נכון להיום

עד שעה 12:45, נכון להיום (זה משתנה משבוע לשבוע, הזמנים מתוך אתר "ישיבה")

לכתחילה צריך להתפלל עד סוף שעה רביעית זמנית. בדיעבד עד חצות היום.

מנחה אפשר חצי שעה זמנית לאחר חצות היום שהיום זה החל משעה 13:20

ולא עצוב שאתה חייב להניח במנחה..

מה זה תפילה אם לא זה?

אצלך זה נורמלי, ככה אתה מרגיש, ככה אתה מסתכל על זה. 

ריכוז זה דבר שעובדים עליו, לאף אחד זה לא בא טבעי. מי שכן

עושה השתדלות לאט-לאט מצליח להתחבר יותר לתפילה. מי שיש

לו גישה מסוימת לפעולות שהוא עושה, רואה גם את הערך שלהן.

לא צריך לעשות אידאליזציה של טעות.

אז מה אנחנו שונים מהבהמות? שתגיע לגיל 80 בעז"ה, תרצה להסתכל אחורה ולהגיד, וואלה ישנתי טוב, אכלתי אחלה של אוכל.. וזהו? (תשובה: לא)

אל תשלים עם מצב בעייתי!! ובמיוחד כאן - בעייתי מאוד!

אני גם לא מתחבר לגמרא ולקודש בכלל- אז אל תתחיל בהסברים על החשיבות וכאלה

אולי אני אעבור לדת אחרת...

סליחה על ההשוואה, אבל אם הכל חייב "להתחבר" לך - אתה תגיע רחוק. לצערי.

סליחה.

דווקא בגלל שאנחנו לא חייבות אנחנו רוצות, חוצמיזה- זה לדבר עם אלוקים!!!!!!!!!!!

מה יותר צריך מזה?!

לא יודעת איך להסביר..

מזל שהתנצלת, לבנאדם קשה עם הדת הדבר האחרון שיעזור לו עכשיו זה שתתחיל להטיף לו מוסר ולהגיד לו שהוא לא בסדר!!!הוא לא ביקש סדרת חינוך!

סליחה על ההתעצבנות- אבל ההשוואה הזאת הייתה ממש מוגזמת.

אפשר לחשוב שהוא היחיד עם הבעיה הזאת  בגיל הזה

חוצמיזה שכן גם אני רוצה שכל הדברים יתחברו לי, אחרת אם אני יעשה משו בלי להתחבר אליו מה זה ייתן לי?!

אני עושה הכל! אולי לא בחשק- אבל אני עושה הכל!!!

עכשיו אם אני יגיד לך שאני לא אוהב ללמוד גמרא- אתה גם תקפוץ עלי?!

חח- בנות יקרות, אני בחיים לא יבין אותכם...

חשק, נראלי שזה גם מהווה בעיה...לא שאצלי זה מושלם, תאמת שלא אבל כן הייתי רוצה להצליח לנסות לרצות לעבוד על זה

ומה עם המצוה (דאורייתא!) לאהוב את ה'?

האדם היחיד שהיה כתוב עליו שהוא אהב את ה' היה שלמה

בנות: לכו תלמדו גמרא כל היום ואז תדברו איתי!

זו מצווה שכל יהודי חייב בה.

וחייב גם לקיים את המצוות מתוך שמחה.

לגבי המדרגה השניה, היא ג"כ מעלה טובה.

אבל זה כמו שאומר לך שאתה חייב בתפילין של ראש, ותאמר לי שאתה מניח תפילין של יד...

(גם זה טוב, אבל לא מספיק. לכן ראוי לאדם לעבוד על מידותיו עד שיגיע לאהבת ה' ולעבודתו מתוך שמחה.)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אנחנו יותר מחוברות.. זה ידוע.

אתם חייבות תפילה אחת ביום אתם יכולות לבחור, ויש כאלו שאומרים שאסור לבנות ללמוד גמרא... (הלוואי עלי)

לא ידוע שכתוב בתורה ללמוד משהו שלא מתחברים סבבה צריך ללמוד תורה אבל לא חייב רק גמרה אפשר גם משהו אחר נ"ך אפשר לדוגמא אם אתה מתחבר לזה..

משנה כל יום כל היום אז שתדע לך שלא משנה לאיזה מטרה אתה עושה את זה, אם זה לרצות את ההורים, אם זה לתחרות או אם זה בא לך, זה כן התחברות! ואתה חייב לאהוב את החומר (הגמרא) במקרה הזה. יש מצווה לאהוב את השם! אל תגיד שזה טבעי וכו' ושאתה לא אוהב לכן אתהה פטור. יופי שזה טבעי גם לי זה טבעי ללבוש מכנסיים אז מה זה אומר שאני פטורה מחצאית?? אז אל תנוח לך בשקט ותגיד שאתה בסדר והכל.. אתה צריך להשתפר. כמו כולם ובנושא הזה במיוחד.

ואל תגיד לי ללכת ללמוד גמרא כל היום ואז לדבר, כי אני יודעת טוב מאוד מה זה ללמוד לימודי קודש שמונה עשר שתים עשרה שעות ביום.

זהו.

בהכרח בסדר.

למשל אם אתה חושב שזאב הוא מסוכן-אתה תפחד מזאבים. אם אתה חושב שלעמוד על הראש זה כיף-אתה תרצה לעמוד על הראש.

לכן, אתה צריך ללמוד דברים שיעוררו אותך להרגיש מה שעליך להרגיש.

וכל ספר "חובות הלבבות", כשמו כן הוא עוסק בחובות של המחשבה והרגש.

ואגב, בהקדמה לספרו הוא מבאר בהרחבה את הרעיון של חובות הלב.

אני אוהב לסיים בשתיים

גם לי לא תמיד מתחשק לעבוד קשה, כי לא עבדתי מספיק על המידות והרגשות שלי.

אבל אני מודע לבעיה, וכל פעם שאני רואה שלא הייתי בסדר (לפחות בהרבה מהפעמים), אני מעיר לעצמי, ומשתדל להתחזק בעבודת ה' מתוך רגש בריא.

הבעיה שלי היא בשאיפה.

 אני מודע למצב שהמון עושים בלי להבין למה וכו, אבל חובה לדעת שיש סיבה, ואם נחקור ונתבונן היטב - גם נרגיש אותה במוחש ממש.

לא אמרתי שהוא לא בסדר במה שהוא עושה, אמרתי שהוא לא בסדר במה שהוא אומר.

מה שאתה אומר - לא להטיף לאדם - זה על מעשים. אבל על דיבורים - חשתי צורך להבהיר את המקום של התפילה.

בסידר?

זה שבנים אומרים לנו: מה דחוף לכן? אתן לא חייבות!
זה לא קשור,רובנו מתפללות בשביל עצמינו,ולא בשביל לכסות את המכסה היומית של התפילות שאנחנו חייבות.

יש כאלה שבגלל החיוב שלהם להתפלל - זה נתפס כמעמסה.

כשמישהי בוחרת להתפלל - זה נראה להם מוזר..

אבל - כל הכבוד! האמת היא מה שאתן עושות

בהצלחה

תלכו תתפללו כל יום כל יום כל יום שלוש תפילות במנין וכשאתם קמות בבוקר לפני שאתם אוכלות ללכת עד לבית כנסת, וגם בסוכות לכו לסוכה כל פעם שאתם רוצות לאכול, וכל הבוקר (במקרה הטוב) בישיבה לטחון ולטחון גמרא...

תעשו את זה ואז תדברו...

כל אחד והניסיונות שלו.

אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.

מכיוון שלעולם לא תגיע למקומי ואני לא אגיע למקומך, בואו נפסיק לדון ולשפוט אחד את השני.

ויודעים מה? זה אפילו לא עניין להשוואה.

נולדנו שונים עם כוחות שונים וזה כ"כ חסר טעם וילדותי להתחיל להשוות ולהתווכח.

אה, וגם קצת כבוד אלינו לא יזיק.

נשמע כאילו אתם חושבים שכל היום בנות יושבות רגל על רגל ולא עושות כלום.

אז שכל אחד יתחיל קצת לכבד ולהעריך.

לכולנו יש מה לתקן, בשביל זה אנחנו פה.

כל דיון הוא לגיטימי, אבל בחיאת - תפסיקו כבר להתבחבש בנושא הזה.

זה פשוט לא רלוונטי להשוות בין שני המינים.

זה לא נעים לדעתי לאף צד.

גם לנו יש ניסיונות, גם אנחנו צריכות לעבוד על עצמנו ועל עבודת ה' שלנו.

זה שאנחנו לא מחוייבות בכל המצוות לא הופך אותנו לפחות מכם.

שכל אחד יהיה עסוק במשימה שלו ויפסיק כבר לדון ולהתנפל על הצד השני.

אנחנו נמצאים בסקאלות שונות. אי אפשר להשוות.

יש מבין?

ואתם התחלתם לרדת על הבנים: 'איך הוא לא מתבייש להגיד שהוא לא מתחבר' 'אנחנו מתפללות כי אנחנו רוצות' אז תחליפו איתי את החובות האלו, טוב???

אני חושבת שאם אתה לא מתחבר זה בעייה שלך.

זה לא עניין שאפשר לומר 'איך אתה לא מתבייש'. זה פשוט משהו שלדעתי אתה צריך לעבוד עליו.

מה אתה חושב, שלבנות קל להתחבר לכל מצווה? אז זהו שלא. ותאמין לי שגם אנחנו צריכות לעבוד את ה' ולהתחבר לזה לא פחות מכם. זה שאנחנו פטורות מהרבה מצוות לא אומר שאנחנו צריכות פחות לעבוד על המידות שלנו והאמונה שלנו.

אני חושבת שאם אתה לא מתחבר זה פשוט פספוס ענק.

כי כל הפואנטה בעבודת ה' היא הקשר לקב"ה והאמונה בו.

ברור שגם מעשה נחשב בפני עצמו ויש על זה שכר, אבל העיקר הוא להאמין בזה.

בנאדם שלא מאמין במה שהוא עושה, גם עלול לא להתמיד בדרך שלו.

אני מציעה לך (לגמרי כהצעה, מאדם לאדם, לא בתור ביקורת - ממש לא) לחשוב עם עצמך לאן אתה לוקח את עבודת ה' שלך.

כי אני חושבת שלעשות משהו שאתה לא מאמין בו זה גם מעיק, גם מרגיש מיותר ומכביד וגם בסופו של דבר יכול להגיע לתחושה של צביעות.

כי למה הרי לעשות משהו שאתה לא מאמין בו?

הקטע הוא לא רק לעשות 'וי' על המצוות. הקטע הוא לעבוד את ה'. בעזרת המצוות.

אם אתה אומר 'אז תחליפו איתי את החובות האלו' לדעתי כדאי לך לבדוק עם עצמך במה אתה באמת מאמין.

זה לדעתי מפספס את כל העיקר כשמתייחסים למצוות בתור משהו מכביד.

אז נכון, זה לא פשוט לעשות את כל המצוות (בפרט הבנים שיש להם הרבה יותר מצוות), אבל אני מאמינה שהמצוות עושות לנו חיים מאושרים. הן מכוונות אותנו לחיים משמעותיים.

אני מציעה לך לבדוק את הנושא.

המון הצלחה!

אם לא הובנתי, אשמח להבהיר.

ובנים לא על בנות וזזזזזזזזההההההההההההההווווווווווווווו.

יאלה יום מושלם לכולם......

ו.....לא לשכוח ללכלת להתפלל חחחחחחחחחחח.............!!!!!!!!!!!!!

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.