שתעלה על אוטובוס.

|מזדהה|

זה מה שאני עושה

שני כיוונים:

א. להביע את הבנתך הכנה לדאגתה, ולנקודת האמת שלה,

בין אם בשיחה שלך איתה, ובין אם במיתון יחסי של השימוש שלך בטרמפים.

ב. להבין שלפעמים מתישהו ההורים מתרגלים, למרות שבהתחלה קשה,

והם לומדים לקבל ולהכיל את דרכך.

אותי ההורים מעודדים להסתדר לבד. (כן, גם טרמפים..)

אבל.. אם והייתי במצבך, לא הייתי שמה עליהם. אתה כבר גדול בשביל שיקבעו לך.

אומנם הם רוצים בטובתך.. (ובלה בלה בלה..) אבל יש דברים שפשוט עושים. לא שואלים.

דווקא ממישהו בוגר שלא רחוק היום שבו הוא יהיה הורה בעצמו, הייתי מצפה להבין שזו דאגה ואהבה כנה לילד ולא "בלה בלה בלה"

יש לי קשר טוב מאד איתם. אני לא רוצה להרוס אותו.

הבינות אותי?

אבל אולי את צודקת בכל זאת.

את האמת? שלדעתי היא צודקת.

מצטערת שאני יוצאת כבדה, אבל אני לא כ"כ אוהבת טרמפים.

אני יודעת שאבא שלי אוסר על אמא שלי לקחת טרמפיסטים מטעמי בטיחות.

ואני די מבינה אותם.

אז נכון, אולי אנחנו כביכול זהירים מידי, אבל אני חושבת שבחיים עדיף להיזהר טיפה יותר מידי מאשר חס ושלום לגרום לאסון.

אני לא אומרת שטרמפים גורמים לאסונות בצורה תדירה, אבל זה ריאלי לומר שזה קורה פעם ב...

אם אתה גר ביישוב מרוחק או משו כזה אז אולי לעלות על טרמפ מהאנשים ביישוב לעיר הקרובה זה סבבה, אבל יותר מזה, אני לא כ"כ בעד.

הקיצר, מצטערת אם לא עזרתי במיוחד, אבל אני באמת חושבת שיש מקום לשקול את הדברים שלה.

עם כל זה שאני נשמעת סבתא - אמא שלך באמת דואגת לך.

אני חושבת שלצפצף על זה (ואני לא אומרת שזה מה שאתה עושה, אני אומרת שזה דבר שאסור להגיע אליו) זה לא טוב.

אם כי יש את הצד שאתה כבר ילד גדול ואלה החיים שלך. אבל פה אני כבר לא נכנסת לשיקולים שאתה תעשה..

לדעתי הרעיון הזה של טרמפים פשוט לא טוב (אא"כ חד פעמי).

אני מבינה שלפעמים אין ברירה, אבל בצורה קבועה זה לא נשמע לי הכי בטוח שבעולם.

גם ההורים שלי הבהירו לי בבירור שאני לא נוסע בטרמפים, והיום אני נוסע  - אמנם לא באופן קבוע ובכלל לא הרבה, אבל כן... איך?

זה התחיל מטיול בצפון, שבזמן אמת הבהרתי להורים שלי (ולא עשיתי שום דבר בלי שהם הרשו לי ח"ו, ועל כך בסוף התגובה...) שאין מצב בלי טרמפים > אישור חד פעמי.

כנ"ל > אישור רב פעמי, בצפון.

וכו', > ממקום לימודי לירושלים וחזור.

>בתקווה לאישור כולל וגורף! [בחינת קמעא קמעא...]

ועל כך בסוף התגובה: פעם הייתי צריך לנסוע במקום שלדעתי דעת הוריי עליו הוא שזה מקום מסוכן (אולי גם דעתי עליו היתה כזו אם הייתי שם - בסוף מעולם לא הייתי שם...). התקשרתי כדי לבקש את רשותם, והתשובה היתה - לדעתנו זה מסוכן, אבל תעשה מה שאתה חושב. אנחנו לא רוצים, אבל אם אתה באמת רוצה אז תיסע. ... ולא נסעתי...

סליחה על החפירות בתמצות קורות חיי! 

בס"ד

מצחיק עד כדי מגוחך להסתדר בלי טרמפים?

לא בכל מקום זה אפשרי.

אל תחיו בסרט.

גם אצלי שיש לי כבר תחבורה ציבורית בשנתיים- שלוש האחרונות אני עדיין חייבת טרמפים מפעם לפעם.

דרך העולם.

אין לי אוטו, האוטובוסים ממש לא בזמנים שמתאימים לי, טרמפים האפשרות היחידה.

צודקת צודקת צריך להבין שאי אפשר להיות מבוססים רק על אוטובוסים במיוחד לא אם רוצים לנסוע לטייל או משהו.

זה גם יוצא הון תועפות.

אגב, גם לא בטוח לנסוע באוטובוס

ולא בטוח ללכת בירושלים

ולא בטוח ללכת בשומרון

ובכלל, לא בטוח לחיות במדינה הזאת.

את יודעת בכמה סכנות את עוברת כשאת עוברת ברחוב?

עזבי, כשאת נושמת?

בכל דבר יש סיכון.

ועל כל טרמפ שקרה בו משהו יש עשרות אלפים אם לא יותר שלא קרה בהם כלום.

בדיוק כמו באוטובוסים.

אז תעשו לי טובה..

אם אתה עושה את המקסימום הנדרש לשמור על עצמך זה יהיה בסדר גמור ברוב רובם של המקרים.

יש הבדל בין ללכת בירושלים\שומרון וכו' לבין להכניס אותך לסכנה במודע.
 

יש טיפה[רק טיפה] הבדל בין לקחת טרמפים לבין ללכת בעיר\יישוב. טיפה.

תוציאו מהראש שלכם שכל האנשים בעולם רעים,ומסוכנים!! כי הם פשוט לא..

רוב האנשים שעוצרים לטרמפים הם אנשים נחמדים ,שבאמת רוצים לעזור לך להגיע לאן שאתה צריך..

נכון שיש  חלק מהערבים שעוצרים לטרמפים כדי לפגוע בנו, וגם אפילו יהודים שרוצים לפגוע. אבל הם מיעוט! ויש דברים בהרבה,הרבה יותר מסוכנים מטרמפים!! ההפך! בטרמפים אתה לומד על אנשים, אתה נהנה מהרגע.. מרגיש איך הקב"ה עוזר לך (או לא..),לדעתי זה נורא חיובי.

נכון שצרייך להזהר.. אבל עד כדי לא לסוע לא נראה לי..

וחג'דומט- במקרה הזה, אתה בחור גדול שיכול לדאוג לעצמו , ו"לא לשים" על אמא שלך.. זה לא נקרא כך. מפני שזאת זכותך, וזכותה לפחד בשבילך, אבל היא תתרגל לזה.. לדעתי תסע בטרמפים, ותשתדל שהיא לא תדע. ואז אחרי כמה זמן זכבר לא תוכל בלי טרמפים, היא כבר תסכים..

אני אישית לא הייתי נוסעת כי אותי זה מפחיד, אבל אני מקבלת את זה שכל אחד יעשה מה שטוב לו.

לדעתי זה לא הכי בטוח.

ואל תוציא לי מילים מהפה. אני לא אמרתי שכולם רעים ומסוכנים.

אני גם לא אמרתי שרובם רעים ומסוכנים.

אני בסה"כ אומרת שאנשים כאלה קיימים, גם אם הם מעטים ביותר.

בכולופן לעשות משהו שהיא לא מרשה בלי שהיא תדע זה לדעתי גניבת דעת. (ז"א שזה לעשות משהו שהיא בטוחה שאתה לא עושה..)

אם כי אתה כבר גדול (ועדיין זה ראוי להקשיב להם..), אז אולי זה בסדר. לא יודעת.

(טרמפ ממצפה לקסם..) אולי ככול  שתתפוס יותר הם יותר יתרגלו

ממש יכולהיות שההורים שלך צודקים!

הם אומרים לך את זה מתוך דאגה,ורק מתוך זה שאתה הילד שלהם והם אוהבים אותך!

יכולהיות שבשבילך זה קצת מוגזם...שההורים לא מרשים לנסוע בטרפים..

יש לי 3 עצות אני אכתוב רק שתיים..

א.תשאל אותם:אז במקום טרפים,איך אני אסע?[נגיד הם עונים:אוטובוס!) אז מה הבעיה אם אוטובוס? זה מצויין..גם יותר מסודר וגם יותר נורמלי מאשר טרמפים..]אם לא אוטובוס אז תשאל,מה הם מצעים? ואז תגיעו לנקודה כולשהיא...

ב.להיכנס לאימותים[מה שכתבתה שאתה לא רוצה..]ו"לנצח" כביכול..

 המון בהצלחה!

אם אתה צריך עזרה..מוזמן..

מקווה שעזרתי..

לדעתי נורמלי לגמרי ליסוע בטרמפים, (סתם לידע כללי הסיכויים שתחטף בטרמפ הם בערך כמו סיכון של לטייל...) או שתבקש מההורים שלך מכונית...

לאט לאט הם התרגלו....

עולה על טרמפ..

תנסה לעשות איתה את זה..אולי זה ירגיע אותה..

כי אם יודע שאני בטרמפים אז מתפללת ממש מרב דאגה, ואז תמיד אני מגיע ממש מהר הביתה.....

שבוע שעבר עמדתי בלילה באיזה טרמפיאדה, והגיע אוטובוס והיה לי כסף וזה ובאתי כבר לעלות ואז נזכרתי שאמרתי לאמא שלי שאני בטרמפים אז אין סיבה לעלות, תוך שניה יגיע טרמפ אחר...

אחרי שתי דקות הגיע טרמפ לאיפה שהייתי צריך והגעתי יותר מהר מהאוטובוס....

ומה תגיד על זה שגם סבתא נכנסת לקישקע של הטרמפים שלי?

בירושלים והסביבה משום מה אין להם בעיה שאני אסע. כאילו, יש להם, אבל בקטנה כזה.. כבר למדו שזה יקרה ושאין להם מה לעשות נגד זה.

אבל השנה נאלצתי מסיבה מאוד מאוד ברורה לנסוע בטרמפים במקומות קצת פחות מוכרים [מתי בפעם האחרונה הייתם צריכים להגיע מיקנעם לפרדס חנה? לא יצא לכם כ"כ, נכון?]- 

הסיבה: יש אוטובוס פעם או פעמיים ביום לאיזור. אז נכון שיש לי חינם, ונכון שאני יכולה לעשות דרך ארוכה פי אלף [יקנעם-חיפה-בנימינה-פרדס חנה במקום יקנעם-בנימינה-פרדס חנה. עוד שעה נסיעה נטו, בלי לחכות לאוטובוס/רכבת], אבל..

בשביל להגיע לפני שבת, או לפני סעודה מפסקת, או לפני חתונה-

כשאני עובדת רוב היום, והאוטובוסים בשעות לא נוחים במיוחד-

אז כן. נסעתי בטרמפים. [אחלה טרמפים, אגב..]

ולא גיליתי להם.

אבא שלי יודע שבגדול אני נוסעת בטרמפים, 

אבל אמא וסבתא? 

אולי עוד כמה שנים אני אגלה להן שזה מה שעשיתי..

עכשיו בינתיים אני משקרת להן קצת..

"בנס הספקתי את האוטובוס של 5 ורבע, היה לי טרמפ מסודר מיקנעם לזכרון.."

זה מרגיע אותן קצת..

להציב עובדה במקרים של דאגה- לא כדאי.

אמא תדאג לך מאוד כשהיא תדע שאתה בטרמפים,

היא לא תישן בלילה- ובשיא הרצינות- אם היא תדע שאתה נוסע בטרמפים והיא מפחדת מזה.

נראלי שפשוט לא צריך לספר להם.

מה שלא יודעים- לא הורג.

אם הם שואלים "איך הגעת?" תגיד שטרמפים, אם לא באלך לשקר [מפאת שלום בית ;) ], אבל סתם ככה להגיד להם "אני אחזור בטרמפ.. נראה כבר.." זה רק יחרפן אותם..

ובקשר לסכנות, אותר-

יש מקומות בא"י שיותר מסוכן לגור בהם מאשר לנסוע בטרמפים.

לגור בדרום ת"א? סכנת נפשות.

לגור בגבעה באמצע כפרים ערביים? זה מזעזע נראלי בקטע של הסכנה..

אפילו לנסוע בכביש 60 זה כבר באמת מסוכן..

וטרמפים דווקא לא מסוכנים באיזורים האלה בד"כ. עוצרים לרוב אנשים מהימנים, צדיקים, נחמדים..

נכון שצריך לשים 800 עיניים על כל טרמפ כי לכי תדעי.. 

אבל בד"כ זה אחלה בני אדם..

גם לאחותי לא הרשו אבל בשעות שהיא היתה חוזרת הביתה כבר לא היו אוטובוסים..

בעיקר בהתחלה כשהיא עדין לא הכירה את הדרך כ"כ טוב, אז היא הייתה מתקשרת אלי שאני יסביר איך לנסוע וזה, ואז היא תמיד הייתה מוודה שאמא שלי לא שומעת אותי בטלפון, כדי שהיא לא תגלה שהיא עוצרת טרמפים

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות