ראשית, כמובן - איסור נגיעה חל גם על בני/בנות דודות. קל וחומר עם מדובר בבן דוד חורג.

עד היכן מותר להיות בקשר?
אני יכולה להעיד על עצמי שב"ה אני בקשר מאוד מאוד קרוב עם בני הדודים והדודות שלי.
צריך לדאוג שזה יהיה עם גבולות.
אבל אני לא רואה בעיה בלהיות קרובים, להפך - זה מצויין וזה מקסים! ולקרבה והגיבוש שיש במשפחה יש הרבה כח!
(אתם צריכים לראות אותי באירועים משפחתיים - תופסת בני דודים מתחמקים: 'מישו כאן לא אמר לי שלום?!')
 

משפחה זה א' בחיים! הם נשארים איתך לאורך כל הדרך (או לפחות כך זה אמור להיות...)
ואין הבדל בין בן דוד ביולוגי לבין בן דוד חורג.

יש הבדל בין חורג לביולוגי, יש הרבה יותר בעיה להיות בקשר עם חורג מאשר עם אמיתי. 

נראלי, ככה נשמע לי הגיוני.

אבל בלי קשר מסכימה עם כל מילה של חזרזיר.

אני גם בקשר טוב עם בני דודים, בלי נגיעה. 

דיבורים, משחקים, צחוקים, סיפורים.

דבר שנראה לי כ"כ חשוב בחיים!

ואני יכולה לומר לך מה שהרב של הישוב שלי אומר בעניין,

למרות שאני לא הולכת לפי הדרך שלו. בזה לפחות.

לדעתו בין בני דודים שאחרי בר/ת מצווה לא אמור להיות שום קשר. כלום!

כמו בן ובת רגילים שלא קשורים אחד לשני.

אולי שלום, אבל לא יותר מזה..

לי זה נשמע מוגזם ולא הגיוני, אז החלטתי שאני ממש לא ככה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....