אאל"ט - שיהיה מלך על ישראל, ועוד כאלה. ורק אז לבנות - פיזית את ביהמ"ק.

בנתיים אפשר להתחיל לבנות את עצמינו ואת העם- מבחינה רוחנית, ולקדם אותנו, שנהיה מוכנים הכי שאפשר למצב של גאולה

שנזכה!!

עכשיו יש כבר מן מלך לישראל ולבנות את ביהמ"ק צריך לעשות כל הזמן.

אז אל תגיד עכשיו א"א בגלל שגם כשהיינו בגלות כ.כל הדתיים אמרו א"א ואסור לעלות לא"י חייבים לחכות למשיח, ותראה מה קרה להם, מתו בשואה.

ומדינת ישראל קמה והצליחה בניסים למרות הכל.

אז אנחנו עכשיו אסור לנו לחזור על אותה טעות ולהגיד אסור(יש דברים שאסור, אבל גם יש דברים שמותר)

ולהתחיל לבנות את ביהמ"ק!!!

"אין ירושלים של מעלה ניבנית  עד שניבנית ירושליים של מעטה"(לא מדויק, אני לא זוכרת, סליחה)

"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג  ביהמ"ק"-כשהמשיח יבוא הוא יעמוד כבר על גג ביהמ"ק,אנחנו  לא צריכים לחכות אלה לבנות.

ולחג'דומט אתה יכול להצטרף ולתרום לתנועות שפועלות למען המקדש(מכון המקדש,אלה שעולים להר הבית,העצרת של האוהלים, לקנות קורבן וכו')וכמובן להרבות במעשים טובים

סליחה על האריכות

ועוד סימן קריאה - !

קודם שיהיה לנו ארון ברית, נסכים על צורת המנורה, נדע איפה מקום קודש הקודשים, נטהר

מטומאתנו, ואחרי זה נדבר.

בעצם, קודם כל שהעם יבין מה זה בית-מקדש.

זה באמת נשמע כל-כך פשוט?

המקור על המשיח שעומד על גג בית המקדש הוא במדרש, לא בנבואה. מדרש בא להעביר

מסר, לאו דווקא לתאר מציאות.

ובשום מקום בגלות לא אמרו שאסור לעלות לארץ ישראל. עלו לארץ-ישראל לאורך כל הדורות

ויש לזה תיעוד. היו כאלה שהיו נגד הקמת מדינה במסגרת החילונית של הציונות הכללית. אל

תפילי עליהם את השואה!

קמעא קמעא.

אבל הקטע עם העליה לא"י אומנם עלו אבל מעט וכאשר החילונים התחילו לעלות ולהתיישב הרבנים באירופא(לא כולם רובם)אמרו שאסור לעלות לא"י וכו' כי איך אפשר שיהודים יהיו בא"י ויחללו שבת? עדיף שישארו בחו"ל.

ברור שאני לא יבוא הרגע ויקים את ביהמ"ק א"א מדינת ישראל לא תסכים וכו'  אבל אנחנו צריכים להגיד שאם עכשיו נותנים  לנו אנחנו בונים ולא מתחילים להתיל ספקות במותר לבנות או אסור. ומותר לעלות להר הבית לפי דעת רוב הרבנים, אז עכשיו צריך לקום ולקדם את בנית ביהמ"ק גם בפן הרעיוני להסביר אוצו לעם וכו'.

אבל כן גם בפן המעשי לבנות את הכלים לעלות להר(אני חושבת שגם מותר להקריב אבל לא בטוחה) כדי שהמדינה תאשר לנו ונוכל לבנות את ביהמ"ק

אני צריכה לתקן את עצמי, בכל זאת זה בית מקדש!! להיות מוכנים לקדושה עצומה ונפלאה כזו..

אהבת חינם..

אח"כ גשמיות צריך כסף.. להתרים, משהו..

גם כשרצו לעלות לא"י ולהקים מדינה היו אנשים שאמרו, איך אפשר לא לשמור שבת הא"י?! זאת ארץ קדושה, עיני אלוקים בא.

אבל בסוף למרות אי שמירת שבת המעשה הנכון היה לבוא לכאן ולהקים מדינה.

אותו דבר ברור שצריך להשתפר אבל זה שאנחנו  לא צריכים להקים מקדש!!

לא חלה קדושה

שמתירים?

ור' אברום זצ"ל שאסרו בחומרה ובתוקף - והוא נצמד אליה.

כשמדובר באיסור כרת, מובן הצורך בלשון נחרצת.

שמתיר לצורך העניין הגר"ד ליאור, יש פה על מה לסמוך, והיום רבים נוטים להתיר לעלות הר מכל מיני סיבות שהן לאו דווקא הלכתיות..

הם נוקטים בלשון חריפה וחמורה בנוגע לאיסור, והוא הולך בדרכם, וזהו.

ושאין לדעה שלו תוקף הלכתי..

והרב ליאור ממש לא הולך בדרכם לפחות לא בעניין הזה מאיפה הבאת את זה??

ואליו התכוונתי, ואפשר להבין אותו.

אבל לאסור באופן גורף כאילו שאין פה צדדים אחרים??

גם בשאלה האם מותר להתיישב בכלל היכן שיש סכנת חיים יש מחלוקת.

הנוקטים בעמדת הרצי"ה ור' אברום ומחמירים, לא יאמרו בענווה "אנחנו נהגנו להחמיר בדבר",

אלא נוקטים בלשון חריפה, היות והדיון על איסור כרת.

מבחינה הלכתית: ההלכה מבחינה בשלוש מחנות של קדושה בירושלים, כנגד שלושת המחנות שהיו במדבר, ובהתאם לכך יש את הדין של שילוח טמאים חוץ למחנות אלו, כל טמא ודינו. מחנה שכינה - שהוא מקום המקדש, ההיכל, העזרה, וכן מקום עזרת נשים והחיל מדרבנן. הוא מקום שאסור אף לטמא מת להכנס. מחנה לוויה - הר הבית כולו, אשר בו טמא מת מותר להכנס (למדים זאת מארונו של יוסף אשר שהה במדבר עם משה רבינו במחנה לוויה). ומחנה ישראל - היינו ירושלים כולה, אשר רק מצורע משתלח חוץ ממנה. ולזב ובעל קרי שטומאה יוצאה מגופם מותרים בה כי דינה כמחנה ישראל שהיה במדבר.
לכן בהר הבית חוץ ממקום המקדש מותר לטמא מת להכנס. אלא שעלינו לברר היכן עמד המקדש ולמדוד ולהבחין בין מחנה שכינה למחנה לוויה, הרב גורן זצ"ל בשעתו עשה מדידות, מתוך הנחת יסוד שהמקדש עמד היכן שכיפת הסלע היום, ומדד לחומרא על פי אמה של חזו"א וכן הסתפק האם האבן המצויה שם היום, היא אבן השתיה או מקום המזבח ומדד לחומרא על פי המידות הידועות במסכת מידות של אורך ורוחב העזרה ועל פי זה בכל שאר הר הבית מותר לעלות. 
וזאת יש לדעת שחלק מהר הבית, בדרום היכן שעומד היום מסגד אל-אקצה (כיפת הכסף) וכן סמוך לשער השבטים בצפון הר הבית, אף שהוא בתחום הר הבית זה תוספת מאוחרת של הורדוס אשר לא נתקדשה בכלל מחנה לוויה ודינה כשאר ירושלים, לכן לאחר המדידות (שכל מי שעולה יברר היטב קודם איפה מותר ואיפה אסור) מותר לעלות למחנה לוויה, אלו דברים מפורשים ברמב"ם ואי אפשר לאסור את המותר.
וודאי שיש לנהוג בזהירות מופלגת משום שכניסה למקום האסור היא בכרת וזה איסור חמור שהרי קדושתו של המקדש במקומה עומדת. אבל לאחר הבירור היכן שמותר - מותר.

בנוסף לנ"ל העלייה להר צריכה להיות בכובד ראש על מנת להתפלל, ולא ללכת שם לטיול בעלמא, יש לנהוג קדושה ומורא מקדש בעלייה להר הבית, בנעלי בד וכיו"ב (ישנם ספרים שמפרטים את כל הדרוש כספר 'אל הר המור' וכיו"ב) , וכן לטבול כדין בהקפדה בלי חציצה ולוודא שהאדם לא טמא בטומאה חמורה ממת (זב, לכן גם אין להתיר לנשים לעלות שמא הן נידות וכו'). לסיכום יש להקפיד על כל דרישות ההלכה.

זאת ועוד, הקריאה לתפילה ולהקמת בית כנסת כבר נקראה לפני קרוב לשמונים שנה על ידי הרב טוקוצ'ינסקי זצ"ל בספרו 'הקודש והמקדש' אלא שאז היה זה כקול הקורא במדבר, אבל היום עלינו לחדש את הקריאה הזאת.

מבחינה רעיונית: משום שלא יתכן שבהר הבית הנקרא 'בית תפילה' 'כי ביתי בית תפילה יקרא' מקום התפילה המיוחד ביותר לעם ישראל, תל שכל פיות פונים בו, לא תותר תפילת יהודים! זהו אבסורד! המקום היחידי בעולם שאסור ליהודי להכנס ולהתפלל זהו הר הבית, זו חרפה שעלינו לשנות אותה, ולא לתת למצב הזה להמשך, וככל שיותר יהודים יתעוררו לפקוד את המקום, הדבר יאלץ את ממשלת ישראל ומשטרת ישראל לאפשר תפילה במקום. ההמנעות מדרישה זו מובילה לכך שמקום מקדשנו, לב האומה, נתון לשליטת זרים, (הערבים בניהול ה'ווקאף' המוסלמי בהר הבית), וזה בתוך בירתה של מדינת ישראל. לכן עלינו לעורר ולהתעורר על מנת שתוסר החרפה הזאת מעם ישראל.

ולענ"ד אחת הסיבות העיקריות שאנחנו סובלים את הייסורים היום זה בגלל הפקרת הר הבית ע"י רוב הציבור, (יש האומרים אסור כלל לעלות, ויש כאלה שהר הבית כלל לא חשוב בעיניהם), וראייה לכך מדברי הרמב"ן על התורה בפרשת קרח, שם הוא דן בכתוב בסוף ספר שמואל, שנאמר: 'ויוסף אף ה' לחרות בישראל' וכותב שם רש"י :איני יודע מדוע בא הקצף, דהיינו רש"י מחפש איזה פגם ולא מוצא, ועל זה בא ומבאר הרמב"ן שחטאם של הציבור בזמנו של דוד היה בכך שהיו אדישים לבניין בית המקדש, לא באו לתבוע ולדרוש את בניין הבית, אף שהמצב הבטחוני והכלכלי היו מצוינים ומשגשגים, לא התעוררו, והארון המשיך להיות ביריעה ולא בבית, אמנם דוד בעצמו התעורר לבניית הבית, אך נאמר לו שהוא אישית, לא ראוי לבנות את הבית, אך כותב הרמב"ן אילו הדרישה היתה באה מצד העם יתכן והיה נבנה אף בזמנו של דוד, מכאן רואים כמה חמור הדבר שנשארים אדישים לבניית הבית.

יהי רצון שנתעורר כולנו, במיוחד בימים אלו של אבילות על חורבן הבית, ונשוב בתשובת המשקל, וב"ה ייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

הרב דב ליאור מספיק גדול בשביל שתהיה לדעה שלו חשיבות מבלי להיות תלוי ברבנים אחרים!

לא יודע מנין לך שטענתי אחרת לגבי הרב ליאור.

ככה שאני לא בטוח שיש פה נטו שיקולים הלכתיים.

הייתי נזהר קצת יותר.

יהיה מוטה בצורה כזו או אחרת, כמה התורה והגמ' מזהירות מפני טובות הנאה כשבאים לדין תורה, משמע שגם חכמי ישראל יכולים להיות מוטים כשיש נגיעות של ממון, והרבנות מקבלת את תקציביה מהממשלה..

אבל שדרותי, תבין שאתה טוען כלפי הרבנות של הרב ניסים והרב אונטרמן

שהיא קיבלה החלטה מוטה, או בעברית צחה: עיוותה את ההלכה.

וכי אתה מבין עד כמה חמורים דבריך?...

(לצערי זה לא חדש, הסימון של גדולי ישראל כמעוותי ההלכה רק בגלל שהם

אומרים שונה ממני, אמנם התחיל מחוגים ליברליים בציונות הדתית אך חילחל

גם בקרב נאמני ארץ ישראל...)

אמרתי שבנוסף לשיקולים ההלכתיים יכולים להיות עוד שיקולים, בגלל המעורבות של הגוף הנ"ל עם הממסד..

"משמע שגם חכמי ישראל יכולים להיות מוטים כשיש נגיעות של ממון".

כמובן שזו אמת צרופה, ואני אבהיר משמעות דבריך הצודקים לחלוטין:

פסיקת הלכה מתוך הטיה [בטח בעניינים כלל ישראליים!!!] היא עיוות של ההלכה.

אל תגיד לי שאתה רואה הטיית הלכה מ"נגיעות של ממון" כמתקבלת על הדעת ולגיטימית.

לגביהם של רבנים מאוד ספציפיים?

ואם התורה הזהירה מזה כנראה שזה לא משהו מופרך ודמיוני.

לבין להתיימר לקבוע בעצמך חד וחלק - שהרבנים הראשיים עיוותו את ההלכה.

שאלה טובה!

עם כל החלוקות שיש היום בעם לא נראה לי שזה אפשרי (הבחירות לכהן הגדול יראו כמו הבחירות לרבנות הראשית ואפילו יותר גרוע, כי אין כהן ספרדי וכהן אשכנזי- יש רק אחד...

וד"א- יש מקומות בהר הבית שמותר להיות בהם (אסור להיכנס רק לשטח ביהמ"ק- אבל להרחבות של הורדוס מותר- אין להרחבות של הורדוס שום קדושה).

ולגבי צורת המנורה- ע"פ ממצאים ארכיאולוגים ומחקרים ופרשנים מכון המקדש קבע כי צורת המנורה היא עגולה ולא משולשת.

ובכלל- מישהו חשב על ההערכות הלוגיסטית לתקופת המקדש? (איך קולטים מליוני עולי רגל בחגים- איפה משכנים אותם, איך מעלים את כולם לי-ם ללא פקקים שימשכו ימים (תחשבו על מה קרה השנה במירון- וזה היה ללא כבשים ובשטח לא עירוני).

בשורות טובות!

בחיים שלי לא שמעתי כזאת טענה.

זה נשמע  כמו כל הסיפורים  האלה של ההדרכה, בגלל מי יהיה הכה"ג לא נבנה את הבית.

והטענה השניה בכלל בגלל כמה בעיות טכניות.

בחיאת עם פעם היסתדרו עם כולם בלי ט' וזה אני בטוחה שעכשיו ימצאו פתרונות.

ואם היו אומרים לך שאפשר להביא ת'גאולה עם קצת תפיפות לא היית  מביא אותה?!

ולבחורצ'יק ברור שמתאבלים, אבל כמו שאומרים חבל להישאר סתם בדיכאון עדיף לצאת ממנו.

מה זאת החשיבה הגלותית הזאת,למה להישאר בזבל?!

אין כזה דבר "לא להתאבל אלא לבנות!" -לא! צריך להתאבל!       נפסיק להתאבל כשייבנה בב"א.  וגם נעשה השתדלויות לבנותו (ע"י לימוד תורה,עשיית מצוות ומעשים טובים.) אבל אין זה סותר את הצורך,החובה,והמצווה להתאבל!    ו"כל המתאבל על ירושלים  זוכה ורואה בשמחתה" .

קודם כל כפי שידוע לכולם הרבות באהבת חינם בין אדם לחברו....

הטעות הכי גדולה של אנשי בית שני הייתה שנאת חינם (נלחמו אחד בשני), ובנוסף הם לא היו מוכנים לקבל מי שפסק שונה מהם.... גם אם החבר שלך חושב אחרת תקבל אותו זה לא אומר שהוא רשע....

להימנע מגזל אפילו הכי קטן שיש....

לא לשפוט אנשים ותייג אותם על פי מה שרואים בעין... (ע"פ ישעיהו פרקים א וי')

זה מה ששמעתי בטוח יש עוד דברים

שאלנו את אח של חברה שלי מה דעת ההלכה בעניין, הוא אמר שבגדול- הרמב"ם  (שלפיו נפסקות הלכות ביהמ"ק)אומר שאנחנו אלה שצריכים לבנות את ביהמ"ק, ולא לחכות שהוא ירד מהשמיים, ואז שאלנו אותו למה לא עושים את זה והוא אמר שאין מספיק רצון בעם, אז החלטנו להצטרף לרב שלנו ומתישהו (כשנהיה קצת יותר גדולות, אבל אם יש מישו שיכול- מוזמן להצטרף..) להקים את- "מפלגת הבית ה-3"

וואי! זה נשמע חיב"ס אשששש!!!

ואז לבנות בימ"ק כבר לא יהיה סיפור גדול.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות