כי מאדם שיודע מה זה תורה,אני מצפה ליותר!

אבל יחס מזלזל לא צריך להיות כלפי אף אחד..

ביקורת,זה כן.

לגבי הכותרת,תרגע כולנו רוצים (עוד לא למדת שנג"ה זה לנ"ו במסווה? )

את התורה לחילונים(והמבין יבין)

ושזה יהיה בגדר ההלכה..

השאלה היא לא "אם" אלא "מתי"

על שום איסור הלכתי

כי אם את מתכוונת אליו, אז....

לדעתי אין דבר כזה היו חברים ולא עברו על שום איסור...

לדעת רבים יש איסור להיות חברים, וגם אם זה א איסור, אולי הם באמת מקפידים ושומרים נגיעה, אבל א"א לומר שהם אף פעם לא נכשלו שערעור וכד',

לדעתי הגבול צריך להיות עוד הרבה לפני נגיעה...

בס"ד

ברור לי שעוברים.

אבל על זה עוברים גם בלי חברים.

וחברים לכתחילה זה איסור..

בדיעבד גם רבנים לא אומרים לכל מקרה להיפרד.

את כל הזוגות אוטומטית עברו על איסור כלשהו. ואני לא מדברת רק על צניעות.

בס"ד

אפשר גם אפשר..

אל תכניס עכשיו את כל הזוגות לכותרת של "נפלו בצניעות".

אפשרי בהחלט.

(לא מדברת על מחשבות, זה דבר שמגיע גם בלי קשר לחבר\ה, מדברת על ייחוד, שמירת נגיעה...)

בס"ד

אתה קצת מתקשה?

תתאמץ, תחזיק את עצמך, אבל אל תלך ותבקש ממישהו או מישהי לגרום לך לעשות משהו שלכתחילה הוא אסור.

למה מתנפלים עליו?

כי מה שאתה מתאר זה לא קושי, זה פשוט אי רצון וזה לא אותו דבר.

עם קושי מתמודדים לא זורמים.

אגב, זה תלוי גם מה סוג החברות..

כשלי היה חבר דווקא רבים הסתכלו בעין ממש יפה כי זה היה סיפור אחר ולא כמו שאתה נראה לי מתכוון שסתם חברים כי כיף ונחמד..

בקשר לצניעות- חלילה לא מתנפלים על אף אחד..

בטח לא על חצאית קצרה שזה יחסית נפוץ ובטח לא על שרוולים קצרים שיש בזה כמה דעות.

אף אחד לא מתנפל אולי פחות מעריכים או משהו אבל ממש לא מתנפלים.

נ.ב. נראה לי ממש ממש לא לעניין להגיד פה שמי שמעונינת תפנה..

זה כבר גורר אחרים למעשה שהוא ממש לא ראוי.

נ.ב.2. אם אתה מתקשה ונפלת אז סבבה, מדברים על זה עם מישהו, משתדלים לקום שוב, אבל אם מלכתחילה אתה רוצה ליפול זאת כבר בעיה. בטח אם אתה לא רואה שום בעיה בנפילה.

אם נשליך את זה על חבר\ה- אם לכתחילה לא רצית ובדיעבד קרה משהו ונוצר קשר אז יש מה להתיעץ, לדבר עם רב או עם דמות מבוגרת שאתה מעריך ולראות מה עושים.. אבל גם אם אחרי ההתיעצות תמשיכו להיות חברים תמיד צריך לדעת שזה בדיעבד ממש, לא אומר לכם ישר לפרק קשר אבל כן שתשקלו את זה מאוד מאוד טוב.

כאילו.. נגיד יש את השירים הממש ישנים האלה.. (חורשת האקליפטוס..) -- איזה שיר מצאתי אתה לא שומע ?

זה לא בכל חברה.. בחברה שבה אני נמצאית לא מסתכלים על אנשים ככה.. זה בחברות מסוימות יותר דוסיות..

אם אני אראה שכתוב בהלכה שמותר-זה סבבה.

עד אז-ההלכה יותר חכמה ממני..

בס"ד

יש המון דעות בהלכה ובהחלט יש דעה שאומרת שמותר לשמוע קול אישה שנפטרה.

בטח אם אתה לא רואה אותה.

הרב אבינר,ואני הולך על פי הפסקים שלו לא רק כשנח לי..

בס"ד

זה ספציפית מותר.

בעניין הזה הבאתי דעה שמתירה, ובעניין הזה באמת יש שבעים דעות בערך..

איפה ראית בדבריי שמותר הכל??

ואני תמיד אומרת 70 פנים לתורה כי אתם תמיד נוטים לשכוח שיש עוד דעות חוץ מדעתכם.

כל הקולות שלנו כמו לומר לאישה שלום וכו(כן זה קולא רצינית)

מבוססים על רשב"א אחד בניגוד לרוב הראשונים!!!

כשראיתי שאח שלי (שהוא חתיכת דוס!!כמעט כמוני..)שומע שירת נשים,הייתי בשוק.ואז אמרו לי שזה לא משו שמקפידים עליו כ"כ.אז אשרייך!!שהתורה היא הדרך,ואתה לא מחפש הקלות..אתה רמה אחת מעל הרבה פה...

בס"ד

תני לי לתקן משהו-

בכלל לא בטוח שזה הקלה.

מי ששומע הוא לא רמה פחות ממנו כי הוא שומע..

אין כזה דבר רמה אחת מעל כולם..

כל אחד ומה שהוא פחות חזק בו או כל אחד והרב שלו.

אם אני הולכת על פי רב מסוים שמתיר אני לא מקלה, אני מקיימת את ההלכה שהרב שלי פוסק לי.

לא חושבת שזה צריך לגרום לי פחות להעריך מישהו..

נ.ב. אין בדבריי סתירה לכך שממש אשריו ושזה מאוד יפה..

רק הבהרתי נקודה, ניסיתי לפחות.

שלו יותר גבוהה משל חלק נכבד פה??נגיד שהרב שלי מקל במשו אחד,והרב של חברה שלי יותר מחמיר בזה,והיא מקיימת את זה בהבנה..אני ממש מעריכה אותה.לא יצא ברור כ"כ.אבל לא נורא!!

מקווה שהובנתי בכ"ז..

קל יותר.

זה נקרא להקל.

לא להקל בקטע של למרוח,לחפש היתר.

הבינות?

אחרת כל קשר הוא פסול ולא ראוי!

וזה עוד לפני שאני מדבר על הבעתיות של ייחוד ושמירת נגיעה, אלא אפילו הרהורים

שהרי נאמר "הרהורי עבירה קשים מעבירה"

בעולם שלנו לא קיימת מציאות של "חברות" או "ידידות" שאין בה בעיתיות

הרמ"בם אמר שצריך להתרחק מנשים מאוד מאוד.

והדבר היחידי חוץ מזה שהוא אמר עליו מאוד מאוד זה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

ואם הרמ"בם אמר כך מי שאנחנו שנחשוב שאנחנו יותר חכמים ממנו?

גנאי הוא לאישה שתהיה יוצאת תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש" (הלכות אישות פרק י"ג הלכה י"א)

ואם הרמב"ם אמר כך מי אנחנו שנחשוב שאנחנו יותר חכמים ממנו?

מי שלא שומע שירת נשים זה כן אומר שהוא בכל זאת קצת במקום אחר ממי שכן שומע...

גם אם הרב שלו מתיר, זו בחירתו האישית אם לשמוע או לא... (כמעט) תמיד אפשר להוסיף קודש...!

וגם מי שהרב שלו מחמיר- אז בהחלט אשריו...! שהוא זוכה לשמור על זה.

מקרה אמיתי: אם הרב פסק שמברכים על שוקולד "שהכל" ורב אחר פסק שמברכים על שוקולד "בורא פרי העץ" אז מי שמקשיב לרב השני מוסיף קודש? 

