בס"ד

לכל אחד יש כמה דברים שהוא לא מסכים עם ההורים שלו...

היית יוצא עם מישהי שאבא שלה ברר פעם אחת בשבת?

עצוב!

ובגירוש הוא פוגע גם בעצמו וגם באחרים..

עם ישראל ערבים זה לזה!

חילול שבת פוגע בכל עם ישראל ולא רק באלפים.

(בלי להתייחס לנושא שפותח השרשור העלה..)

כדי לא להשתתף.

אני גם מגורש והכאב ברור. אבל אין שום עניין להמציא "פסולי חיתון" כי אבא שלה לא עמד בנסיון

מהרג של אנשים...

עבירות שבן אדם למקום(חילול שבת) יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבן אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר.

עכשיו תגיד לי אתה, מה יותר חמור?

אין קשר בין הכפרה לבין החומרה.

עבירות שבין אדם למקום - האדם "פשע" למקום - המקום "יכול להחליט" לסלוח.

עבירות שבין אדם לחבירו - האדם פגע בחבר - המקום "לא יכול" לסלוח בשם החבר... החבר צריך לסלוח בעצמו.

אי אפשר להוכיח מכאן מה יותר חמור.

ולא אני המצאתי את זה הרב צבי יהודה קוק אמר כך הרבה פעמים. על חילול ה' אין כפרה (עיין הלכות תשובה לרמב"ם) ועל חילול שבת יש כפרה הלכך ובהתאם לזאת גירוש יותר חמור.

בס"ד

נכון שאני נגד הגירוש ועשיתי בזמנו מה שיכולתי, אבל זה היה מין דבר 'מוסכם', זה לא היה כמו לשדוד בנק/לרצוח מישהו...

אז נכון שמבחינתי שני הדברים האלה חמורים, אבל מבחינת החברה, לצערי, לגרש יהודי מביתו זה מוצדק...
לכן לדעתי אין מקום להשוואה.

אבל בכל מקרה, אני לא חושבת שאם יציעו לי מישהו שהוא מה שאני מחפשת אבל עם אמירה של 'אבא שלו יושב בכלא' זה יימנע ממני לצאת איתו, אלא אם אראה שזה השפיע/משפיע עליו בצורה שלא מתאימה לי... כנ"ל במקרה הזה.

וכבר אמרו לפניי שאמהותינו הצדיקות רחל ולאה הן בנותיו של לבן הארמי וגם לאברהם אבינו אין ייחוס מפואר...

שמעתי אפילו שמועה שמתעקשת להגיד שבסוף הם אפילו התחתנו עם הנשים הללו...

יותר מזה אני מקווה לא צריך להסביר.

שנית אם הוא עשה תשובה אני לא אחשוב בכלל על זה.

זה תלוי בעיקר מה דעתה, דעת האבא חשובה הרבה פחות גם אם יש לה השפעה.

לק"י

אולי עדיף לא לדעת.

.....

אני מכיר מישהו שהיה כמה שנים לפני יציאה לפנסיה מהצבא ואמרו לו שאם הוא יסרב פקודה ולא יעזור בגירוש אז ידפקו לו את הפנסיה. 

הוא סירב ובסוף רק הוציאו אותו לחופשה עד אחרי הגירוש ואח"כ הוא חזר וסיים את השנים שלו בצבא. הוא לא רצה לקחת חלק בזה והוא סיכן את הפנסיה שלו בשביל זה. 

למה אני מספר את זה? הרבה אנשי קבע שלא רצו להשתתף בגירוש כן עשו את זה רק בשביל הפרנסה שלהם וזה ממש מסירת שטחים לאויב תמורת כסף. הכסף הזה מוכתם בדם יהודים ולמרות שזה לא באשמתה, היא חייה מהכסף הזה. 

אז שאלה דומה: עד כמה היה משפיע עליכם אם הייתם מגלים שאבא של המדוייט/ת מתפרנס מגניבה? זה לא אומר שהבת שלו גם גנבת ואפילו יכולה להיות בחורה באמת טובה אבל הבגדים שלה, התכשיטים שלה, האוכל שאוכלת.. 

עד כמה היה משפיע עלי? הרבה

לא צריך להתמסכן.

צריך לבדוק לגופו של ענין האם זה שאביה עשה מה שעשה והשתתף בזה קשור לאישיות שלה/של משפחתה או שלא

זה הפרמטר היחיד שרלוונטי

אבל כמובן שמי שחווה זאת אישית (כנפגע) יתקשה יותר לקבל מצב כזה- ובצדק.

יש קצת הבדל אם מדובר בחייל/שוטר, באיזה תפקיד כדו'. בזה תלוי עד כמה זה אומר משהו עליו בעצמו.

הבת? בודקים לגופה, כמו בכל דבר...

אף אחד לא אשם בבחירות של ההורים שלו.

לא משפיע כלל...

גם יעקוב אבינו התחתן עם הבנות של לבן הארמי..

והאם זה אומר שגם עם חוזרת בתשובה לא תוכל להתחתן כי לא תוכל לראות את הפנים של אבא שלה בידיעה שהוא אולי אוכל חזר ובטוח מחלל שבת?

והאם זה אומר שלא תוכל להתחתן עם גיורת כי אבא שלה גוי וזה מבחיל?

מצטער, זה קצת מרתיח אותי עמדה כזאת, הופסלת מישהי רק בגלל בחירות שהיא עצמה לא הייתה שותפה אליהן ולא יכלה לבחור אותן...

כל אחד אמורים לבחון על פי עצמו. נקודה.

וכאמור - אם רבקה בת בתואל, הייתה מספיק טובה ליצחק, ורחל ולאה בנות לבן היו מספיק טובות בשביל יעקב - נראה לי שגם אנחנו צריכים להיות קצת יותר ענוותנים כשאנחנו ניגשים חיפוש כזה...

מרדכי, במחילה מכבודך, 

אני חושבת שהטענה שלך "מלאת מרד נעורים". 

חסר בה בגרות ועומק.

פסילה על השתתפות של האב בגירוש נראת לי מוגזמת, (אא"כ בנסיבות מיוחדות, למשל מגורש מגוש קטיף שחווה את העניין בצורה טראומטית).

אבל, השידוכים מלאים בהחלטות ו'פסילות' על סמך דברים שהאדם לא אשם בהם. גם את הגובה, המראה ומנת המשכל האדם לא בחר לעצמו. ובסופו של דבר, האדם נכנס למשפחה, ולהורים יש השפעה.

לא צריך להגזים ולחפש רק משפחה מושלמת, אבל יש מקום להכניס את המשפחה למערכת השיקולים, תוך כדי בחינה ביושר עד כמה זה צפוי להשפיע. (וזה תלוי גם באדם עצמו, וגם בבן זוגו).

אבל יש הבדל בין אדם שטועה ועובר עבירה לאדם שפושע ועושה דברים נוראיים כלפי בני עמו, זה לא שלוקחים את האישה והולכים לאיזה אי נידח, זה משפחה שאיתה אתה חי מתארח אצלם והם אצלך, וזה לסבול את הנוכחות של האדם הזה במשך המון שנים.

אם אדם עשה משהו בינו לבין בורא עולם מי אני שישפוט? אבל פה זה מקרה ממש שונה.. 

האיום שעמד על האדם, (מאסר, פיטורים).

העובדה שאם הוא לא היה עושה את זה, אחרים היו עושים.

המחשבה, (שהיו רבנים שגיבו אותה) שסירוב פקודה עלול להרוס את צה"ל.

ולגבי השאלה של נישואין, משמעותי מאוד שזה משהו שהיה בעבר, ואין לו קשר ישיר לחייו כרגע.

זה לא אתה, זו צביעות.

יש גבול, "לראות פנים שכאלה", אנשים, באמת, פורפורציות!

כן, כן, כן. זה היה נורא. זה היה כואב.

אבל להגיע עד כ"לא מסוגל לראות פנים שכאלה"?...

אני מבינה כשאומרים זאת על חיילי האס. אס. לא על יהודים. חד משמעית.

זו דעתו והרגשתו.

כשאדם פוגע בך בצורה כך כך אנושה - יש אנשים שבשבילם זו הרגשה הגיונית, ואולי אפילו לגיטמית.

על סמך מה את קובעת שדבריו נובעים מצביעות? 

שזו לא באמת דעתו...

תמיד תמצאו משהו שלילי.. אינסוף! בכל אחד אם תחפש תמצא.

צריך לראות האם הנקודה האדומה הזו מגיעה גם אליה..

בנושא הנ"ל, מה היא חושבת על הגירוש ועד כמה זה כואב לה!

ואם הבת מתנגדת בתוקף אז מה היא אשמה?

וכבר תירצה הגמרא את הסתירה בין הפסוקים שבנים נענשים ולא נענשים בעוון אבותיהם, כאן שאוחזים מעשה אבותיהם כאן שלא... (כמו שכבר כתבו כאן כמה)

א"כ אפ' הייתי מוכן עם בת של אדם שהרג (א"כ ברור שהשוואה לא נכונה)

וחוץ מזה אולי דווקא זכתה בנשמה גבוהה כמו שכותב ר' נחמן (כך שמעתי אין לי מושג איפה) שנשמות גבוהות לפעמים מגיעות ע"י אנשים לא כ"כ טהורים.

וגם הזכירו פה את האבות הקדושים שיצאו מהורים לא משו.. כתוב בקבלה שה' מערים על הקליפות להוציא נשמות גבוהות מתוך הטומאה, שכידוע אברהם נולד מכך שתרח בא על אשתו נידה.

טוב, נרלי הגזמתי יותר מדי בדרושים סתם עפתי על עצמי

כיום.

אם הקב"ה מאפשר חזרה בתשובה, מי אנחנו שנגיד אחרת.

מה היא/הוא אשמים במעשי ההורים..
אם המדוייט/ת תומכים במעשים של האב - זה כבר חמור מאוד בעיני.

אם הם מתביישים בזה וכועסים על זה - מזל טוב!

אני רק לא הייתי מבטיחה למדוייט/ת - יחסים טובים עם השווער..

פה? את היית שורדת דבר כזה?

נכון אבא שלה עשה דבר נורא ,בגלל זה היא תישאר רווקה כל חייה אם אתה פוסל אותה על זה אז למה שאחרים לא יפסלו על זה?! מי אמר שהיא מסכימה עם אביה על זה שהוא עשה את זה?! ואם היא לא מסכימה איתו למרות זה היא נדפקת לכל החיים!

יחסים טובים עם השווער.

אם הדיון יעלה - יכול להיות שלא אהיה מספיק מסוגלת לשתוק לו, וזה כמובן קצר משפחתי.

אבל באותה מידה - האם היית יוצא עם מישהי שאבא שלה ישב בכלא - על אונס?

האם היא אשמה?!

[אתה לא צריך להסביר לי כמה כעס יש בך על פושעי הגירוש..]

בס"ד

וכמו שאלירז כתבה, יהיה לי מאוד קשה איתו!

כמובן שגם הדברים מקודם שכתבתי זה לא שאברר מראש אם אבא שלה היה שותף לגרוש או לא, רק במידה וזה היה מתברר לי לפני, אז הייתי בודק, אבל מראש ברור שלא הייתי מברר.

להבדיל מרצח,אונס והדוגמאות האחרות שהיו כאן-

זה לא כזה פשוט!זה לא שכל מי שגרש חשב רק על הפרנסה שלו וכו'!

ואם זה מתוך אידיאולוגיה(לא לפרק את הצבא,זה טובת העם וכו וכו),ובמיוחד אם הוא מתוך הציבור "שלנו", לצאת נגד ולעשות מה שאתה חושב שנכון זה גדולה!אם זו האמת שלך-ללכת איתה גם כנגד הזרם זה יפה!אתה יודע שאנשים יזדעזעו ולא ירצו לצאת עם הבת שלך לדו', ובכ"ז משלם את המחיר כי זה מה שנכון לדעתך...

ואני מבינה את כל מי שפשוט לא יכול לסבול את המחשבה הזו(במיוחד אם הוא מגורש בעצמו,שאז זו גם הרגשה של פגיעה אישית),אבל-בכ"ז,זה הבדלים באידיאולוגיה!זה לא כמו רצח!

לא שלא מובן הקושי,ובכ"ז...

מי הוא בכלל שיחליט שזו הדרך הנכונה?

למה זו החלטה אישית שלו שמשפיעה על המעגל המצומצם שלו שהוא יכול לקבל לבדו החלטות

ע"פ חשקיו האישיים???!!

מדובר פה על עם שלם שמושפע מזה, מה הוא הרב של עצמו?!

זה ממש מוזר לי מה שאת אומרת, מאוד!!!

 לא קשור לחשק,אני בטוחה שכל מי שעשה את זה חשב הרבה לפני(לפחות אם הוא קשור לציבור "שלנו").וברור שזה לא רק עניינו האישי,ואפילו להפך-כמעט לא עניינו האישי.

 וזה לא שהיה כזה טאבו מוחלט של לסרב פקודה,גם בתוך הציבור"שלנו"!לא בא לי להפוך את זה לדיון על סירוב/לא,אבל היו דעות כאלו ואפילו רבנים כאלה.זה לא כזה פשוט שאין לזה מקום בכלל כמו שחלק מהאנשים חושבים...

וההשפעה על עם שלם היא לשני הצדדים(אם בגלל שאסרב הצבא יתפרק וכו')..

אני לא באה לשכנע,באמת(גם אינלי זמן..),רק אומרת שכשזה בא מאידיאולוגיה,גם אם לא מסכימים איתה-הנק' מבט שונה,ולא כמו רצח וכו'..

אם אין קשר בין דעותיו של הרב לדעות של המדויט, אז אין בעיה.

אם מגרש-אז ממש לאאאא..

ואם מגורש אז ברור שלא אכפת לי..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?