השאר כמדומני אוסרים..

ואבא שלי הוא אחד המחמירים..והוא בחיים לא העיר לי על זה,

ולפי מה שהבנתי אין עם זה בעיה!!!!אבל זה תלוי לפי איזה רב את הולכת!! 

בהצלחה..וכל הכבוד לך.....

ואיזה רב אחד (לא זוכרת איזה.. ראה לי הרב מרדכי אליהו..) אמר שאם החצאית ארוכה (יותר מ10 ס,מ מתחת ברך) לא צריך גרביים, ואם היא קצרה (10 ס"מ) אז צריך..

אני לא הולכת עם גרביים, אבל גם אם כן, במילא לא היו רואים אותן, החצאית תסתיר

חצאית: חצאית צריכה לכסות את השוק.

הפוסקים הספרדים סוברים שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל ולכן נצרכת חצאית עד הקרסול.

המשנה ברורה (ובעקבותיו עוד פוסקים אשכנזים בהמשך) סובר שהשוק הוא החלק העליון של הרגל,

ולכן חצאית צריכה להיות עד אחרי הברך (בכל המצבים - עמידה, ישיבה וכו').

לכן - אשכנזיות יכולות ללכת עם חצאית עד אחרי הברך כנ"ל, וספרדיות - עם ארוכות.

[אני יודעת שהיום רוב הספרדיות הולכות גם כן רק עד אחרי הברך, אבל זה לא אומר שזה בסדר.]

גרביים: אין תשובה פסוקה. לכן - מי שרוצה להחמיר על עצמו - שתבוא עליו הברכה.

זה אפילו לא מתחלק בין גברים לנשים. בדיוק אתמול שמתי לב לר"מ מהישיבה שלנו שהולך עם גרביים, ואשתו - בלי.

בכל מקרה זה הולך בעיקר לפי מנהג המקום, ואם איפה שאת גרה הרוב לא שמים גרביים את ממש לא צריכה לשים.

במיוחד עם חצאית ארוכה.

מקווה שעזרתי

אני הולכת כמו שאני הולכת היום!

השאלה היא האם ארוך בלי זה לכתחילה או ממש בדיעבד...?

אורך השמלה ואם חובה לגרוב גרביים

בתלמוד (ברכות כד, א) מובאת מימרא של רב חסדא : "שוק באשה ערווה". כלומר, ההלכה קבעה, ששוק של אשה הוא מן המקומות האינטימיים, שחשיפתו לעיני אנשים זרים נחשבת לפריצות, ואין לומר מול שוק מגולה דברים שבקדושה. לכאורה, ממבט ראשון, נראה לאדם זר שאינו מכיר היטב את ההלכה ואת טעמיה, שהצניעות באה למעט ולהגביל את עוצמת החיים. אולם למעשה, מטרתה של הצניעות היא לקדש את החיים, להפקיע אותם מהמוגבלות ומן הכיעור שבחומר, ועל ידי כך לרומם את החיים ולהגביר את כוחם. הצניעות לא באה לפגוע באהבה, אלא להגביר אותה.

השמירה על הצניעות, לא רק שמונעת את האדם מן החטא של גילוי עריות ופגיעה בשלימות המשפחה, אלא שהצניעות למעשה מהווה ביטוי לקדושת החיים של האדם, ומסייעת לו להתרומם אל הערכים המקודשים של החיים. הפריצות חושפת ומדגישה את הצד החומרי והחיצוני שבאדם, ואילו הצניעות מייחדת את תשומת הלב לפנימיות, לנשמה.

ונחזור להלכה. למדנו ששוק הוא מקום שאישה צריכה לכסותו. ומאחר שלדעת רוב הפוסקים, שוק הוא החלק שבין הברך לקרסול, ממילא מובן שעל האשה לכסות את כל רגלה עד לקרסול. אבל אין צורך לכסות את כל הרגל דווקא על ידי שמלה, אלא די שהשמלה תגיע עד לאחר הברך, ולמטה מזה תלבש גרביים או גרביון. חשוב להדגיש, שגרביון מועיל רק לחלק התחתון של הרגל, כלומר למה שבין הברך לקרסול, אבל כמובן שגרביון לא יועיל לכיסוי הירכיים, היינו למה שבין הברך לגוף. משום שהירכיים הן מהאברים האינטימיים ביותר, שהצניעות מחייבת שיכוסו בשמלה או בחצאית, כדי לטשטש את צורתן. אבל את מה שמתחת לברך ניתן לכסות, כאמור, על ידי גרביים או גרביון, וכך הרגל כולה עד לקרסול תהיה מכוסה. זוהי אכן דעת רוב הפוסקים. אולם לדעת אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפרוש החשוב על שולחן ערוך חלק אורח חיים - המשנה ברורה (מ"ב עה, סק"ב), השוק הוא החלק העליון של הרגל, מתחילת הרגל ועד לברך, מה שנקרא בפינו ירך. וממילא אם השוק נגמר בברך, אין חיוב לכסות את מה שמתחת לברך, לא על ידי שמלה ולא על ידי גרביון.

ולמרות שבעל המשנה ברורה בעמדת מיעוט, הואיל ופסקיו התקבלו בישראל, רבות נוהגות כמותו, ואי אפשר להתעלם מדעתו ולומר, שאלו שאינן לובשות גרביון עוברות על ההלכה, שהרי יש להם פוסק גדול שעליו הן יכולות לסמוך. אולם ודאי שלכל הפחות, גם לדעתו המקילה של המשנה ברורה,
צריך ללבוש שמלה שתגיע אל מעבר לברך, כך שבכל מצב הברך תשאר מכוסה (עיין גן נעול 37 ; הליכות בת ישראל ע"א).

הלינק,ובו גם סוגיות אחרות:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

כמדומני שאין יחס לכף הרגל עצמה כאן (אם אני מבין נכון).על כן כדאי לעשות שאלת רב

בדיוק השאלה שלי...

ההלכה דנה עם מותר לראות את השוק או לא,והתירו שמותר.

עכשיו שאצ מכשה עם גרב עדיין רואים את הצורה של הרגל ושאת מכסה עם חצאית זה הכי צנוע(ולא צריך גרב)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות