עצוב חורבן.

אתם מכירים את הסיפור הזה?

"וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך...כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור' עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? 

הסיפור כאן מראה לנו משהו חשוב. התבוננות נכונה בחורבן הנורא..

בום! חורבן! ביהמ"ק חרב..! איזה שבר איום.

ופתאום, מתוך כל החורבן, כשרואים את התמונה הכי עצובה שאפשר לראות, ר' עקיבא צוחק..

וחכמים שואלים אותו - תגיד, אתה רציני? תראה מה הולך פה!!!

רגע..מזכיר משהו?

גוש קטיף, לפני 8 שנים.

חורבן, בתים נהרסים, בתי כנסת נשרפים ומחוללים..מאות משפחות מושלכות לרחוב...דבר לא נורמאלי..

ואין, אנחנו לא מצליחים להבין...מה??? למה? אני עוד לא מדבר על טוב...

רק שנבין פרופורציה..

חוץ מהחרבת ביהמ"ק, נהרגו אלפי אלפי יהודים, ונלקחו לגלות ארוכה עוד יותר. מכה גדולה פי כמה..

ולמרות זאת - ר' עקיבה צ-ו-ח-ק!! ממש!

ואנחנו חייבים להבין, למה הוא צוחק?

ר' עקיבה, מסתכל במבט מדהים. יש לו ראיה חודרת. ראיה שיכלה לחדור מבעד לשועל המהלך ולחורבות המקדש.

בראיה שלו, הוא ראה שם משהו אחר. נוצץ.

אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: 'והזר הקרב יומת', ועכשיו שועלים הלכו בו, ולא נבכה?! אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב (ישעיהו ח ב): 'ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו', וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב (מיכה ג יב): 'לכן בגללכם ציון שדה תחרש וגו', בזכריה כתיב (זכריה ח ד): 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם', עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: 'עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו!'."

ר' עקיבה ראה אותנו [תרגעו, אני לא זקן..] דרך החורבן הנורא. הוא ידע שלמרות הכל יהיה תקומה!

אני בטוח שר' עקיבה היה מציאותי. גם לו כאב על התמונה של החורבן, אז למה הוא ראה את המצב כ"כ ורוד?

וכאן, התשובה מדהימה. שאנחנו חייבים לראות אותה מול העיניים בט' באב...!

ר' עקיבא לא עיוור. הוא רואה את הכל בדיוק כמו חכמים...

אבל הוא מכניס פה את המחשבה חזק!

מה זה יועיל לי עכשיו לבכות? צריך להתאבל, אבל - חייבים להתקדם!

המצב אז, היה רע. בלי מאמץ אדיר ופעולות מעשיות - התורה היתה נשכחת לחלוטין..

ור' עקיבא אומר לחכמים: צריך להתאבל, אבל עכשיו - עכשיו זה הזמן לבניין! לחשוב קדימה. צריך לבכות! אבל גם להבין איפה אנחנו עומדים..

אז וודאי, צריך להתאבל בט' באב. אבל מיד אחרי האבל - חייבים לחשוב איך פורצים קדימה! אנחנו רוצים ביהמ"ק בנוי או לא?

כל אחד בתחומו. תהילים, גמרא, פעילות..לא חסר. פשוט - תתבוננו!!!

ואם כבר - שתדעו, שלא אומרים תחנון בט' באב. היום הזה הוא "מועד*"!!! רק צריך לעבוד קצת, ונזכה לשמוח בו. אמן

______________

*מהפסוק באיכה "קרא עלי מועד לשבור בחורי"..

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים