לערבים יש פולגימיה 

כמה נשים כמה חמורים וגמל..

רק תימנים מסוגלים לחיות עם כמה נשים יחד אז להם מותר

היום גברים מסוגלים להתחתן עם 2 נשים, רכב, מקום עבודה, ואייפון.

מה תגידי?

לק"י

<צ>

כמה מאמץ משקיעים כדי למצוא אחת..

תחשבו מה זה לחפש עוד!

אבל זה טוב מקרה שמתלבטים בין כמה הצעות

וחוץ מזה זה אסור אז מה השאלה בכלל?

וגם עד שמוצאים אחד ק"ו למצוא כמה,

ועד שמסתדרים עם אחת ק"ו עם כמה... 

מתוקף הסמכות של הרבנות הראשית..

על פי סעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם - מאסר חמש שנים.

או, ליתר דיוק - מה זה חוק העונשין? (כי זה נשמע כמו דבר לא הגיוני במיוחד)

וזה נשמע לי מוזר, אבל אולי בעצם מוטב שאעצור כאן ולא אכנס לנושאים בהם אני בורה.

ולא אני אמרתי כל האמור לעיל לא נבדק בחוק ממש והוא מסתמך על דברים שנאמרו לי  

נישואי חו"ל מכשירים רק פגמים בצורת הנישואין (למשל, נישואין אזרחיים) ולא פגמים בכושר הצדדים להינשא (למשל, נישואי תערובת).

גבר הנושא נשים מרובות - הנישואין תקפים, מכיוון שלפי ההלכה הם יכולים להינשא, וממילא אין פגם בכושר הצדדים להינשא.

אישה הנישאת לכמה גברים - יש פגם בכושר להינשא, והנישואין אינם תקפים.

תמסרי למקורות שלך שהם ממש חייבים לעשות שיעורי בית..

שזה יגיע אליו באופן בו ניתן להניח שהמסר יתקבל אצל האדם הסביר (מבחן אובייקטיבי).

הבעיה אם הוא נחשב האדם הסביר 

תבררי אצל החברים שלו.

או שתסיקי ממכלול נסיבות העניין...

אני עם עו"ד לא מתעסקת

היא מקרה פרטי של פוליגמיה? זה קל וחומר מזן חזק מאוד

התייחסו למקרה של נישואי אשה לשני גברים.

"פוליגמיה" = שם כולל לריבוי בני זוג.

"ביגמיה" = 2 בני זוג.

שניהם יכולים להיות מכוונים לשני המינים.

עזבי, תחזרי למספרים שלך

אבל כדאי שאני אחזור ל- מה שכדאי שאחזור אליו

הקל וחומר בכלל בכיוון ההפוך |חובט בראשו|

מאשר שבעלה ייקח עוד אחת.

אני עדיין מתקשה להבין איך היהדות הרשתה את את זה פעם, אבל טוב, פעם מעמד האישה היה מאוד שונה, והיהדות באמת לא ידועה בפמיניסטיות יתר...

אבל אפילו אז, תראו כמה מריבות יש בתנ"ך על זה- שרה והגר, רחל ולאה, חנה ופנינה. לא חסר.

אני אפילו מקווה ששאלת את זה לחלוטין בצחוק.

כמובן שאל את זה בהומורו הידוע..

אבל התגובה שלך "בעייתית", גם אם הרגשתך הסובייקטיבית בנושא מובנת: זה לא "היהדות" הרשתה "פעם", אלא כתוב בתורה שהיא נצחית וניתנה מיוצר האדם ולא בגלל "מעמד האשה" פעם.. (וחלק מהתורה - זה גם התושבע"פ, כולל חרם דרבנו גרשום, שתיקן לא לעשות זאת, עם הזמן. יש דבר כזה - שהתורה נותנת כיוון עפ"י עומק המציאות ושורשה, ואח"כ יש רשות לחכמים לתקן עפ"י איך שדרכה של תורה צריכה להתגלות בפועל בזמן ההוא). וה"יהדות" אינה משועבדת למושגים כמו פמיניזם, לשום כיוון..

ולדבר על הדוגמאות שהבאת כאילו הן "חברות מהכיתה", זה כלל לא שייך (ואגב, גם לא מדויק כלל. לכל אחת מהדוגמאות שהבאת, יש סיבה שמוזכרת במקורות והיא לא מה שכתבת..).

פוליגמיה זה לא דבר טוב , או רע . זה מצב , ותלוי מאיזה מקום זה מגיע . אצל ערבים מסויימים , זה בא כמובן מתאוות נשים ושררה . ואז פוליגמיה זה דבר רע מאד .

בעולם העתיק , אישה בלי בעל או משפחה היתה יכולה להדרדר למקומות לא טובים , אז גברים נישאו לנשים , כדי להציל אותן מהרחוב . היום אנשים לא מבינים מה זה כשאין לחם - לא בסופר , לא במאפיה , לא מחר , לא מחרתיים . 

גם לא מאד מזמן , גברים נשאו אישה שניה , כמו למשל סבא רבא שלי . אישתו התעוורה ולא יכלה לטפל בילדים ובעצמה  . אז נכון ,הוא יכול היה להעסיק מטפלת , ובתור גבר יכול היה להיות רומן חשאי , כפי שקורה לעיתים קרובות מדי . במקום זה הוא נשא אישה שניה , היא טפלה בילדים שלו, באישתו , וגם בילדים שלה , והוא עזר , והכל היה על השולחן . 

נדמה לי שבתרבות של היום זה לא אפשרי , כי אנחנו מקולקלים , וחבל .  יש המון המון רווקות מאושרות וחזקות , אבל יש גם כאלו , שהיה עדיף להן להנשא כאישה שניה למישהו יציב וטוב - מאשר להשאר לבד.

זה בכלל לא משפיל . תחשבי על גבר כמו יעקב אבינו , שנשא 4 נשים . או אפילו על דוד המלך  . אם האדם הוא הגון , וזה בא ממקום של כבוד - זה יכול לעבוד. בכל אופן לא הייתי פוסלת את זה על הסף . 

לק"י

אלא שהיום פשוט משקיעים בקשר בצד הרגשי.

עושה רושם שפעם זה היה צד פחות חשוב..

והבאת כדוגמא את יעקב אבינו: איך לדעתך הרגישה לאה?! היה לה טוב עם המצב הזה??

היא סבלה מן הסתם.

ובאופן אישי- כמה מאמץ משקיעים בשביל למצוא בן זוג אחד.

מי צריך לעבור את זה כמה פעמים

שהיא נתנה לבניה...

ראה ה' בעניי, *הפעם* אודה את ה', וכו'...

רחל היתה האישה האהובה וככזו, היה ללאה לא פשוט..

בכלל, אי אפשר להשוות את המציאות של היום לעבר, אני לא חושבת שיש מישהו או מישהי שחיים בעידן הזה שזה יתאים להם...

זו דעתי!

אם אשה רוצה שני בעלים - למה לא ?

זהו בדיוק!

סגרי את הפה

בס''ד

הרי ללכת על הרצפה המנוגבת זה לא הכי מומלץ...

"יהרג ואל יעבור"

מי אנחנו שנאמר להם לא??...

אבל רגע, אני מניח שהשאלה היא כאשר בני הזוג מסכימים למהלך.

אחרת, לעשות מהלך חד צדדי - זה כמובן לא מוסרי!

אז... אם הם מעוניינים בזה והתייעצו עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים,

מי אנחנו שנגיד להם לא?...

שיעיז להעלות את הנושא הזה בפני אשתו? 

אחרי יומיים הכל עבר ב"ה ולא ראו עלי כלום

אחד הטובים...

א. האם הרמבם שאתה מציין כותב שזה מוסרי לעשות את זה ללא רשות אישתו או רק שהלכתית זה מותר?

ב. למיטב ידיעתי לפחות בחלק מהכתובות היום מזכירות תנאי שלא ישא אישה אחרת בצורה כלשהי, ואם לא מזכירים אותו בפירוש אז לפחות החתונה מתקיימת על דעת זה, כך שגם אם אז זה היה תקין היום זה לא.

לא עושה כל מה שהוחלט שהיא צריכה.

בהצלחה...0:

איך הדיון הזה הגיע לדף הראשי?  

אך לא ברור איזו אשה ראשונה תסכים

לק"י

זה יהיה דוחה מצידו

תולה ב"אנטרופולוגיה" הרבה מעבר למה שיש בה (מלבד מה שגם לגבי "ערכה המדעי" יש מסתפקים).

לא הכל זה "מוסכמות". 

יש בחירה, ויש תהליכים עמוקים ואמיתיים בהרבה מאשר "שינויים אנטרופולוגיים".

לא צריך לקחת דבר שולי ולעשות ממנו כאילו הוא מעל הכל וגורם הכל..

מראש אני אומר אין לי עניין לפגוע בך אישית, אבל הרבה מאוד ממה שכתבת כאן הוא טעות אחת גדולה.

(וסליחה מראש על האורך. לא חייב לקרוא אני רק פרקתי כאן, בדיוק כמוך...)

בראש ובראשונה - אין דרך כלל וכלל ואין מה להשוות בשום אופן בין ילד לאישה ללצורך העניין.

זה 2 סוגי אהבה , קבלה וחיבור שונים לגמרי אחד מהשני.

ילד הוא יציר כפיך, משהו שיצא ממך ואין לך אפשרות לבחור או לא לבחור האם להרגיש רגש כלפיו - זה מוטבע בך ובו גנטית, יש בו דם שלך תרצה או לא תרצה - ולכן אהבה אליו תהיה ממקור עצמי נטו, שלמעשה הוא יצא מתוכי.

לעומת אהבת אישה, שהיא עצם חיצוני לך, ואתה צריך למשוך את האהבה ממקור אחר ממה שהיא מגיעה כאשר מדובר על הבן שלך. אהבה לאישה יכולה גם להיגמר יום אחד ואז החבילה מפרקת, והיא כבר לא קשורה אליך בשום דרך, שום גנים שלה לא נמצאים בתוכך וגם להיפך. אתם שני גופים נפרדים שהחיבור ביניכם הוא נטו רגשי ורוחני. לא חיבור גופני כמו שיש לך עם הילד שלך. (שיצא מתוכך...).

לכן הגיוני מאוד מאוד להבין למה ילד, אין בעייה

שיהיו כמה וכמה, ואפילו הרבה - כי זה מגיע מתוכך וכל עוד אתה מרגיש מסוגל ויכול להעניק, נובעת מתוכך עוד אהבה.

אמא נורמאלית, לא תגיד שהיא אוהבת בן אחד יותר מאחר.

היא תשתדל להעניק לכולם תשומת לב כמו שצריך, ולהעניק אהבה לכולם. אהבה של אמא זה לא דבר שתלוי זמן או מקום, זה מעבר - זה דבר רוחני שנובע מעצם היותה קשורה אליהם מבחינה גופנית שיצאו מתוכה - ועל כן אני מתנגד מאוד ל"הגדרה החילונית" שאי אפשר להעניק אהבה להרבה ילדים. זה לא נכון. הכל תלוי ברצון. עובדה שיש משפחות חרדיות עם 12 ילדים שהילדים בהם מאושרים ומשפחתיים ואוהבים אחד את השני הרבה יותר ממשפחות בציבור החילוני עם 3 ילדים שאף אחד מהם לא מדבר עם השני, וההורים בקושי רואים אותם כי הם כל היום בעבודה וכו'...

בקיצור - אהבה זה ממש לא עניין של כמה ילדים יש לך, אלא של כמה אתה מוכן להשקיע ולעבוד בשביל זה, אבל לילדים - תמיד יהיה מקום לאהבה, כי הם תוצאה ישירה שלך.

לעומת אישה, ששם כאמור הקשר הוא חיצוני, נפשי רוחני - ושם המצב מסובך יותר, כי למרות שעקרונית אדם מסוגל לבנות קשר נפשי רוחני עם יותר מאישה אחת - ולכן בדיוק התורה מלכתחילה התירה את זה, הרי שבמציאות זה יכול לפגוע בכל קשר עם אישה נפרדת וזאת הסיבה שהביאה את רבינו גרשום לתקן את התקנה, וזה נכון גם עד היום...

 ומה שמחזק את זה היה שלמעשה הגם שרבינו גרשום פסק לאשכנזים, החרם התקבל בקהילות נרחבות ולמעשה גם רוב רובה של יהדות ספרד קיבלה עליה את החרם מתוך הבנה שהוא מתאים ונכון. התימנים הם יצואי הדופן.

גם בימי התלמוד - לא מוזכרים במפורש חכמים שהיו להם 2 נשים ומעלה.

אישה שנייה, זה יכול לגרום למתחים, ולמעשה גבר פחות יבין את זה ולאישה יותר קל לקלוט - אבל כאשר לאישה יש בעל, היא מצפה שהוא יהיה כל כולו שלה. זה קשר רוחני מבחינתה שהוא יחיד במינו. ממש לא כמו ילדים.

ברגע שאתה נושא עוד אישה, פיצלת את הקשר, הכנסת גורם חיצוני לתוכו וכעת כן, בשונה מילדים, האישה האחת תצטרך להתחרות על ליבו של הגבר עם האישה השנייה. מה שיגרום מתחים, מריבות וכעסים.

לא לחינם למרות שמותר לאדם להתחתן עם 2 נשים ומעלה לפי התורה - בכל זאת הן מוגדרות בתורה ובהלכה כ"צרות" זו לזו ומחוזקות באופן הלכתי כבנות משפחה המועדות לשנוא אחת את השנייה...

בקיצור, ברור שאין שום קשר בין המקרים:

ללדת הרבה ילדים - מעשה טוב, ראוי ונכון, ולא פוגע בכלל באהבה.

לשאת יותר מאישה אחת - מלבד זה שבאופן עקרוני זה אסור במדינה מצד החוק ואסור גם מצד חרם דרבנו גרשום, לפחות על אשכנזים - מלבד זה, זה גם לא בריא באופן כללי ויכול לגרום להרס הנישואין כפשוטו.

ואל לנו חס וחלילה להביא אפילו בקצה המחשבה דוגמאות מתרבויות אחרות - לדוגמא המוסלמים - ששם זה נהוג, דווקא בגלל שהרי ברור שגם שם זה מסואב ודפוק. יש שם אישה אחת שהיא המלכה והיא אשתו האמיתית של הגבר, וכל שאר הנשים הן למעשה ממלאות תאוותו של הגבר ורצונותיו המיניים. לרוב הן נהפכות גם לשפחות...

וקצת מעבר - בואו נחשוב באמת, מה יכולות להיות היום הסיבות לרצות פוליגמיה אצל כל אחד מכם, אם הוא חושב על זה? הרי כולנו יודעים שאפילו נישואים עם אישה אחת הם מורכבים ועבודה לכל החיים, לתחזק את הזוגיות וכו' - אז ברור על אחת כמה וכמה שכאשר זה מעורבב עם עוד נשים גם מצד עצמן וגם מצד האישה הנוספת, הקושי יוכפל במספרים מדהימים...

אז אולי כל המחשבות האלו נובעות ממקום לא טהור בנפש? צריך לחשוב על זה...

הרי אישה אחת יכולה בהחלט לספק אותך עד סוף החיים (רוחנית, נפשית הכוונה...) - אז מאיפה הגיע הצורך לשאת עוד אישה?

צריך לזכור שהיום המצב שונה מפעם.

פעם נישואין במקרים רבים מאוד היו גם לנוחות כלכלית - למעשה לא הבעל הוא זה שהחליט, לפוחת לא בהתחלה, אלא ההורים של הבעל וההורים של האישה - מטעמים שונים ולאו דווקא אהבה. 

ואז גם היו נכנסים שיקולים כמו הצורך לשמור על בנות ישראל נשואות ו"עם ממישהו" שיפרנס אותם, והגבר מצידו עוד יד שעבדה בבית עזרה לו כדי ללכת ולהביא אוכל הבייתה, לכן היה יותר היגיון בלשאת עוד אישה - אבל היום הטבעים השתנו והסיבות הנ"ל כבר לא נכונות מה גם שלא מתחשבים בהם כמו פעם...

בקיצור - כל מי שמעלה דיון אמיתי על פוליגמיה כיום, שיחשוב בכלל בשביל מה צריך את זה. למה זה טוב...

יום טוב

זה פשוט השוואה הזויה וחסרת בסיס.

ילד ואשה זה דברים שונים לגמרי, וילד יכול בהחלט להרגיש מעולה עם עוד ילדים..ואשה..בד"כ ההיסטוריה הוכיחה שלא.

כיון שותן טל ענה תשובה מפורטת ומעולה- אני אסיים פה.

רמב"ם, נשים - הלכות אישות, פרק רביעי, א':
"אין האשה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אשה בעל כרחה אינה מקודשת... ויש לאיש לקדש נשים רבות כאחת." 
רמב"ם, נשים - הלכות אישות, פרק ארבעה עשר, ג'-ד':
"נושא אדם כמה נשים אפילו מאה בין בבת אחת בין בזו אחר זו ואין אשתו יכולה לעכב. והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת. ואינו יכול לכוף אותן לשכון בחצר אחת. אלא כל אחת ואחת לעצמה..... לפיכך ציוו חכמים שלא ישא אדם יותר על ארבע נשים אף על פי שיש לו ממון הרבה כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחודש"

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t307532#3866339

נראה שבשרשור זה מתאים יותר להדגיש:

"והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת" 

והתגובה המתבקשת: אפילו לאחת אי אפשר לתת 'כראוי לה'...

אבל אם אתה מאלה שלא כפופים לחוק בישראל, ולא בכלל חדר"ג, ואתה מיחיד/י סגולה שיכול/ים גם לספק לנשים של היום כראוי להן - קדימה!

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.