בהגדרה נפשית זה... קשה להגדיר 
חוויה נפשית קשה ומערערת.
זה מאוד תלוי באדם, כל אחד חווה דברים אחרת.
יש הרבה מאוד תופעות גופניות שמתרחשות בעקבות טראומה נפשית. החל מזיעה קרה, רעד, וכלה בהתקף חרדה, אסתמה, אפילפסיה.
גם מחלות נפש הן במידה רבה גופניות, ולרוב מתחילות ב"טריגר" - טראומה.
בוודאי שהנפש מרגישה שונה אחרי תקופה.
"הזמן לא מרפא כאב", נכון?
בטח ובטח כשהנפש מפעילה מנגנוני הגנה, שגורמים לה להדחיק ולא להתמודד עם התכנים בשלב הראשון, כדי לאפשר לה לשרוד.
אח"כ הטראומה צפה... חזק... ודורשת עיבוד...
ושוב תקופת רגיעה, ושוב הצפה. כמו ספירלה. עד שנרגעים.
היום אני פשוט לא מבינה את השאלה האחרונה שלך. פעם החזקתי בה מאוד חזק - היום אני לא מבינה כמה טיפשה יכולתי להיות.
מי קבע ש"התמודדות" זה להמשיך בלי להביט אחורה?
מי קבע ש"להיות חזק" זה להתעלם מעצמך?
זאת בריחה. לא גבורה.
הגבורה האמיתית זה להסתכל, להכיל, לעבד, להתמודד - ובכל זאת להמשיך הלאה.
לחיות כאילו לא קרה דבר - זה לא לקרוא את מה שהקב"ה מכתיב לך.
