חוץ מזה השאלה היא מה את רואה בתור חזרה בתשובה, מישהו אם סיפור מפוצץ(הודו, חטיפה,סמים וכו').

או שחזרה בתשובה יכולה גם להיות משפ' חילונית ששלחה את הילד לגן דתי ודרך זה היא התחזקה. או שהילד בהמשך המשיך במוסדות דתיים וככה נהיה דתי.

כי לפי זה יש דווקה יותר "חוזרים בתשובה" דת"ל.

חוץ מזה שמה זה משנה העיקר שהבנאדם שומר תורה ומצוות

ההבדל הוא שאצל הדתיים לאומיים זה דבר רווח בציבור אבל לא בא מעצם התפיסה הדת"ל  ולכן גם ישנם דת"ל יראי שמיים ומקפידים על קלה וחמורה אך יש הרבה שלא -זו באמת בעיה שצריך לעבוד עליה לתקן.. ואצל  החרדים עצם התפסיה שלהם בעייתית. עם זאת באמת בדברים מסוימים החרדים מצליחים להיות ברמות הרבה יותר גבוהות מרוב הדת"ל בגלל החלק הטוב בתפיסה שלהם שהם לא מקבלים בקבוצה את הפשרנות , מה שגם חלק מהאנשים הדת"ל לא נוהגים בפשרנות אך בסביבה שלהם זה קיים ועוד איך ולכן זה מקשה לשמור על טוהר ועל רמה רוחנית גבוהה אבל יש אנשים צדיקים, אפשר לראות הרבה ת"ח עצומים ובעלי מידות שאי אפשר לתאר את עוצמתם בציבור שלנו.

לכן יש גם יתרונות בדרך החרדית אך אני יכולה להגיד לפחות באופן אישי שבגלל שקשה לי עם עצם התפיסה שלהם אני לא רוצה להיות כזאת. אני יודעת שזה אומר לעמול קשה וגם ליפול הרבה ומהבחינה הזו אולי יותר עדיף לשים מחסום כמו החרדים אבל זה הדבר הנכון לעשות. אני חושבת שהכי חשוב בעבודת ה' זה להיות איש אמת. איני יכולה לשקר ולהגיד לעצמי ולילדי על דברים טובים שהם רעים כדי למנוע סכנה של הדרדרות דתית. כמובן שבדברים שבהם יש גם רע וגם טוב והרע מרובה יותר מהטוב או קשה מאוד להתמודדות לא אקח אותם אך אי אפשר להגיד על כל דבר שיש בו קצת רע ורובו טוב וגם חשוב מאוד שהוא רע. זהנ נראה לי עיוות ושקר ולהיות אדם ישר זה מינימום. אם אני לא מחפשת את האמת ואת מה באמת נכון ומה באמת ה' רוצה שאני אעשה - מרכיב בסיסי ביותר בעבודת ה' חסר לי. ולכן אני לא יכולה לקבל את הדרך החרדית כי אני רואה שם עיוות כלפי כל מיני דברים. נכון גם אצל הדת"ל יש עיוות אבל שוב זה לא חלק מהתפיסה אלא מ"מחלה" שנתפשטה בציבור ואני משתדלת, אשתדל ואשתדל לעזור לילדי בעז"ה לא להיות שותפים בה.

נכון שגם בחברה החרדית הרבה גוונים ולא הכל אותו הדבר אבל יש דברים שהם בתפיסה בסיסית, גם אם לא יוצאים בחריפות נגד וכו', יש את התפסיה השורשית. כמובן זה קשור גם לעוד דברים בתפיסה שהם גם שורשיים וב"ה לא קימיים בציבור שלנו (ואולי אליהם דווקא חדג'ומט התכוון יותר) אבל זה מה שהכי מפריע לי. האמת שבסופו של דבר חלק מהדברים ההם גם קשורים למה שאני דיברתי עליו. ושוב, יש פיתוי ללכת לדרך החרדית- קל יותר להשמר מדברים לא טובים אבל מפסידים דברים שחובת האדם בהם, לדעתי.

*יש להדגיש -אני מכירה חרדים. יש לי גם מורות חרדיות ואחת מהן, אפשר להגיד, המורה המוערכת עלי ביותר בבית ספר. אישיות מדהימה. צדיקה באמת. מעומק הלב- זה לא ענין של שנאה. את החרדים שאני מכירה (דוד של אבא שלי, מורות שלי- זה בעיקר הקשר הקרוב יחסית) אני מעריכה ואוהבת, אבל, זה לא מחייב אותי לקבל תפיסה שנראית לי שגויה ואם אקבל אותה היא בכך עוול ושקר בעבודת ה' שלי. 

בכל מקרה חשבון נפש ציבורי של הציבור הדת"ל חייבים לעשות. המצב רחוק מלהיות אידיאלי.

אבל מה לעשות שחלק מהציבור שלנו (חלק גדול ולא מיעוט)מתפשר על דברים שלא ממש מותרים מההלכה.

ללכת עם חולצה קצרה,לראות תוכניות לא צנועות,לקרוא ספרים לא נקיים,לשמוע שירת נשים,לא לשמור נגיעה,לשמוע שירים לועזיים עם מילים לא איי אי אי וכו'.

לא באה בטענות לאף אחד ואני חושבת שיש מלא אנשים ממש צדיקים שלא שומרים את  מלכתחילה את כל התורה(או שנופלים)

אבל זה ממש לא הופך את זה לדבר טוב ולאידיאל.

אני מתההה על דת"ל אבל אני חושבת שיש מה לשפר בתחום של ההלכה ושמיעה לדברי רבנים.זהו.

(לא באה לפגוע,להעליב או להטיל דופי באף אחד)

שמעתי את הרב אבינר אומר שזה לא נכון.

פשוט כל החוזרים בתשובה החרדים בולטים,כי הם עוברים דירה,מחליפים את כל הלבוש וכו'.

לדבריו,אפילו יותר מזה,הציבור הדת"ל גדול מהציבור החרדי במספר.

11%-9% או משו כזה 

תחשבי, הם הגיעו מהעולם החילוני, רוצים לזרוק הכל [במשמעות ההפוכה], וללכת ברבאק על חזרה בתשובה.

אז הם הולכים ישר לצד הקיצוני, ולאט לאט מתאזנים. [בכללי - זאת הדרך של לעבוד את המידות. ללכת לצד הקיצוני, ואז להגיע לאיזון.]

כי זה גם מבלבל אותם, הציבור הדתי. כי יש הרבה דברים שאנחנו כמו החילונים [או שהם כמונו. לא חשוב.] אז הם אומרים - רגע, לראות טלוויזיה? או לא? מה כ"כ שונה מהחיים שלנו פעם, להיום?

ותחשבי על זה, זה נורא מבלבל..

אז הם מעדיפים ללכת הכי רחוק..

בכ"מ, זה משתנה מאדם לאדם וממשפחה למשפחה

בעיני הרבה אנשים הפתיחות של הציבור הדתי לאומי, גורמת להם להיות כביכול פחות דתיים....

החוזרים בתשובה רוצים להפוך להכי דתיים שאפשר ולתפיסתם זה החרדים....

מה אפשר לענות לה על דבר כזה?

זה לא חכמה גדולה לשבת כל היום בבית המדרש, ללמוד את התורה לעצמך, בלי לצאת החוצה ולהאיר לעם ישראל את התורה... ואחרי זה לבוא ולהגיד שאתה לא נופל, אני ראיתי כמה חרדים שיצאו מעט מעולם הישיבות החוצה ועם כל הסמרטפונים וכד' למינהם הם לא עמדו בפיתוי לרגע!!!

בית המקדש חרב על שנאת חינם, ובית המקדש יבנה באהבת חינם בין אחד לשני, להרבות שנאה כפי האחר ירחיק את הגאולה, אולי אתה מדקדק על קלה כבמורה זה יפה וזה טוב, אבל גם אם עוד הרבה שנים תמשיך כך המשיח לא יבוא....

מאוד ע"פ הרב קוק בהקדמתו לספר אורות, מעבר לחשיבות של ארץ ישראל כמצוות התלויות בארץ וכד', יש לה חשיבות של החייאה ותקומה של העם היהודי כנשמה שבונה את הגוף של העם היהודי והוא עם ישראל, לכןאנו ציונים בנף לכל, וארץ ישראל חשובה לנו לקיום כל המצוות וכו'

מצד שני אסור לנו להתכחש לזה שאנו לא מושלמים כלל, כל הסמרטפונים ו' זה הצד השלילי שלנו ואנחנו חייבים לחזק אותו לצערנו הצב מאוד קשה היום בציבור שלנו וחייבים לתקן את זה

לסיכום: זה יפה לדקדק על קלה וחמורה זה טוב וזה יעיל, אבל הגאולה לא תגיע ככה....

לקרב ולצאת לעם וכו'...

ממה שכתבת נשמע שיציאה החוצה מהבימ"ד חייבת לבוא על חשבון דקדוק במצוות.  זה לא נכון, צריך לדקדק במצוות ולצאת לקרב לבבות ולהשתדל שלא יבוא על חשבון אחד של השני...

אשמח לתשובות...

אם תנסי לראות את הציבור שלנו מבחוץ - הוא נראה פשרני+

אז ברור שבן אדם שהיה חילוני, ועכשיו החליט בהוא רוצה לחזור בתשובה - יחפש את המקום הכי גבוה ביהדות. החרדים נראים במקום הזה בדיוק...

בשיחה עם כמה חוזרים בתשובה חרדים, הם אמרו לי שאם הם היו מכירים את האמת של מה שהולך שם - ההתלבטות היתה גדולה מאוד.

אצל החרדים קשה מאוד לראות את הבאגים מבחוץ..בשונה ממנו.

אך האמת צריכה להאמר בגאון.

אנחנו מאמינים שהמקום שאנחנו שואפים אליו - גבוה פי כמה וכמה מהמקום אליו שואפים החרדים בכלים שלהם. צריך להגיד את זה כל הזמן.

בס"ד

מה אתה מכיר את כל החרדים ויודעים לאן הם רוצים לשאוף?!?

אבל דיברתי רבות עם מחנכים ורבנים חרדים מוערכים.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אנחנו משלימים את עמ"י (מקרבים חילונים, מקבלים ילדים של חוזרים בתשובה לבתי ספר, אין הבדל בין ספרדים לאשכנזים וכו')

זה לא שהם לא!! הם חלק מאיתנו, אחים אהובים שלנו, אבל אני מדברת עלינו..

ארץ ישראל- זה ממש חשוב לנו,אני לא מכלילה אף אחד, וברור שלכל עמ"י זה חשוב, תלוי עד כמה.

תורת ישראל- ישיבות מכל הסוגים, לומדים..

לכן אומרים עלינו שאנחנו פשרנים, כי אנחנו לוקחים חלק מכל דבר. בעיניי זה מדהים.

זה לא פשרנות, זה ללמוד מכל דבר, לא?

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ביקשו לומר מה טוב בציבור שלנו, אמרתי מה אני חושבת.

לא להתרגש.

אני חושבת שהציבור שלנו (האידיאל, לא מה שהרבה אנשים עושים..) הוא שילוב רב מימדי של כל תחומי החיים, עפ"י דרכה של תורה.

לחיות חיים כאלה זה דבר מורכב. מאוד מורכב. יש לנו את התורה שעל פיה אנחנו הולכים.

לתפיסתי, החרדים חיים בצורה שגויה. הם לא מקיימים צדדים מסויימים בתורה. ז"א שהם הולכים לקיצוניות מסויימת (ואני לא מדברת על אנשים פרטיים, אבל על רוח ההנהגה. ברור שכל אחד בציבור חושב אחרת ולא כולם כאלה).

הם רואים בלימוד התורה ערך עליון ובלעדי, בעוד אנחנו רואים את הלימוד כחלק חשוב ביותר, אבל לא יחידי.

אנחנו מאמינים בציונות (מה שחלק מהחרדים לא), מאמינים בחומריות - כשהיא עוזרת לנו בעבודת ה', מאמינים בקירוב לבבות, מאמינים בא"י.

לצערי, הרבה מהחרדים (ושוב, בעיקר ההנהגה) לא מאמינים בחלק מהתחומים שציינתי.

אנחנו מאמינים ששילוב כל מרכיבי החיים ביחד זוהי דרכה של תורה. בלי להתעלם מאף צד.

כמובן שאסור לעשות דברים שמנוגדים להלכה (מה שלצערי קורה בחלק מהציבור, ולכן אנחנו נתפסים כפשרנים), כי אנחנו מאמינים שהשילוב הזה הוא חלק מהתורה.

חוץ מכל זה, יש סטיגמה נפוצה שחרדים יותר דתיים מד"ל.

אפשר להבין מאיפה הסטיגמה הזאת מגיעה, כי רואים את החרדים מתבדלים מכלל הציבור בלא מעט תחומים, בעוד שהדת"ל הרבה פעמים מחפפים בתחומים מסויימים.

אבל אסור לשכוח, שהדרך של הציונות הדתית היא שמירה של כל המצוות כולן! וזה שיש אנשים שטועים, לא הופך את הדרך לטעות!!

אנשים תופסים את השילוב בציבור ובחברה הכללית כחלק נפרד מהתורה.

אבל למעשה, אנחנו עושים את זה כי אנחנו מאמינים שהשילוב הוא חלק בלתי נפרד מהתורה!

להתבדל מהחברה ולשקוע בתורה זה קל יותר, אבל לקחת חלק בציבור הכללי בלי להתפשר על דרך החיים שלך - זה כבר מתחיל להיות יותר מסובך.

יש לנו אחריות לאומית לכלל העם. לא לדאוג רק לעצמנו. לעזור לאלה שלא זכו להיוולד בבית שומר תורה ומצוות, ולקרב אותם. ושוב - בלי להתפשר על הלכה, תרבות וכו'.

לכן הרבה חוזרים בתשובה רוצים להתחזק, ורואים את הדרך החרדים כביכול יותר דתית, יותר אותנטית, ויותר 'יהודית'.

להיות דת"ל, זה מחייב!

מדבר על שביל הזהב. לצערי אני לא זוכרת של מי הרעיון הזה, אבל שמעתי פעם ששביל הזהב זה לא מה שכולנו נוטים לחשוב, שזה "דרך האמצע"- יעני לא זה ולא זה, קצת מזה וקצת מזה.

לפי הרעיון הנפלא הזה, שביל הזהב בתיקון מידות מתקדם בדרך של הליכה מקיצוניות לקיצוניות, עד לאיזון. לכן אדם קמצן כרוני, מומלץ לו שיהיה ממש פזרן, שישבור את המידה הזו לגמרי, ואז או שזה יתאזן מאליו, או שיאזן את זה.

לדעתי, כך חש אדם שחוזר בתשובה- שמתוך הזוהמה, העצב החשיכה שחש קודם לכן, הוא מחפש את האור הכי חזק, את הדבקות הכי גדולה (כמו שנראה), לכן הוא ילך לחסידות, לכן הוא ילך לאיזה חברה ליטאית שמרנית מאוד. אחר כך, כשעבודת ה' כבר תיטבע בו, והקשר שלו עם ה' יגיע לרמה של פחות צורך להוכיח אותה כלפי חוץ, ייתכן והוא יחפש את אותו "שביל הזהב", הוא יתאזן מאליו. אני די בטוחה שיש חוזרים בתשובה שהיו חרדים ונהיו חרד"לים או דת"לים.

עד כאן התאוריה החביבה שלי: )

לא עצם הקיצוניות היא רעה. להיפך קיצוניות זה דבר מאוד טוב.

אלא דרך האמצע- זה דרך שהיא בין 2 מידות שהן רעות. אבל ברור שבמידה הטובה צריך לעשות אותה עד הסוף, בקיצוניות.

מחפשים מסגרת שתכיל אותם, מישהו שיקבל אותם.

לצערי, דתיים לאומיים לא ממש עושים את זה. 

זו אמירה פופוליסטית של חרדים שמנסים להצדיק דרכם על ידי פסילת אחרים.

אמירה שאין לה כל קשר עם המציאות, אמירה שאולי אפילו משמעה ההיפך...

החברה הזאת חוזרת על סיסמא ידועה. ה"רוב" הזה לא נכון, זה דבר אחד,

דבר שני- יכול להיות בהחלט שהיא חשבה שהפתיחות שיש גם היום בממדים של הציונות הדתית לא מתאימה לה.

לגבי השאלה האחרונה- הם כן רואים, רק לא אומרים...: )

תקשיבי, תשאלי את ההורים שלך. את נשמעת נסערת בגלל אותה חברה חוזרת בתשובה,

החילונים לא חושבים על הציבור הזה ככה, וזהו...

ואגב, די לרדידות הזאת. זה תחרות?

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.