איך אתם מגדירים טראומה?
חושבים שכשעוברים טראומה זה משפיע על הגוף?
הגיוני שהנפש מרגישה פתאום (לאחר תקופה) משהו שונה ממה שהיה עד עכשיו בקשר לטראומה וההתמודדות?
ואם אנחנו נותנים לטראומה להשפיע לנו על הגוף/הנפש, או אפילו להקשיב לה. אז איפה ההתמודדות שלנו בסיפור?
גופנית ע"י גורם זר..
אפשר להגדיר את מה שאת מתארת או כחרדה או כפגיעה נפשית כלשהי..
בהגדרה נפשית זה... קשה להגדיר 
חוויה נפשית קשה ומערערת.
זה מאוד תלוי באדם, כל אחד חווה דברים אחרת.
יש הרבה מאוד תופעות גופניות שמתרחשות בעקבות טראומה נפשית. החל מזיעה קרה, רעד, וכלה בהתקף חרדה, אסתמה, אפילפסיה.
גם מחלות נפש הן במידה רבה גופניות, ולרוב מתחילות ב"טריגר" - טראומה.
בוודאי שהנפש מרגישה שונה אחרי תקופה.
"הזמן לא מרפא כאב", נכון?
בטח ובטח כשהנפש מפעילה מנגנוני הגנה, שגורמים לה להדחיק ולא להתמודד עם התכנים בשלב הראשון, כדי לאפשר לה לשרוד.
אח"כ הטראומה צפה... חזק... ודורשת עיבוד...
ושוב תקופת רגיעה, ושוב הצפה. כמו ספירלה. עד שנרגעים.
היום אני פשוט לא מבינה את השאלה האחרונה שלך. פעם החזקתי בה מאוד חזק - היום אני לא מבינה כמה טיפשה יכולתי להיות.
מי קבע ש"התמודדות" זה להמשיך בלי להביט אחורה?
מי קבע ש"להיות חזק" זה להתעלם מעצמך?
זאת בריחה. לא גבורה.
הגבורה האמיתית זה להסתכל, להכיל, לעבד, להתמודד - ובכל זאת להמשיך הלאה.
לחיות כאילו לא קרה דבר - זה לא לקרוא את מה שהקב"ה מכתיב לך.
טראומה זה משהוא שפוגע בנפש...זה טראומה!
יכולהיות שזה ישפיע על ההיתנהגות..על דרך חיים..ועוד כמה דברים..
ולא בדיוק הבנתי ת'שאלה!
אם זה ממש חשוב!
אני אשמח לעזור לך..[יש מי שיעזור לי לענות על השאלה..]
לך,שטראומה כמעט תמיד פוגעת גופנית(פיזית)!!!!מניסיון קרוב...
לאדם יש מודע- הדברים שאנו מודעים אליהם,
ותת מודע, דברים שהראש יודע, אבל לא תמיד האדם מודע לכך.
טראומה זה דבר שנחרט לאדם בתת מודע, ולכן לא תמיד הוא מודע לכך,
ולפעמים, לרוב כשזה קיצוני, זה עובר גם אל המודע,
וכשיש לאדם קושי בתת מודע לפעמים הגוף מתמודד עם הקושי/הכאב על ידי "פיצוי" פיזי.
כמו אלרגיות, מחלות מסוימות(זמניות), מצבי רוח ועוד..
(אמא שלי עובדת בטיפול בטראומות..
רפואה לא קונבנציונאלית..)
מניסיון אישי.
אני מגמגמת. ואומרים שזה כתוצאה מטראומה שחוויתי בגיל 3.
אז כן. טראומות משפיעות עלינו...
ניק זה נפתח רק לצורך ההודעה הזאת.
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