אבל יש בעיתיות עובדה שהשני מחמיר, אז אני רוצה לצאת ידי חובת כל הדעות, כאן א"א לצאת ידי חובת כולם ולכן א"T

ולהתנפל על מי שעושה דברים מנוגדים להלכה. אפשר להעביר ב"ב אבל לא להרחיק. להרחיק זה הורס וגורם לדברים לא טובים..

רק אומרים ביקורת, חברה זה פשוט איסורי תורה ודרבנן(וזה ממש לא קשור להקל,אין פה שום פוסק שיתיר חברה שלא לצורך נישואין!) אחד אחרי השני, אין מה לעשות... רוצה פירוט לאיסורים?! 

1. התבוננות בחברה לצורך הנאה...("ולא תתורו")

2. דיבור שלא לצורך עם אשה("ואל תרבה שיחה עם האשה...")

3.הרהורי עבירה(וכמו שמשהו הזכיר-הרהורי עבירה קשים מעבירה)

4."אין אפוטרופוס לעריות" ולעולם אין לדעת לאן נגיע במיוחד כשמדברים עם בת בצורה כל כך קרובה ואישית!

שהרהורי עבירה יותר חמורים מהעבירה עצמה??

אם למשל(רק בשביל הדוגמא) אני מהרהרת באיך קורה משו ובן אחד נותן לי כיף\חיבוק..ההרהור עדיף מאשר שזה באמת יקרה!!לא???

אשמח לתשובה.ומקווה שהובנתי...

אני מסבירה על דעת עצמי, מקווה שאני לא מטעה ח"ו...

כי לפעמים (או יותר נכון בד"כ נראלי) כשאדם חוטא הוא לא נותן למחשבות ולשכל הבריא להפריע לו...

כי אם הוא יחשוב בהיגיון, ברור לו שהוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה, ושהוא יתחרט על זה...

וכשאדם מהרהר זה במודע, כאילו עם מחשבה לא מתוך חוסר מחשבה...

מקווה שזה נכון מה שאני חושבת..

ושהובנתי

בהצלחה

אין להבין מאמר זה כפשוטו. ודאי שלעשות עבירה חמור יותר,אלא שאדם שמהרהר בעבירה-סיכוייו לחזור בתשובה נמוכים,כי הוא לא חושב שעשה משהו רע(והוא טועה בזה...) ואדם שעשה חטא יודע שחטא ולכן סיכוי גבוה יותר שיחזור בתשובה...

מקווה שהובהרתי.

למה החלטת שהחברה שלנו "פתוחה" ו"נאורה"? אז נכון שאנחנו מאמינים בתשובה מאהבה ולא מתשובה מיראה, אבל זה לא אומר שאנחנו פתוחים...

אני אמשיל לך את זה- נניח במשפחה שלך- קבצן שנכנס לבקש צדקה מתקבל במאור פנים, בשמחה, מכניסים אותו לכוס קפה ומוצאים את הדרך לעזור לו. אבל אם תלך לאבא שלך ותגיד לו- "אבא, אני לא רוצה ללמוד לבגרויות, אני רוצה להיות קבצן, לעבור בין בית לבית..." אני דיי משוכנע שהוא יזדעזע מהמחשבה...

אדם שנמצא בתוך התורה, בתוך הציבור הד"ל מבחירה, [ולא בגלל שמכריחים אותו ל"ע.] לא יכול לבוא ולבקש להיות "קבצן" ולבקש שייתיחסו אליו בצורה שווה... אתה טעמת מהאור!! אתה התקרבת כבר לה'!! אז למה להתרחק? למה להיות קבצן???

אני לא אומר שאנשים ינדו אותך ח"ו בגלל שיש לך חברה, או בגלל שיש מישי שהולכת עם שרוולים קצרים. אני גם לא חושב שצריך לכעוס עלייך, אבל הדרך אצלך להתקרבות לה' היא שונה מאשר אצל מישהו שאף פעם לא טעם את זה...

אגב, ידעת שהרמב"ם כותב שבזמן העלייה לרגל, בי"ד היו שולחים שוטרים שיוודאו שאין פגישות בין גברים לנשים?

ממש משטרת צניעות...

ועוד הערה-כל הרווקות של היום הן נידות.

עוד משהו-אה"ע סימן כ"א:

"צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשה כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין."

ואם תשאל למה, אז יש לזה הסבר, שאתה מסוגל להבין בעצמך, אבל צריך להבין שההסבר יהיה בערך מאותו סוג שיהיה להסבר בצורך ליטול ידיים, או בצורך בעירוב כדי לטלטל בשבת.

אצלי בישיבה- נתיב מאיר- ממש לא מסתכלים בעין רעה על מישו שיש לא חבר- הכל תלוי בסביבה שלך...

וכן- תזרמו קצת! רציתי לשחק פוקר בשבת עם גרעינים וישר מישו קופץ 'לא! אולי זה נחשב כמו כסף'...

אז בקטע הזה באמת זה תלוי בסביבה שלך...

ובאמת- לא שומעים 'שירת נשים'??? אתם הופכים את זה לאיזה מושג רע! זה בכלל לא מושג! שומעים שיר שאישה שרה אותו (אוי ויי!!!!!!) וזהו- לא צריך להתפלסף על משו שמישו אמר לפני מאות שנים באסוטיאציה שונה על מקרה שונה ולקשר את זה לפה! אל תנסו להחמיר בכל דבר קטן! זרמו קצת!

סליחה על הבוטות

אם יום אחד אגיע ואגיד- אני מחמיר לא לאכול בשר חזיר ומעונין להקל-האם משהו יחשוב שאני נורמאלי?! אני בטוח שלא....

אותו דבר לגבי חבירה- אין פה שום ענין של "לזרום" זה אסור,נקודה. שום מקום להקל....(כמו שפורט בהודעות קודמות).

לגבי שירת נשים- משהו שאמר "לפני מאות שנים:?!?!?!?!?!?!?!? חבר'ה-גמרא מפורשת!!!!! "קול באשה ערווה"!!!!! אפשר להיכנס אולי לקולות מסוימות אם זה מוקלט,רדיו,לא הופעה חיה ולא רואה אותה וכד"ו אבל להתעלם מזה ופשוט "לזרום"?!?!?!??(זה ממש לא דבר קטן!)

מסקנתי- כפי שאף אחד לא מערער על איסור אכילת חזיר-כך אין להקל בעניין חבירה(איסורים מפורשים,כנ"ל) ובהלכה של קול באשה ערווה שגם זה איסור(,וחבל שנכנסנו לדיון כזה בכלל...הדיון יכול להיות על עד איפה מותר לשמוע קול אשה,אך ודאי שהאיסור קיים,ולדעת הרבה מגדולי הדור גם ראוי להחמיר ברדיו,הקלטות,אבל לא אכנס לזה.)

סליחה אם הייתי קצת בוטה,לא התכוונתי לפגוע...

ושאלתי רב והוא אמר שגם מי שלא שומע, זה שלא ישמיע אבל אם חבר משמיע, שלא יקשיב וישיר איתו,אבל גם לא צריך לסתום אוזניים

יש המון עריות שמוזכרות, כל ההיתר של חצאית קצרה ולדבר עם אישה מבוסס על רשב"א שאומר שהעריות משתנות עם השנים, אבל עם גבולות.

לכן הציטוט הזה לא לגיטימי בין השאר כי גם אסור לך לשמוע שדרנית ברדיו,

אמנם בגדרעים של ימנו לא התירו שירת נשים ולכן זה עדיין אסור

אבל קול באשה ערווה זו הלכה שקשורה לצניעות ואתה לא יכול לבטלה

לגבי הגרעינים,(ולא הבנתי איך זה קשור ל"פוקר" הטוב ביותר שתשאלו רב,יש גם הלכות בשבת שקשורות למשחקים למיניהם שצריך ללמוד אותם),אם מישהו חושד (ואינני יודע מה התשובה) אז צריך לשאול רב,מצד אחד לא להשאר בספק ומצד שני צריך להקפיד על ההלכה ולברר שכל מה שאני עושה מותר לי,שדרכי היא דרכה של תורה ושאני מתנהג כמו שיהודי צריך ללכת.

