אנחנו נשואים באושר קרוב ל8 שנים, הורים ל3 ילדים מקסימים.
ב"ה יש לנו זוגיות מקסימה. ב"ה אני מאוהבת בבעלי והוא בי, יש לנו תקשורת מעולה.
(כמובן שכמו בכל זוגיות יש עליות ומורדות ויש תקופות פחות טובות ויש כעסים וחילוקי דעות- שלא תצטייר תמונה יותר מדי פסטורלית 
)
אבל יש דבר אחד, שאיתו קשה לי מאוד מאז שהתחתנו.. ואני לא מצליחה להשתחרר ממנו. אולי תוכלו לעזור לי לפתור את הקונפליקט בתוכי. כי זה הפיתרון היחיד האפשרי.
אני לא סובלת את איך שבעלי נוהג.
וזה לא שהוא נוהג בצורה פרועה או מהירה מאוד. לא זה העניין.
הוא פשוט לא יודע לנהוג.
הוא מלא פעמים שרט את האוטו. הוא לא יודע להשתלב בנתיבים, הוא כאילו מעופף בזמן שהוא נוהג ויכול ליסוע מאוד קרוב למדרכה ולהשתפשף בה או לפספס פניה כי הוא התחיל להשתלב מאוחר מדי (והרי קשה לו בהשתלבויות).
כאילו אין לו את הראייה המרחבית בכביש.
אני מרגישה לא בטוחה כשאני איתו ברכב. ויותר מזה- מבאס אותי שהוא נוהג כמו (לא נעים לי להגיד עליו את זה..) בחורה...
גם החוש כיוון שלו על הפנים. אז קיבלתי את זה כבר ואנחנו צוחקים על זה ביחד מלא. אבל כשזה מצטרף לדרך בה הוא נוהג זה יוצא ממש מרגיז.
אנחנו גרים כבר 6 שנים באותה עיר ועדיין הוא טועה בדרך מהגנים של הילדים הביתה, עושה עיקופים שלא צריך וכו'.
וזה מתסכל אותי ומבאס אותי ומכניס אותי למתח כשאנחנו לפני נסיעות או אפילו בבוקר כשהוא מפזר את כולנו למסגרות.
למישהו יש רעיון איך אני יכולה לעשות שינוי ולקבל את זה יותר? זה פשוט משגע אותי 
