יש לי שאלה נוקבת שממש קשורה לעיצומם של הימים האלו.
איך אפשר לאהוב אדם שפועל בניגוד למה שאתה מאמין בו, חי לפיו, נושם אותו?
תדמיינו סיטואציה שאח/ות שלכם הולכים לכיוונים ממש לא טובים, או אפילו קצת לא טובים. מה שישר עולה לראש זה להעיר על אורך החצאית, והכיפה שהתעופפה. אני ארגיש כאילו אם אני אדבר איתה/ו כרגיל ואהיה החברה הכי טובה, יהיה מעין בגידה בערכים שלי, מעין השלמה.
איך אפשר באמת לאהוב מישהו שאומר ח"ו- "אין אלוקים"? כביכול התגובה המתאימה כאוהב ה' זה לשנוא אותו?