לא הבנתי מה שכתבת לגבי חבר,אם התכוונת חברה,אז זה גם לא עניין של מנהג,אסור לקיים קשר של חברות אישית שלא למטרות נישואין.. וצריך להבין את הערך הגדול שבנישואין ושמירת הנאמנות הריגשית והנפשית לאשתך באמת,יש הרבה מה להרחיב ומומלץ להעמיק בנושא.

מומלץ ללמוד מפניני הלכה שמבאר את הסוגיות האלו בהלכה ומסביר גם על המהות מאחורי הדברים

ואתה לא יכול להגיד שההלכה השתנתה!!!!!!!!! חס ושלום!!!!!!!!!!!

כן,ה"דתיים" אכן חושבים שזה אסור כי מה לעשות: הרבנים,גדולי התורה(חכמים ממני וממך ביחד...) אוסרים זאת מפורש,מה שדוחה כליל את טענתך שההלכה השתנתה(שטענה זו לא נכונה לגבי שום דבר.)

ואינני מבין מה ההבדל בין חברה לשאר איסורי תורה...יכול להיות שקשה יותר בענין הזה של חברה,אבל אי אפשר בגלל זה לטהר את השרץ. עלינו להילחם חזק למען הקב"ה להרבות אהבה אמיתית(ולא תאוותית) בין איש לרעהו, או בין איש לאשתו, בפרט בימים אלה, וע"י זה נזכה בעז"ה לבנין ביהמ"ק,אמן.

האם הזמן שעבר הוא פרמטר רלוונטי מבחינת עדכניות מצוות של תורה ניצחית ?

אנחנו לא יכולים לקבוע בעצמנו מה הלכה בגמרא ומה לא (למרות שהבנתי מדבריך שאתה מתכוון לסוגיית הזמן שעבר ולא לנושא הזה) בשביל זה יש פוסקי הלכה שנסמכו מרבותיהם שנסמכו מרבותיהם עד משה רבינו,והם המוסמכים להורות הלכה.

מבחינה מעשית,לא בודקים מה הלכה ומה לא לפי מה שאנשים עושים.כנגד זה אני יכול להגיד לך שב"ה יש הרבה שאכן מקפידים.אך אם לא היו,זו ראיה ? אנחנו לומדים מה ההלכה לפי ספרי ההלכה,לפי התורה.

זה אינו מנהג,ואני מביא מקור מפניני הלכה :

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1831&cat=506

עיין בנושא "קול זמר באשה"

כל טוב

אני ימשיך לחיות כמו אדם נורמלי...

אין לי אישית מה להוסיף כהמשך,התורה מחייבת את כולנו,והצניעות בין איש לאשה רק יתרום לך ולאשתך בעתיד

ההלכה תקפה לאורך כל הדורות!!!!

קצת מיותר לכתוב את כל ההודעה הזאת, תעברו לכן ולא.

אין לי כח וספרים

דרכה של תורה, קיום הלכות והליכה אחרי רבנים וצדיקים...

ו- אל תזלזל!!!!

הם אלה שיקבעו מה תקף ומה לא...עם כל הכבוד- אנחנו לא יכולים לפסוק לעצמנו...אנחנו צריכים לשמוע לכאלה שמלאים בתורה ובקיאים בה, בעז"ה כשגם אתה תהיה רב בישראל-תוכל לפסוק לך ולאחרים,כרגע-אנחנו נלך כרבנים,כל אחד לפי רבו.

ושוב סליחה אם הייתי קצת בוטה...

לא זלזול ברבנים- אלא זלזול באלה שכל דבר קטן שואלים את הרב

זו בחירה אישית,אלא אם כן צצה סוגיה בנושאים הללו,או שמתייחסים לבחינות ההלכתיות כמו חנוכת בית וכו'

תעשה מה שבא לך

דבר על זה עם רב שקרוב ללבך או עם הר"מ שלך, אני בטוח שלא תצטער על זה...

שיהיה בהצלחה!!!!!!!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות