אבל לא כמו חבר שלי שפשוט קורא אותי כמו ספר פתוח,יותר טוב ממני! זה מסוגל להוציא אותי מדעתי...

ספר פתוח

בס"ד

רוצה שיבין אותי ויהיה רגיש אבל לא שכל מחשבה שלי הוא ישר ידע (כמו שרלוק הולמס )..

יש מחשבות שלא בטוחה שהייתי מספרת לו אותם (ואל תפתחו על זה דיון. אני מתכוונת למשהו יותר מורכב ולא אפרט אותו עכשיו).

עדיף לי שהוא יבין ויהיה רגיש וכמובן שיהיה שם בשבילי, וכן להפך.

אבל בעצם כל בנאדם צריך ת'פרטיות שלו. את הדברים שהוא משאיר לעצמו. 

לאיודעת. זה לא יהיה לי כייף אם בעלי יקרא אותי כמו ספר. 

תודה, אני רוצה להחליט מה כן ומה לא . 

לאיודעת. לא ככה אני מדמינת מערכת יחסים. (וישמצב גדול שאני פשוט לא מבינה בזה )

אני חושבת שיש מקום להכרה עמוקה, להדדיות, אבל עם דיסטנט כולשהו. 

ואני רוצה בעל שיבין  אותי אבל לא יקרא אותי ושיהיה רגיש אם אני לא ירצה לספר לו כל מיני דברים...

שיקשיב לי ויבין אןתי...

נראלי שאת הרוב המוחלט אני אספר לו ומצפה שהוא גם יספר לי...

ושידע להקשיב גם אם הוא יודע את זה כבר...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....