולים בתחנה האחרונה והתחנה הראשונה רחוקה שנות אור, וגם התחנה שלפני התחנה שלנו.

בתוך העיר זה בעיה...

אגב, אני נמנעת מהרכבת בעיקר בגלל זה. אני נוסעת רבע שעה יותר ולפעמים אפילו יותר רק לא להיכנס לצפיפות שם

צעירים וצעירות, שכשנסעתי באוטובוס, פעם אחת, וכמעט קרסתי מכאבי בטן, חמש ויותר אנשים קמו לי, נטו חסד ורצון טוב. סירבתי. אחרי חצי שעה באמת כמעט נפלתי על הרצפה, וישבתי... (ואני לא נראת זקנה, וגם לא בהריון;)

ודי נאנקתי מכאבים בפלא'...

הוא אמר שתלוי באורך הנסיעה

לנסיעה קצרה מותר לאישה הרה/עם ילדים לעלות ולסמוך/לדאוג שיקומו לה.

כשמדובר בנסיעה ארוכה - אסור לה לעלות ואין שום צורך לקום לה.

ומי שעלה קודם אין לו זכות מופלגת עליך - הוא פשוט עלה על דעת זה שיש לו מקום פנוי

אולי הוא כן היה מעדיף להמתין שלושת רבעי שעה והעיקר לשבת?!?!

מי שמעדיף לעלות לאוטובוס שאין בו מקומות ישיבה - עולה על דעת שהוא עומד כל הנסיעה וזה שווה לו.

ובנסיעה ארוכה יקירתי, כל האוטובוסים בכל רחבי הארץ מלאים

אלא אם את נוסעת בחמש בוקר.

אין סיבה שאישה בהריון לא תעלה על אוטובוס ולא תשב,

היא לא צריכה להקים אנשים אבל מן הראוי שיקומו לה.

אישה בהריון הרבה פעמים לא יכולה לעמוד הרבה זמן,

ולעמוד באוטובוס זה סיכון לנפילה,

ואני בחודש תשיעי וכל דקה מיותרת שעמדתי בהריון הזה באוטובוס

קבלתי מכה מאיזה מושב או עמוד,

וזה חביבתי סיכון מטורף.

אני לא מצפה שיקומו בשבילי כי אין לי זכויות מיותרות,

אבל מה אני צריכה להגן על התינוקת שלי בבטן

לכן אני צריכה לשבת נורמלי,

ברוך ה' יצא לי בערך פעם אחת בהריון

לבקש ממשהו לקום בעדינות.

ואישה עם ילד צריכה גם לקפל עגלה וגם לדאוג לבטיחות הילד,

ולא את לא באמת תעמדי עם תינוק בידיים

כי יהיה סיכוי שתעופי ואז לא ישאר תינוק.

אני משלמת על הנסיעה וזכותי לשבת,

אני לא מצפה שכל האוטובוס יקום בשביל

אבל אישה בהריון ואישה עם ילד צריכה לשבת

וצריך לחנך לזה שהצעירים לא יהיו אטומים כל כך

ולא הגיוני שהמון פעמים האישה הכי מבוגרת על האוטובוס

תקום ותכריח אותי לשבת.

היה לי מקרה מזעזע ב170,

חיכיתי לו בתחנה המרכזית והיה מלא חיילים,

הם רמסו אותי כל הזמן שחכיתי ולא הייתי מסוגלת

לקחת 143 ולתפוס טרמפים,

כשהאוטובוס הגיע הם כמעט רמסו אותי למוות

דחפו ודחפו למרות שיש לי בטן מספיק גדולה

ואנשים שמה מספיק שפויים כדי להיות אחראיים

ולתת לי לעבור בלי להרוג אותי,

אחרי צעקות מצידי הצלחתי לעלות על האוטובוס

אפילו הנהג שאל אותי כל הנסיעה אם אני בסדר!

וכמובן אוטובוס מלא חיילים ואנשים מבוגרים צריכים לעמוד

אף אחד לא חינך אותם לתת קצת כבוד למבוגרים.

עליתי בתחנה הראשונה כמו כולם,

ולא ציפיתי שירחמו עליי בתחנה אחרת,

זה עניין של חינוך

שתהיו בהריון או עם ילד תבינו.

אני כל השנים קמתי לנשים בהריון,

ועזרתי להעלות עגלות,

לא הבנתי עד כמה קשה להן לעמוד

עד שנכנסתי להריון.

אתן צריכות קודם כל לדאוג לעצמכן ואחרי כל הנסיונות אם לא הצלחתן אז לקוות שאדם טוב יקום לכם.

את יודעת שיש לך נסיעה צאי חצי שעה קודם ותעלי ראשונה לאוטובוס.

לא מבין את הגישה של קיבוץ הנדבות

לא תמיד יש אוטובוס כל חצי שעה,

ולא תמיד האוטובוס הקודם יהיה פנוי יותר..

יש מצב נתון- שלפעמים אין ברירה, וחייבים לנסוע, ואין מקום.

אתה לא מרגיש טוב ולא יכול לקום? בסדר, בעז"ה יהיו אחרים שירגישו טוב ויסכימו.

אבל אי אפשר להגיד לאשה בהריון נניח , או לזקן..אל תסעו באוטובוסים..0:

שלא ראו בעיניים שהם נכנסו לאוטובוס,

הגעתי חצי שעה לפני לאוטובוס!

אפילו הנהג אמר להם לתת לי לעלות ולא לרמוס אותי!

הם לא ראו בעיניים,

אני עשיתי את מיטב ההשתדלות להגיע בשעה נורמלית,

והם לא למדו חינוך, אחרי כמה דקות של צעקות נואשות

כי הם רמסו אותי מכל הכיוונים

סוף סוף נתנו לי להעלות.

כל הדרך הנהג שאל אם אני בסדר.

אני לא לוקחת לאף אחד מקום אף פעם,

לא הקמתי אנשים, כשאנשים קמים לי אני אומרת תודה

וכשאני עולה עם בעלי לפעמים נותנים לשנינו מקום,

ולא זה לא מובן מאליו שמישהו יעבור מקום כי אנחנו זוג,

אני לא מצפה שיקומו לי,

ברוך ה' כמעט תמיד קמו או עזרו לי אנשים טובים.

הנהגים של 170 רובם מכירים אותי,

וכבר היו מקרים שהם העירו לנוסעים

שחסמו לי את הדרך לעלות וסיכנו אותי,

מבחינת הנהג אני צריכה לשבת תמיד

זה אפילו לא נושא לדיון

אתמול אפילו נסעתי עם צירי לידה,

והנהג התעניין מה שלומי

כי הייתי מרוסקת מכאבים,

ובפעם אחרת השבוע מישהי ראתה שאני סובלת

לקחה אותי יד ביד עד לטרם להבדק,

וכל זה כי בכיתי לבעלי בטלפון על כאבים

(יש נהג של 170 שמוכן לעזור לנו בחפץ לב,

ואפילו להשאיל לנו את האוטו)

תאמין לי שאני לא מחפשת יחס מיוחד.

זה נקרא אנשים טובים עם חינוך טוב,

שאוהבים לעזור לאחרים

הלוואי על כולנו.

וכן אם זה כל כך לגיטימי מבחינת הנהג 

שאני יושבת בכל מחיר,

למה אנחנו צריכים לנהל דיון

ולראות כמה אנשים כאן אגואיסטים

ותסלחו לי זה המילה 

ולא יכולים לעמוד בשביל מי שצריך.

אני עוד מגיל 13 בערך קמתי לזקנים

ונשים בהריון כי זה היה ברור לי

שקשה להם לעמוד.

אני כל כך מתביישת שהרבה מאוד פעמים

שאין מקום באוטובוס משום מה,

תקום לי אישה זקנה בת 70 בערך

וכולם ילחצו עליי לשבת,

במקום שיקומו הצעירים האגואיסטים

שיכולים קצת לעמוד

בשביל שאישה לא תסכן את עצמה

אם אתה יכול לקום ואתה מרגיש טוב

מה רע לך לעשות קצת חסד לזולת?

שתהיה לך אישה בהריון תבין כמה זה מסוכן,

כל מכה רצינית בשליש הראשון יכולה לגרום להפלה

מספיק שהיא תיפול על עמוד באוטובוס

ואגב לנשים בהריון יש שיווי משקל ברצפה,

הלוואי הייתי יכולה לעמוד חופשי

אבל אם ההייתי עומדת חופשי

כבר לא הייתה לי עכשיו תינוקת בבטן

אני נפלתי כל ההריון חופשי מדקת עמידה באוטובוס

ולא אני לא מגזימה!.

אני אפילו נקעתי רגל פעמיים בהריון הזה.

אני לא מיוחדת, אין אישה אחת בהריון שלא נפלה פעם אחת באוטובוס לפחות,

או שתמיד יכולה לעמוד באוטובוס

ואני מוכנה לעמוד על זה.

אז זה גם חלק מזה,

אפילו חלק גדול מזה.

שתגדל ותתחתן תבין,

מאחלת לך שאישתך תהיה טובה.

בעיית החיילים כאן ידועה כבר שנים רבות,

אבל זה התפקיד של ההורים שלהם לחנך אותם.

שדוחקת אותם לפינה

חיילים מפחדים על היציאות שלהם ברמות שאת לא יכולה תאר לעצמך בכלל

וכשחייל יודע שאם הוא לא יעלה על האוטבוס הקרוב הוא יבלה את השלושה שבועות הקרובים בבסיס הוא יעשה כמעט הכל כדי לעלות

ברור לי שהם פוחדים על היציאות שלהם,

אבל זה לא אומר שהם לא יכולים להיות בני אדם,

ולהתנהג בהתאם.

הייתה שמה התנפלות על האטובוסים

על חשבון התושבים חלקם מבוגרים שהמתינו איתי בתחנה,

לא עניין אותם דבר הם היו מוכנים לדרוס אנשים למוות,

תאמין לי גם הנהג היה מזועזע,

הוא אמר שהוא ראה את הרציף וחשכו עיניו,

עוד לפני שבא לאסוף אותנו

הוא שאל אם אני בסדר כל הנסיעה,

ורק אחרי שהוא התערב

נתנו לי לעלות במקום למחוץ אותי.

התברכתי בבטן הריון גדולה ויפה,

החיילים ראו אותי ובכל מקרה שמו עליי קצוץ,

הם דחפו ודחפו הכול כדאי לעלות לאוטובוסים.

בעלי שאל למה לא פרשתי ל143,

זה היה 11 בבוקר והייתי עייפה

ואין סיבה שאני לא אגיע הביתה

כשזו תחנת עלייה ראשונה ואני משלמת על כרטיס

אני לא אמנע מלהיות בהריון בגלל זה.

(אני כמעט תמיד מחכה בתחנה מרכזית,

אז לא מבקשת ניסים)

תהיה בן אדם לפני שאתה חייל.

|התקפה| וכי אתם לא גרים פה בארץ?

לא גרים בירושלים? מה הולך פה???

כמה שתגיעי יותר מוקדם- עדיין לא בטוח שיהיה לך מקום, ומניסיון- גם בחמש בבוקר. יש מקומות שרוב הזמן הם צפופים. שנית- אשה בהריון היא גם בן אדם, ואפילו שניים, עם חיים (ואפילו שניים..) ועבודה ולימודים ונסיעות וצורך לצאת לקניות ולהגיע הביתה ו.. אז מה, בזכות זה שהיא בהריון היא גם במעצר בית?? וכן- היא גם שלמה ותשלם באוטובוס רק שהיא לא תדחוף. יש הבדל ברור בין אשה בהריון בכוחותיה לחיל (גיבור ואמיץ) וכוחותיו. כן, יש אנשים ומצבים בחברה שמצריכים התייחסות אחרת, אפילו בהלכה זה כתוב, למי שמחפש, על היחס שצריך להיות לזקנים וחולים ואשה שצריכה ללדת הנחשבת כחולה שיש בו סכנה. צריך להוסיף על כך או שהרעיון הובן? אז כן- היא קודמת. וכמה שהיא תשתדל ותשקיע את המסלול שלה והמאמץ שלה לבוא מוקדם- בכל זאת אנו כסביבה צריכים להתייחס אליה אחרת, להקדימה, והיא לא צריכה לבקש.. לא מבינה מה הולך כאן, באמת. דברים בסיסיים.

לזכות לתואר בן אדם, שזה תואר שלפני תלמיד חכם אפילו- זה לא פשוט.

הלוואי ונזכה.

ועוד בפורום של דתיים

מה פתאום שאבקש???

אני לא ממונה על דרך ארץ של אנשים ולא על הסדר הציבורי.

זכותו של אדם לשבת איפה שבא לו.

לדעתי יש מקום להוכיח מי שלא קם,

בייחוד אם העומדת הינה אשה בהריון/קשישה וכד'

וההנחיה ההלכתית למבוגרים וכד' שלכתחילא אם הם מבחינים באוטובוס עמוס לעייפה- שיחכו לבא אחריו,

ורק אם בדיעבד כבר עלו על האוטובוס, ראוי שהנערים יקומו ויפנו להם את מקומם.

לא לאישה בהריון ולא לאדם מבוגר.

עם כל הכבוד לזוג- ויש לי הרבה כבוד לזוגה פותחת השרשור-

א"א לצפות שאנשים יקומו מעצמם כדי שהזוג יוכל לשבת יחד.

לא יקרה להם כלום אם ישבו לחוד בנסיעה.

ובכל מקרה- זה לא דברים שאפשר לקחת בכח.

את הבנות שלי אחנך לקום למי שקשה לו.

לא תפקידי לחנך את שאר יושבי האוטובוס.

בעזהי"ת.

כרווקה כמעט ולא היתה לי בעיה לעבור מקום (אלא אם תיכננתי שינה טובה בנסיעה הזאת\שלא הרגשתי טוב), ואפילו היו מקרים שקמתי מיוזמתי.

אבל כזוג אני מתפדחת לבקש. אבל הרבה פעמים אנשים קמים לנו.. כמה נחמד

שאלו את הרב אבינר מה לעשות עם זוגות שמתנגדים לבוא לחתונה שלהם כי הם לא מוכנים לשבת בנפרד.

ענה הרב אבינר: "איזה יופי! אם בעל לא יכול בלי אישתו חצי שעה ואישה בלי בעלה, הגענו לימות המשיח"

כמובן שעם ילדים זה אחרת.

לק"י

אבל בתור אחת שמשתדלת לא לבקש טובות סתם- אני לא אבקש אם זה משהו לא דחוף.

אבל כמובן שיפה ונחמד לעשות טובה לבנאדם.

מקום, לא לבקשה.

קרה לנו במוצ"ש שחזרתי עם בעלי מהצפון, נסיעה ארוכה למרכז..

היו שני מקומות אלא שמשני הצדדים ישבו בנות, ביקשתי ממש בעדינות וההיא ליד החלון לא רצתה לעבור.. ות'אמת לעבור לשבת באמצע ספסל אחורי לא כולם אוהבים אז התיישבתי לבד. בעלי כבר עבר קדימה ואז בנות אחרות הסכימו לעבור בשבילנו אפילו שממש לא ציפיתי. חמודות.

אחרי שקראתי את השרשור אני קצת מבינה שזה לא כזה טריוויאלי לבקש. באמת שלא חשבתי שזה כזה ביג דיל כי אני בד"כ קמה ולא עושה עניין מזה אז זה לא נראה לי כזו טרחה.

למדתי משהו. תודה.

כי "לא רוצים שאישה תשב לפניהם"..

סוף כל סוף תפנית מעניינת לשירשור

מאף אחד לעבור בכדי שאוכל לשבת ליד אישתי. גם אם מבקשים לעבור בשל הסיבה הזו, בשום פנים ואופן לא להקים מישהו שיצטרך לעמוד. אם אני נוסע לבד, יש מצב שאעבור גם אם לא יבקשו ממני, למרות שאני חושב שזה דבר לא נכון. כשנוסעים בתחבורה ציבורית צריך לקחת בחשבון, כל מיני מצבים, וזהו אחד מהם. שלא יהיו שני מקומות פנויים.

פתאום

סלים מתפוצץ

לא דמיינתי לאן תגיע שאלה פשוטה שכתבתי מתוסכלת באוטובוס ...

יש לי המון מה לכתוב ולהגיב אבל אני כותבת ומוחקת

רוצה להיות מ(הצדיקות, כן, כן, לא משתמשת המילה הזו בד"כ) האלה ששמחות לקום, ורואות עוד מקצה האוטובוס את הנולד והאמא שלו או הזוגות הצעירים.. אבל לא תמיד זה מצליח לי בנפש. ב"ה הרבה פעמים כן, אבל זוכרת מאבקים פנימיים עם עצמי על כך, ובכלל- הרבה תלוי בכוחותי באותו רגע.

כמו שרבי שלמה קרליבך אמר- "לעולם אינך יודע.". ואוסיף לענד"י- אינך יודע מה מתחולל בנפשו של אדם, ולכן לכל השופטים והשופטות- תדעו שאתם לא יודעים הכל אז בבקשה..

ברור לי שכן צריך לתת למי שזקוק לכך יותר ממני את המקום- כמו מבוגרים, אשה בהריון ועם ילדון, ובלי כל קשר כמה שילמתי והאם היא חיכתה יותר או פחות ממני בתחנה, כי המצב האידאלי של מקום לכולם לא קיים בד"כ ואולי זו מטרת הקב"ה בכך- לפתח בנו את החסד, ואהבת הבריות. בפשטות. אך בזוגות צעירים שרוצים לשבת ביחד- מובן ובד"כ אסכים לעבור, אך צריך להבין שזה שונה ולא מחויב המציאות שאנשים יעברו.. זה בעיקר משום "ואהבת", ולעיתים "ואהבת" זה גם את עצמך, ולא לכולם זה פשוט, בייחוד כשיש קשיי נסיעות ומקום אחד יותר מתאים מאשר מקום אחר.

טוב לך תקום לא טוב לך אל תקום. אל תצפה מכולם להרגיש ולנהוג כמוך בכל סיטואציה.

רק מקווה שהחברה סביבי היא בסטנדרט מוסרי שבעיני הוא מינימלי.

מעניין אותי איך שירשור כזה היה מתפתח בנוג"ה

אני קמתי לנשים בהריון וזקנים כבר מגיל 13 אוטומטית,

והעלתי אלפי עגלות לאוטובוסים

לא על מנת לקבל פרס, אלא כי אני יודעת כמה קשה להן לעמוד

כי אני בריאה ברוך ה' ויכולה לעשות חסד בשביל אדם שצריך מקום.

הבנות כאן לא יבינו כמה קשה להן לעמוד,

עד שלא יהיו בהריון או עם ילד

ויהיו גמורות מכאבים או בחילות

וכל מה שירצו זה רק לשבת.

כמו שמחנכים ל והדרת פני זקן,

צריך גם לחנך אנשים לקום לנשים בהריון/ נשים עם תינוק

אנחנו לא נחכה 3 שעות לאוטובוס עד שנמצא אחד ריק לעלות עליו

בירושלים כמעט ואין דבר כזה אוטובוס לא עמוס,

ולכל האטומים שאומרים לא לעלות או לנסות תחנה אחרת,

בואו נראה אתכן מדדים לתחנה אחרת בהריון מתקדם

או עם עגלה ועוד ילד קטן ליד,

בואו נראה אתכן מנסות לעלות עם עגלה בלי ליפול.

השרשור הזה מזעזע מבחינתי

אבל כנראה שתגדלו תבינו.

אני אגדל את הבת שלי לקצת יותר סובלנות ועזרה

בעזרת ה'

מה שמעניין אותי זה מה גורם לזה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t556710#6205824

להפוך לזה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t555391#6194962

ויותר מזה איך אפשר לחנך יותר ככה שנישאר בצורה הראשונה.

כי בדקתי את זה באוטובוסים.

ומצער ממש.

יש לי תמיד פינה חמה בלב לנוג"ה שפיצים אחד אחד, יש לנו נוער שבאמת מחפש לעשות טוב ומיישם את זה בעיני זה לא טריוויאלי בכלל.

שמבחינתם הזקנה יכולה לעמוד לא רק כי אין להם כוח לעמוד בשבילה

(שזה לגיטימי מי אני ואשפוט?)

אלא כי זה מרגיש להם שעושים להם בדווקא שמבקשים מקום,

זאת אומרת שהם בכלל לא מבינים מה זאת אישה זקנה שעומדת

או אישה בהריון/אישה עם תינוק.

אני לא חושבת שמותר להקים מישהו בכוח,

ואי לא חושבת שאוטובוס שלם צריך לקום

ושאם את מרגישה רע את מחוייבת לקום בכל מקרה,

זה כל אחד לפי כוחו ואין יכולת לשפוט.

אבל מזעזע אותי הגישה שאני לא יכולה לעזור

כי אני תמיד עייפה ותמיד אין לי כוח לקום,

שבין המילים עולה השאלה בשביל מה אני צריכה לקום?

מה החשיבות של זה?

שמה לדעתי הבעיה,

האנשים כאן לא מבינים מה החשיבות

כי כולם כאן גם לא נשואים

ומה לעשות שחווים את זה בשטח זה אחרת.

כל ההריון הצטערתי שלא יכולתי לעזור לאנשים,

הייתי מעדיפה לעמוד לאישה זקנה

במקום להרגיש נזקקת.

שהולך פה.

נראה לי שאנשים פורקים פה את התסכול שלהם או מצאו הזדמנות לבקש מאנשים לכלכל את צעדיהם בתבונה, כאשר זה אפשרי.

בכל אופן- כמעט בטוחה שרובם או כולם ישמחו לעזור , ויקומו לאשה בהריון ולאנשים מבוגרים..גם בלי שאלו יבקשו.

להם הם לא יגידו למה לא עלית קודת..וכו' וכו'- רק פה הם יכולים להעלות את המודעות לעניין..אבל בתכלס יעזרו.

כל אחד צריך לחשוב על החסד של עצמו ושהוא חייב לעשות  ולא לבדוק ל הזמן את האחרים

ובגדול- אנשים רבים קמים באוטובוס- בעיקר לנשים בהריון ועם תינוקות  ופחות לאנשים מבוגרים..

ועוד דבר- לאור כל מה שנכתב לעיל- לא הגיע הזמן לדרוש בים של מכתבים מחברות האוטובוסים להוציא יותר אוטובוסים באזורים עמוסים???

שקרתה לי פעם...

עלתה לאוטובוס אשה בהריון אז קמתי ופיניתי לה מקום.

ואז היא אמרה לי למה קמת?

ועניתי לה שהיא בהריון...

והיא אמרה שהיא בכלל לא...

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז