בס"ד
לפני שמונה שנים בדיוק, גירוש גוש קטיף וצפון השומרון.
אז אלו היו בני גילינו שנלחמו על בתיהם של אחיהם הנתונים בצרת הגיוס.
לאחר כשנה הם נפגשו שוב, למאבק על תשעה בתים בעמונה, הפעם כבר ראינו מאבק רציני, לא שוב חיבוקים ולא שוב בכי, הפעם ראינו מאבק אמיתי של חבר'ה שבאו להלחם על ארץ ישראל.
עכשיו התפקיד בידיים שלנו.
ישראל מתכננת פינוי נוסף בעמונה ועוד משפחות עלולת לאבד את ביתם.
ולכן אנחנו צריכים להיות שם על מנת להלחם להם על הבית, להלחם על ארצנו האהובה שלא תימסר לידי האויב.
אז מה עושים?
נרשמים לקבל הודעות ממטה עמונה (עלות רק על שליחת ההודעה הראשונית להרשמה) וכל הזמן צריכים להיות דרוכים לרגע הפינוי וכשיש ח"ו הודעה כזאת עושים כל שביכולתנו להגיע אל עמונה ושם כבר יפעלו במקום.
מי שמפאת המרחק לא יכול להגיע, אז שיתארגן עם חבריו ויצאו למקום מרכזי קרוב ויביעו את מחאתם על הפינוי. העיקר שפשע שכזה לא יעבור בשקט.
גורל הארץ בידיינו!
לא מדובר פה על הפסד לימודים, אלא סיכון של איבוד הארץ!
שנית עמונה לא תיפול!