לדעתי נכונה מאוד.. שקראתי בספר כלשהוא... :
על כל העניין הזה של לדון לכף זכות וכו'....
מלכתחילה- אנחנו לא צריכים בכלל לדון אנשים אחרים או מעשים שלהם , אם אנחנו כבר דנים אז בוודאי שצריך לדון לכף זכות.
אני ממש התחברתי כי זה הגיוני ממש!!
אנחנו אף פעם לא יכולים להיות במצב של האדם שאנחנו דנים אותו- לא במצבו הנפשי, המשפחתי, החברתי, אין לנו מושג מה עובר עליו וכו'...
ובכלל "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" ובגלל שלא תגיע למקומו (כנראה אף פעם) אז אל תדון אותו בכלל....
וחוצמיזה- מי אנחנו שנדון אנשים אחרים, יהודים, בנים של הקב"ה??? מי אמר שאנחנו יותר טובים מהם???
עד כאן תובנות להערב...
תשנו על זה לילה...
לילה טוב צדיקים!!!![]()
![]()







